הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תודה, באמת תודה
 
בעקבות התגלות מיסטית באמבטיה, יצאה אליזבט גילברט למסע חיפוש עצמי אותו היא מתארת בספר "לאכול להתפלל לאהוב". רחל טליאז הצטרפה אליה וסיימה עם חיוך
מאת רחל ביו | 02.11.2010
 


>>>  העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


במסגרת המבצעים שיש תמיד בחנויות הספרים, חיפשתי לעצמי ספר וגיליתי יותר מדי ספרי עזרה עצמית. ספרים אלו מנסים לעזור לקורא הממוצע להסתגל לשינויים, לשפר את הזיכרון, להתנהל טוב יותר כלכלית או לפתח אופטימיות וביטחון עצמי. לרוב, אני לא מתחברת לספרים מסוגה זו כי הם נראים לי מזויפים. ולכן הופתעתי מעצמי כששלפתי את הספר "לאכול להתפלל לאהוב" מאת אליזבת גילברט, שמתיימר להיות לא רק ספר עזרה עצמית אלא גם בלוג אישי, ספר רוחני וספר מסע בכריכה אחת.

גילברט היא סופרת אמריקאית שלמראית עין יש לה כל מה שאישה ממוצעת חולמת עליו: בעל טוב, בית בפרוורים, כסף רב וקריירה מוצלחת. אולם, יום אחד עולמה מתנפץ לרסיסים. היא ובעלה מתגרשים בצורה מכוערת, הרומן שהיא מנהלת עולה על שירטון, הכסף אוזל בגלל הוצאות הגירושים, והיא מרגישה זוועה. גילברט מרחמת על עצמה, נכנסת לדיכאונות ולוקחת תרופות לשיפור מצב הרוח, עד שלבסוף היא מבינה, במעין התגלות מיסטית בחדר האמבטיה, שהיא צריכה לעזור לעצמה לצאת מהבוץ. היא מחליטה לצאת למסע חיפוש וגילוי עצמי בן שנה בשלוש מדינות: איטליה, הודו ואינדונזיה. ומכאן הספר מתחלק לשלושה חלקים.

החלק הראשון מספר על ארבעת חודשי החופשה שלה באיטליה. למה דווקא שם? כי גילברט אוהבת את האוכל האיטלקי ואת השפה האיטלקית, אותה היא מתארת כזר של שושנים. היא מתגוררת ברומא וצוברת במהרה חברים חדשים ומרעננים שמלמדים אותה את רזי האוכל האיטלקי המשובח, וגם כיצד להגיע לעונג בחיים. היא מתארת בהרחבה יתרה את האוכל באופן כזה שעושה חשק לעזוב הכול ולנסוע לאכול במסעדה באיטליה. בחלק זה ניכרת גם אהבתה הגדולה לשפה הרומנטית ובפרט למילה "Attraversiamo" שפירושה "בוא נחצה". גם כשהבדידות והדיכאון מאתרים אותה היא מצליחה להתגבר עליהם בזכות האווירה הייחודית.

למראית עין היה לה כל מה שאישה ממוצעת חולמת עליו. אליזבת גילברט
 

חלק זה של הספר מאוד משעשע, קריא וזורם וכיף לקרוא אותו ולהידבק בהנאה ובעונג שלה. כשאחד מחבריה אומר לה שלכל איש ולכל מקום יש מילה משלו, כשהמילה של רומא למשל היא סקס, ושל הוותיקן היא עוצמה, מאתגר את גילברט למצוא את המילה שלה. המסע שלה, לפחות בחלקו הראשון, השפיע גם עליי, וגם אני חיפשתי אחר המילה שלי. הרי זה חלומו הפרוע של כל אדם כמעט, וגם שלי, לעזוב את הכל ולצאת למסע של שנה בעולם. גילברט היא אומנם אמריקאית, אבל הרבה נשים ישראליות יזדהו עמה, עם השפה שלה, עם התחושות שלה, ועם האופי החברותי והמתעניין שלה.

