הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כרוניקה של השתקה
 
עיתון מקסיקני וקמפיין על אוטובוסים בארץ - שני מקרים של צנזורה עצמית עליהם מצביע ירון קלנר. מצד אחד הפחד, מצד שני החופש והזכות לדעת
מאת ירון קלנר | 01.10.2010
 


>>>  העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


הקשר הוא לא ישיר, אולי אפילו מאוד עקיף. אולי בכלל הוא לא קיים, וכל ניסיון ליצור אותו בין שני המקרים שיתוארו להלן הוא מלאכותי. אך דבר אחד וודאי, והוא ששניהם מצביעים על הגבלת חופש הביטוי וגורמים לדכדוך כלשהו, לפחות לחלק מן הקוראים.
שני המקרים פורסמו ב-21 בספטמבר. הראשון ב"ידיעות אחרונות", והשני ב"הארץ". אחד אירע במקסיקו הרחוקה, השני בירושלים הרחוקה מנטלית. הידיעה ב"ידיעות אחרונות" עסקה במאפיה, בסמים ובעיתונות. "הארץ" כתב על אוטובוסים, ערבים ומחלוקת פוליטית. לכאורה, פרסומים שונים מאוד. המשותף הוא הצנזורה העצמית שבוצעה כתוצאה מאלימות.

"ידיעות אחרונות" דיווח על העיתון "אל דיאריו דה חוארז" (היומון של חוארז) שמתפרסם בעיר חוארז הצפון מקסיקנית, אזור בו הסחר בסמים והמאבק הממשלתי מוביל לקורבנות רבים בנפש. לאחר עוד מקרה שנרצח צלם העיתון, לואיס קרלוס סנטיאגו, פרסם היומון מאמר מערכת תחת הכותרת "מה אתם רוצים מאיתנו?" וביקש ממנהיגי הכנופיות שיגידו להם איזה פרסום לא יוביל לאלימות נוספת. זו הייתה הפעם השנייה בה נרצח עיתונאי העובד בעיתון. "ידיעות אחרונות" מספק פרטים מצמררים נוספים: בארבע השנים האחרונות נרצחו במקסיקו 28 אלף אנשים כתוצאה מהמאבק בסחר בסמים, מתוכם 30 עיתונאים, כש-11 מהם נרצחו השנה.

בארבע שנים נרצחו 28 אלף אנשים כתוצאה מהמאבק בסחר בסמים. שוטרים במקסיקו
 

לעומת מקסיקו, בישראל אף אחד לא נרצח על רקע הצנזורה העצמית המדוברת. האלימות גם לא מופנית כלפי בני אדם אלא רק כלפי האוטובוסים שאת שלטיהם צנזרו. "הארץ" דיווח כי חברת הפרסום "כנען", שמחזיקה בזיכיון הפרסום על אוטובוסי "אגד", דחתה קמפיין פוליטי של עמותת "עיר עמים" שהתכוון למחות על מצב השכונות הערביות במזרח ירושלים. הנימוק של אנשי "כנען" היה שבמקרים עברו, השלטים והאוטובוסים הושחתו, ולכן ברצונם להימנע מכך.

חשוב לציין, כי "כנען" לא נרתעת עקרונית מקמפיינים פוליטיים. באתר השמאלני-ביקורתי "העוקץ" צוין כי בעבר, ואף לאחרונה, פורסמו קמפיינים ימניים שמדברים על זכות העם היהודי בשטחים, ובעד הקמת בית המקדש השלישי.
אמנם ההבדל בין המקרים גדול מאוד. רציחות רבות לעומת השחתת אוטובוסים, מאפיונרים לעומת פעילים פוליטיים, צפון מקסיקו הפרוע לעומת ירושלים הקדושה. ואף על פי כן, קיים דמיון ביניהם, והוא מתבטא באופן בה האלימות, כל סוג של אלימות, מקשה עלינו בניהול דמוקרטיה אמיתית על כל המשתמע מכך.
 
תושבי חוארז לא יוכלו להתעדכן מעתה על הפשעים שקרטלי הסמים מחוללים סביבם, והעניין עלול להישמט מסדר היום הציבורי. זכותה של "עיר עמים" לחופש ביטוי נפגעה ברמה כלשהי, וגם היכולת שלה להעלות נושאים על סדר היום.
הטענות הן לא קונקרטיות כלפי העיתון המקסיקני או כלפי חברת "כנען". אף אחד לא רוצה להיות קורבן לאלימות, קשה יותר או פחות. רצח או ונדליזם -  אי אפשר להאשים את מי שמעוניינים להימנע מהם.
 
אפשר אולי לטעון שהאשמה היא במשטרה, שלא תקיפה מספיק באכיפתה את החוק, אך זוהי טענה שבמקסיקו אין לה אחיזה במציאות. שוטרים רבים נרצחו במהלך מאבקם בכנופיות. אפשר להטיל את האשמה על הציבור האדיש, על הממשלות הרופסות או על מי שזה לא יהיה. אפשר גם לא לחפש אשמים כלל אלא רק להביט על הכרוניקה של האלימות, ולתהות מה יהיה הסוף של כל הסיפור.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©