הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יחסים בשלט רחוק
 
מצד אחד היא לא הפסיקה לצחוק, מצד שני, יש לה טענות לעלילה ולדמויות שלא היו מספיק מושקעות. רחל טליאז ראתה את הסרט "הולכים רחוק"
מאת רחל ביו | 19.10.2010
 

>>>  העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


אני והחבר שלי אוהבים ללכת לבתי
קולנוע. מדי פעם אנחנו אפילו מתפנקים יתר על המידה ומזמינים כרטיסים ל-V.I.P. אם כבר ליהנות, אז עד הסוף. הבעיה היא שקשה לנו למצוא סרט ששנינו נאהב. הוא מעדיף סרטי אקשן ופעולה, ואני חובבת דרמות, ולכן אנחנו לרוב מתפשרים. פעם הוא בוחר ופעם אני. פעם הוא נהנה ואני משתעממת ולהיפך. מדי פעם אנחנו מצליחים למצוא סרט שמדבר אל שנינו. סרט ללא דם ואלימות, אך גם ללא סוף צפוי ומסר דביק וקיטשי עד כדי בחילה. האהבה תמיד מנצחת ולא משנה מי נאלץ לעשות ויתורים על מנת להגשימה. הסרט "הולכים רחוק" נבחר על ידינו פה אחד, וזו כבר נקודה לזכותו.

בסרט מככבים דרו ברימור (ארין) וג'סטין לונג (גארט), זוג בני שלושים פלוס שנפגשים בקיץ בניו-יורק ומנהלים מערכת יחסים לא מחייבת. הכימיה ביניהם מושלמת. יכול להיות שזה בגלל שהם אכן היו בני זוג עד לפני זמן קצר או בגלל שהם באמת שחקנים טובים. בכל אופן, הם מתאימים וגם מצחיקים מאוד. למשל כשארין מגיעה לראשונה לדירתו של גארט הם שותים, מקללים ומעשנים באנג כשברקע חברו הטוב של גארט משמיע פסקול רומנטי הקורץ לסרטים הקיטשיים של שנות ה-80. זו אחת הסצנות היותר מצחיקות ומפתיעות בסרט. הבדיחות שרצות ביניהם לעיתים קצת גסות, אך הם מציגים אותן בחינניות ובמנות מבוקרות. עם סיום הקיץ, הם נאלצים להיפרד מפני שארין צריכה לשוב לעבודתה בסן פרנסיסקו.

המגניבות זורמות ממנה אבל היא בת 35 במציאות, 31 בסרט ונראית בת 37. ברימור
 

הבעיה היא שהם מגלים את אהבתם זה לזו ומחליטים לנהל מערכת יחסים בשלט-רחוק. הם מקיימים קשר בטלפון (בהתאם להפרשי הזמנים), בסקייפ, במייל, במסרונים וגם בפגישות של ממש מדי כמה חודשים. הם מנסים גם להתפשר. ארין, למשל, עוברת לניו-יורק אך שם היא לא מוצאת את עצמה. היא עובדת כמלצרית, מה שלטענתה "משבש את קו הזמן" שלה, ולבסוף חוזרת לסן פרנסיסקו. גם גארט מנסה למצוא עבודה בסן פרנסיסקו אך לשווא. הפרידה היא בלתי נמנעת. האומנם? המסר העיקרי של הסרט, בניגוד לסרטים רומנטיים, הוא שהאהבה לא תמיד קודמת לכל. בן אדם צריך להגשים את עצמו ואת שאיפותיו ורק אחר כך למצוא אהבה.

ברימור ולונג נותנים הופעה נפלאה בסרט שנון, ומסביבם גם הדמויות המשניות מצליחות להשאיר חותם ולעיתים אף לגנוב את ההצגה. כריסטינה אפלגייט, למשל, מגלמת את קורין, אחותה של ארין. קורין היא עקרת בית פדנטית, לחוצה, משועממת ובעלת פה מלוכלך ודעות נחרצות. זו אחת הדמויות היותר חמודות ומצחיקות שנראו על המסך בזמן האחרון, והיא בהחלט מספקת כמה תובנות וסצנות משעשעות במיוחד. דמויות משנה חביבות לא פחות הם שני חבריו של גארט (אותם מגלמים צ'רלי דיי וג'ייסון סודייקיס), שני סטלנים חסרי טאקט שצוחקים על הכל ועל כולם ללא בושה, כולל היטלר.

דרו ברימור מושלמת בתפקיד ארין, ובכלל בסרטים מסוג זה, שכן היא נראית טבעית כל כך. המגניבות והקומיות זורמות ממנה בלי שתתאמץ במיוחד. אולם קשה להתעלם מכך שהיא נראית מבוגרת בסרט הרבה יותר מלונג, והרבה יותר מגילה האמיתי. היא בת 35 במציאות, 31 בסרט ונראית בת 37, בעוד שללונג לא הייתי נותנת יותר מ-28. לונג מקסים בסרט. מושלם לתפקיד הגבר החצי חנון - חצי כובש לבבות. הוא עומד בקצב של ברימור בכבוד. הבדיחות שלו לא פחות מצחיקות משלה. ובכלל, הוא נראה הרבה יותר טוב ממנה - יעידו על כך סצנות אחדות שבהן הוא חושף את גופו וישבנו.

למרות זאת, אין בסרט משהו בנוסף לבדיחות ולשעשוע. הדמויות לא מפותחות מספיק והעלילה לא כל כך אמינה. סצנות הפרידה יותר מדי צפויות ומשעממות. קשה מאוד לרחם על שתי הדמויות המצליחות, המוכשרות והיפות, רק בגלל שקצת קשה להן לנהל מערכת יחסים. בכל זאת, ישנם זוגות עם צרות גדולות יותר. חסרה עוד קצת ציניות ועוקצנות טבעית. חסר עוד מהמסר שהאהבה זה לא ערך עליון. חסר עוד מהסצנות המשותפות של ברימור ולונג. חסר עוד הרבה מאפלגייט. כרגע מדובר בסרט חביב והיתולי שיכול היה להיות הדבר הבא בסוגה של הקומדיות הרומנטיות, אבל הוא ליד. נו, טוב, לפחות גם אני וגם החבר יצאנו עם חיוך על השפתיים, וכאב בטן מרוב צחוק.
 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©