הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מה למדת בגנון היום?
 
שיחות שלום הן לא משחק, לפחות לא אצל מי שמייצג עם שנאנק תחת כיבוש במשך שנים. ירון קלנר עונה לענבר בר-יהודה המצדדת בנאומו של ליברמן באו"ם
מאת ירון קלנר | 04.10.2010
 


>>>  העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


יכול להיות שאחת מהנחות היסוד של ענבר בר-יהודה נכונה, ושר החוץ, אביגדור ליברמן, הוא באמת הילד הרע שמפריע לכולם. אבל עצם דיוקו של דימוי אחד, לא משליך בהכרח על האחרים. שיחות השלום הן לא משחק, לפחות לא בידי מי שאמורים לייצג עם שנאנק תחת כיבוש כבר עשרות שנים.

אחת הבעיות הקשות במשא ומתן בין ישראל לבין הפלסטינים הייתה התחרות בין שני הנרטיבים. ישראל טענה לזכותה הטבעית על הארץ ובזכות התנועה הציונית שלא נראתה כדוגמתה, ואילו הפלסטינים ראו בעולים היהודים את המשך הכיבוש הקולוניאליסטי המנשל. לפחות ברמת המנהיגים, מהשיח המתלהם הזה כבר הצלחנו להתנתק. ליברמן הוא העדות המוצלחת ביותר לניתוק זה. הוא מגיע הרבה אחרי התמוטטות שיח הנרטיבים. הוא בכלל לא מדבר על הקדושה של יהודה ושומרון, ולא פוצה פיו בנוגע לחשיבות ההיסטורית של נוקדים, ההתנחלות בה הוא גר.

יכול להיות שזו השפה שהוא חושב שצריך לדבר בה באו"ם, ואת הדיבורים המשיחיים הוא שומר לתעמולה שלו בתוך המדינה. הריאל-פוליטיק שנאומו באו"ם כביכול מייצג מלמד דבר אחד, על רצונו להרחיק כמה שיותר את המדינה הפלסטינית. ליברמן חזר על טענה ששגורה תכופות בפיהם של מדינאים ישראלים, שהפלסטינים רק מנסים למשוך זמן. המסר כנראה מחלחל הלאה, וגם אלירן מלכי התבטא בצורה דומה ב"הזיקית". 

רק במשא ומתן ניתן להכריע כיצד תחולק הריבונות על ירושלים. שכונת שייח’ ג’ראח
 

אותם מקטרגים מזכירים בגנותם של הפלסטינים את התמהמהותם בכניסה למשא ומתן, אף על פי שהבנייה בהתנחלויות הוקפאה. אך הטעות נעוצה בכך שהם חושבים שמישהו יכול להתעלם ממסע הייסורים שעבר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, עד שהצליח להעביר את ההחלטה בנוגע להפסקת הבנייה. המקטרגים עוד יותר טועים אם הם סבורים שמישהו יכול להתעלם מההתבטאויות של נתניהו עצמו בנוגע לסיום ההקפאה, שאחריה תחודש הבנייה בשיא המרץ.  פלא שהם לא ששו להאמין לו ולבטוח בו?

הרי מה הטעם בהקפאה זמנית של הבנייה? הפלסטינים לא מעוניינים בהאטתה, הם רוצים בהפסקתה המוחלטת, החזרת המתנחלים לשטחי הקו הירוק, הריסת המבנים ויישום הריבונות הפלסטינית בשטח. המתנחלים לא נאבקו למען חידוש הבנייה, הרי הם לא מסכנים שאין להם היכן לגור. אף אחד לא מנע מהם מלגור איפה שרק ירצו בתוך הקו הירוק. לא, המתנחלים יודעים היטב שהמשך הבנייה פירושה יצירת עובדות בשטח, מה שליברמן נוהג לכנות בנאומים באו"ם כ"מציאות דמוגרפית".

ליברמן מדבר על לשנות קונספציה, ועל הצורך להבהיר לעולם שהבעיה האיראנית אינה נובעת מהסכסוך הישראלי-פלסטיני. צריך להזכיר לו ולכולם, שאמנם איראן היא הדלק של החמאס כיום, אך ישראל הייתה הדלק שלו בשנות ה-80, כחלק ממלחמתה נגד אש"ף. אין צורך לבוא חשבון עם ישראל על חטא קדמון זה אלא רק להזכיר שמה שנדמה כאמת הברורה היום, עוד יתגלה כטעות נוראית בעתיד, ומה שנדמה היום כדרך החזקה לסיים את הסכסוך, עוד יתגלה כתסבוכת בלתי אפשרית להתרה.

אם הפוליטיקאים הצליחו כבר לנטרל את רוב המטען הרגשי וההיסטורי, נותר רק המשא ומתן. דרכו יוכלו שני הצדדים להכריע, לפי שקלול האינטרסים שלהם, בשאלות החשובות באמת: מה יהיו גבולות המדינה הפלסטינית, כמה פליטים ישובו לישראל באופן סמלי, כיצד תחולק הריבונות על ירושלים, מה תהיה אזרחותם של המתנחלים, ומה יהיו הסדרי הביטחון. ההצהרות של ליברמן הן שמבזבזות זמן, מגבירות את החשד ההדדי, מאיימות על מעמדם החוקי של אזרחיה הערבים של ישראל ומזמינות עוד ועוד איבה. לכן, כשכולם מדברים על שלום, ליברמן לא מדבר עם אף אחד. אם נשוב לדימוי הגנון, ליברמן ברוגז עם כולם. שיהיה.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
3 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. עם יד הלב
עוז 04.10.2010
 
כל הכבוד
ירון קלנר 05.10.2010
 
בוקר טוב
מישהו 05.10.2010
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©