הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פריחה שכזאת
 
הו חברים אמיתיים! אלירן מלכי ממיין אותם כפרחים, עורך ספירת מלאי ומשתף אותנו בכיף שלו
מאת אלירן מלכי | 25.10.2010
 


>>>
 
העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


"אלירן, מתי תתבגר כבר ותבין שאין כזה דבר חברים טובים?" במילים האלה חבטה בי קולגה לעבודה. הסתכלתי עלייה בתמיהה. שמעתי כבר את המשפט הזה כמה פעמים בעבר, אך כל פעם שאני שומע אותו נשבר לי הלב. לא בגלל שמנפצים לי את התמימות, אני הרי עדיין מאמין בפיית השיניים, אחרת אין לי הסבר למה מצאתי בוקר אחד מטבע של עשרה שקלים במקום השן. ואם כבר פיית השיניים, אני ממש אוהב אותה, כי לשן שנפלה אחריה הצמדתי כבר רשימת קניות.

לא כל אחד זוכה לנכס היוקרתי הזה של חברים אמיתיים, חברים לחיים. חלקנו מוצא אותם בגן, אחרים בבית הספר, יש כמה בשירות הצבאי ואפילו בעבודה. הם מסתתרים להם שם, לא אוהבים להיחשף לעולם, מתחבאים, ביישנים, תקועים עמוק באדמה, לפעמים צריך לחפור קצת אבל כל אחד יכול לקטוף לו. אני שמח לבשר לעולם שהצלחתי לקטוף כמה כאלה במהלך חיי, ולא סתם. זכיתי לקצור זר למופת, זר לחיים. ואני בטוח שגם אצלכם מסתתרים פרחים דומים לאלו.

ישנו פרח הסחלב המפריש כמה ריחות המושכים את החרקים להיכנס אליו, והוא מאבק אותם באבקניו. אני מכנה אותו דוקטור בני קזנובה. בני, על שם מסעדת בני הדיג ביפו, שיודע לדוג אותן באומנות מופלאה שגורמת לך לצפות מהצד ולרשום הערות. הוא עושה את זה כבר שנים, כך שאת הכינוי דוקטור הרוויח ביושר רב. כעת הוא עובד על הפרופסורה. כמובן שיושר הוא מונח מאוד יחסי ללבבות השבורים שהוא משאיר מאחור, אבל זה כבר סיפור אחר.

ישנו הפרח הטורף שעובד בבנק, שהטעות הכי גדולה שלי הייתה לא לעבור לבנק שלו. במידה שהייתי עובר, הייתי חוסך את השיחה החודשית שבה הוא מתקשר ומספר לי אילו הטבות חדשות יש בסניף שלו. רק אם הבנק היה יודע איזה איש שיווק חבוי בתוכו, כבר מזמן היה זוכה קידום. לך תסביר לו עכשיו שאני מפחד לעבור בגלל שאני ממש נהנה מהחיזורים החודשיים שלו, ואני יודע שברגע שאעבור, אתחיל לרדוף אחריו במקום שהוא ירדוף אחריי.

לפעמים צריך לחפור קצת, אבל כל אחד יכול לקטוף לו
 

ישנו פרח הנרקיס, המדריך בחדר כושר, בעל גוף של אל יווני. מה שקצת מדאיג בסוג הפרח הזה, הוא הרצון התמידי לחשוף את גופו לעיני המצלמות, אבל אנחנו עוד עובדים איתו על כך. אלוהים היטיב עימו ונתן לו אוזן מוסיקלית בין הטובות ששמעתי בחיי. אפשר לתת לו כל כלי מוסיקלי שרק קיים, ותוך כמה דקות הוא כבר יוכל לנגן יצירת אמנות שכוללת זיופים קלים, אבל זיופים מאהבה. הלילות שהכי נהניתי בהם היו כשכולנו ישבנו סביב השולחן, והפרח שלף את הבוזוקי והפיק ממנו צלילים מדהימים, שרק הנרקיסים מיוון זכו לשמוע.

