הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בובה מסכנה
 
במקום לאסוף סמרטוטים במכירת סוף העונה, יפעת בצלאל העזה למדוד בגדים של העונה הבאה באמצע אוגוסט. איך עושים את זה? מקפיאים את החנויות כדי שהמעילים והצעיפים יתקבלו בשמחה. היה קררר
מאת יפעת בצלאל | 10.09.2010
 


>>>  העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


הנחות סוף העונה, שכרגיל מתחילות בישראל כבר באפריל, הביאו אותנו לפקוד מוקדם מהרגיל את מרכזי הקניות הממוזגים לטובת קולקציית הקיץ החדשה. כל בחורה תעיד שאין יותר כיף מלערוך מסע קניות קייצי: מהשמלות המגניבות עד הג'ינסים הקרועים - הכל צבעוני ומאוורר. לאחרונה, בסופו של עוד יום ששם לו למטרה לברוח מהחום והלחות אל הקניון התורן, בעודי מבצעת את קניית חלונות הראווה הקבועה שלי - חום הגוף שלי לא היה יכול שלא לעלות בכמה מעלות טובות. על הבובות בחלונות הראווה הלבישו לא אחר מאשר מעיל!

סליחה, זה לא היה רק המעיל. הבובה המסכנה ספגה גם גרבי צמר אופנתיות, צעיף כהה, מכנסי ג'ינס ומגפיים. כן, בגדי החורף כבר כאן. זה לא מאוד מפתיע. כיוון שכמו בכל שנה, חנויות הבגדים מתחילות להציג את קולקציית החורף קצת לפני ספטמבר. אבל השנה, בשעה שכל שיחת חולין התמקדה בכמה חם ועל כמה מעלות לכוון את המזגן, הניסיון למכור לנו מעילים וכובעי צמר נראה לי מעליב ואנוכי. נכון, בלונדון קריר, בפריז מעט גשום, אבל לא תמיד מה שטוב לבחורה אירופאית טוב גם לי. גם אם כיף ונחמד לחשוב על ישראל כחלק בלתי נפרד מאותה היבשת.

התקופה לא יכולה להיות מושלמת יותר עבור המפרסמים - שנת הלימודים התחילה, החגים בפתח וכולם רוצים להיות ולהרגיש במיטבם. ואנחנו, אנשי תרבות הצריכה, עושים זאת באמצעות המראה שלנו. החברות הגדולות עם המותגים המפורסמים רוצות להראות לנו את מרכולתם, ובו בזמן להזכיר שהחורף בפתח. ושלא נעיז להראות את עצמנו בבגדים מהקולקציה של השנה שעברה.

אולי בכלל מדובר בקונספירציה שתגרום לנו לקנות פריטים מוזלים של "סוף עונה"
תצלום : sxc

ביקור בחנות בגדים תמיד היה מבחינתי משול למסלול מכשולים שצריך לעבור. הדרך בין הצעד הראשון בתוך החנות לבין היציאה עם השקית המלאה, והחיוך שמרוח על הפנים, היא ארוכה. תמיד נדמה לי שכמה שאנסה להיות בלתי נראית, תצוץ לפניי מוכרת קופצנית משום מקום. המראות הגדולות, שאמורות להיות במקום החברה הטובה שבאה לעזור, יציגו את השתקפותי הטובה ביותר, ולא יתנו מקום לספקות: כל מה שאני מודדת פשוט מדהים עליי.

ומה עושים כשצריך למכור בגדי חורף באמצע אוגוסט
? פשוט מאוד, הופכים את החנות לקוטב צפוני קטן על ידי הגברת המיזוג בטמפרטורה מקפיאה. כך לא תרגישי מוזר כשתשימי על עצמך את השכבות המיותרות, שבעצם מתאימות רק לעוד חודשיים לפחות. אם ממש חשקה נפשכם במעיל כשבחוץ עדיין לוהט, תיאלצו לוותר על הרבה מאוד כסף, כי כל סוף עונה היא תחילתה של עונה חדשה.

מי יודע
? אולי מדובר בקונספירציה שתגרום לנו להישאר בתדהמה מול תג המחיר, ולעשות "אחורה פנה" לעבר הפריטים המוזלים שנמצאים בקטגוריית ה"סוף עונה"? ואני תמיד תהיתי מה הם יעשו עם כל מה שנשאר.
אנחנו נוטים לעבור בין הקולבים עם הרגשת "סוף עונה", ממש כמו שמתנוסס בגדול על חלון הראווה, אבל האמת היא שהמחיר הנמוך הוא בעצם מחיר גבוה, כי נכון שנשלם פחות, אך ניאלץ להתמודד קודם עם המטרה למצוא משהו מתוך עודפי הקיץ, שבדרך כלל כוללים בגדים באיכות נמוכה, בעלי מידות מוגבלות או בקיצור - הזבל של העונה האחרונה.

בעשורים הבאים בטח ניזכר איך סדר היום במשך שבועיים תמימים בחודש אוגוסט הופנה כל כולו ללחות האיומה שתקפה אותנו. נקווה שכמו השלג שירד על תל אביב ב-1950, זה היה אירוע חד פעמי שלא יחזור. ובאשר לגזרת ארון הבגדים? כשרק בקושי הצלחתי לעמוד בפיתוי ולא לקנות את המגפיים, מי אני שאומר לכם לחכות שלושה חודשים עד להנחות סוף העונה של החורף? רק שימו לב למטריות שמוצגות לראווה בצמוד לקופות. יש גבול, את זה אנחנו עדיין לא צריכים.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©