בחלק השני היא נוסעת לאשרם של הגורו שלה בהודו על מנת להגיע לשלווה. חלק זה מתואר כ-"36 סיפורים על החתירה לדבקות". היא מתארת בהרחבה את האשרם ואת חבריה שם, את ניסיונותיה הרבים לעשות מדיטציה ויוגה ולהגיע לשלווה רוחנית. סיפור התמודדותה עם ה"גורוגיטה" הוא אחד המרשימים בחלק זה. ה"גורוגיטה" זהו מזמור קדוש אותו היא לא אוהבת ולא מצליחה לשיר. רק עצם הדיבור עליו עושה לה רע. במשך ימים שלמים היא מנסה להתחמק משירת המזמור למרות שאיש לא מחייב אותה. לבסוף, לאחר התייעצות עם נזיר חכם, היא מחליטה להתמודד עם המזמור הקדוש. גילברט מניחה את פחדיה ותחושותיה בצד, ומקדישה בקרים רבים לשירת המזמור, עד שלבסוף היא מצליחה לשיר אותו כהלכתו.

במהלך תקופת ההסתגפות שלה באשרם גילברט מנסה למצוא דרך להפוך את חייה הרגילים לבעלי משמעות, כדי להפוך כמה שאפשר למי שהיא באמת הייתה רוצה להיות. עליה להתגבר על קשיים רבים ולהבין מדוע אלוהים ברא אותה כפי שהיא ולא אחרת. באשרם היא תנסה למצוא את אלוהים ולענות על השאלה הזו ועל רבות אחרות. "בחיפוש אחר אלוהים אתם מפנים עורף למה שמושך אתכם ושוחים לעבר מה שקשה לכם... למען התקווה (התקווה בלבד!) שבתמורה לדברים שוויתרתם עליהם תקבלו דבר גדול יותר, נשגב יותר".

איזון מושלם

אם החלק על הודו היה מלא ברוחניות, הרי שהייתה לכך מטרה. לאחר שמילאה עצמה ברוחניות והגיעה לשלווה, נוסעת גילברט לבאלי שבאינדונזיה על מנת למצוא איזון. היא מסבירה עד כמה זהו ערך מרכזי באינדונזיה "ידיד אינדונזי אמר לי שהוא מאושר, במצב של איזון מושלם". גם שם היא מכירה חברים חדשים אשר ילוו אותה בהמשך חייה: קטוט, המרפא הזקן, וויאן, מרפאת גרושה ענייה ואם לשלוש ילדות שאין לה בית קבוע. היא מכירה גם את יודיי, אינדונזי צעיר שחי ועבד בעבר בארה"ב, ורוצה לשוב לשם. באופן מפתיע ובלתי מתוכנן מוצאת גילברט אהבה. היא מתאהבת בפדרו, איש עסקים ברזילאי החי בבאלי.

"לאכול להתפלל לאהוב" הוא אומנם ספר מסע רוחני אך ידידותי למשתמש ולא עמוס מדי בפרטים. גילברט מספקת מידע נרחב על המקומות שבהם היא ביקרה וגם על רגשותיה, שמחותיה ומצוקותיה. היא לא מתביישת לחלוק ולשתף עם קוראיה שום דבר מתוך כוונה שהם יזדהו וילמדו. היא כנה באופן מוחלט, וכותבת בצורה חלקה וזורמת ובשפה פשוטה. היא מסיימת את ספרה במילים הנפלאות הבאות: "אולי בסופו של דבר מוטב פשוט להיכנע ולהשלים עם כך שהנדיבות האנושית ענקית ומופלאה, ופשוט להמשיך ולהגיד 'תודה רבה' כל הזמן ומכל הלב, כל עוד יש לנו קול", שבזכותן סיימתי את הקריאה בחיוך.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©