ישנו צמח הפסיפלורה שזקוק להרבה מאוד מים. הפסיפלורה שלנו נדד עד באר שבע הרחוקה כדי ללמוד. הוא, שכל כך אהב להיות בחברת האנשים הכי קרובים אליו, שכל פעם שהיה רואה אותי היה מטביע אותי בתריסר נשיקות עד כדי הטרדה מינית, כלוא כבר שנה חמישית בבאר שבע. אבל כולנו יודעים שברגע שהוא נמצא קצת בדיכאון והוא כמה למים, אנחנו מתניעים את כלי הרכב ויורדים דרומה. דרך אגב, אנחנו ממש רוצים שהוא כבר יחזור, כי כעת, כשהוא רואה אותנו אחת לכמה שבועות, הנשיקות שלו יותר מדי דביקות.

וישנו הפרח שעבר לנתניה וניתק שורשים. כמו פרח אבוד שנסחף עם הזרם, הוא חוזר והולך עם חסדי הרוח. קשה להסביר את התופעה הזאת בטבע, שבה השורשים שנחתכים יכולים לצמוח מחדש. אבל לצערנו, ישנם פרחים שאינם יודעים איך להצמיח מחדש את השורשים שלהם. למרות שהאדמה כבר לא אותה אדמה, והפרח לא אותו פרח. אני מבטיח לו שאם ישלח שורשיו חזרה לאדמה הישנה, אף אחד לא יעקור אותו ויראה לו את הכיוון לנתניה, כי בינינו, גם לפרחים יש לב.

לתת או לקבל

וישנו פרח ציפור גן העדן, פרח יוקרתי ונחשק עד מאוד שהצליח מעבר לכל ספק. בזמן שכולנו היינו שקועים באיך לא ללמוד, הוא ממש למד, והלימודים שלו הניבו פירות, ועוד איזה. עבודה חלומית, מכונית צמודה, וחשבון בנק שרק תופח ותופח עד כדי קנאה עזה. אבל אין בינינו קנאה, גם אם לפעמים אנחנו מאחלים לו שישבור יד, סליחה רגל. הכול מאהבה שרק משפחה יכולה לתת או לקבל, ואפשר גם להפקיד את האהבה הזאת בחשבון בנק בחולון, וגם אם לא, אנחנו ממש שמחים בשבילו.

ישנו הוורד שאת גבעולו מעטרים קוצים דוקרניים, אבל מאחוריהם מסתתרים עלי כותרת מדהימים ביופיים. ההוא שעושה כאילו לא אכפת לו, אבל מי שבאמת מכיר אותו יודע שאכפת לו יותר מכולם. ההוא שיהיה איתך בימים הכי קשים, שיהיה מוכן לנסוע איתך עד אילת כדי שתוכל להגיד לאקסית שלך שאתה מצטער. ההוא שלא מעניין אותו שיש לך בעיות כספיות, אבל ישר אחר כך ירוץ להוציא לך כסף מהכספומט. ההוא עם הפרצוף הקשוח והלא אכפתי שמרחיק את כולם, אבל תמיד אתה יודע שתוכל לסמוך עליו בעיניים עצומות.

ישנם כאלה שלא זכו לחברים אמיתיים. אני מודה מדי יום שיש לי זר של חברים שלא עשויים מפלסטיק. פרחים נוצצים, כאלה שלא נובלים, לא מתכלים ולא עוזבים אותך בימים קשים, כאלה שממלאים אותי אושר רב, ממש כמו משפחה. זאת המשפחה המורחבת שלי, שבנוסף מונה את ההורים שלהם, האחים, הדודים והיד עוד נטויה. לך תסביר עכשיו לקולגות בעבודה שזה לא שאתה צריך להתבגר אלא זה הם שצריכים לחפור קצת יותר עמוק.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©