הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
טרומפלדור יתאכזב
 
ישראל נבנתה על אהבת הארץ ולא על מאיה בוסקילה, זועק אייל לוי. הוא בטוח שאם לא נתעורר וניאבק בהשתמטות, פשוט לא נהיה פה
מאת אייל לוי | 14.11.2010
 


>>>  העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


עשרות שנים אחרי שיוסף טרומפלדור אמר "טוב למות בעד ארצנו", שינה אביב גפן את המילה האחרונה של המשפט מ"ארצנו" ל"עצמנו". ומאז אני שואל את עצמי, להיכן נעלמה אהבת הארץ ותחושת הציונות? ממתי אכפת לנו רק מעצמנו? נתון מדאיג שפורסם לאחרונה הציג עלייה בנתוני ההשתמטות מצה"ל. 40% משתמטים במהלך השירות או לפניו, הנוער שלנו בורח לנו מהידיים.

דור שלם נולד למדינה קיימת. מיתוסים ששימשו בעבר, ספק אם משפיעים עלינו כיום. יכול להיות שקרבי זה כבר לא הכי, אחי. הנוער לא מכיר היטב את מורשתו, והוא מעדיף להעריץ חבורת אנשים תאבי פרסום שכלואים בווילה בורגנית מלוקקת, ומחכים לפריים קטנטן שלדעתם יהפוך אותם לכוכבים. הוא סוגד למאיה בוסקילה שהשתמטה משירות צבאי באמתלה שהיא דתייה אבל שכחה שלהצטלם בביקיני מינימלי לא עולה בקנה אחד עם ההלכה היהודית. כמה שנים לאחר מכן היא "נזכרה" להתגייס לשירות מקוצר ובעיקר מדובר.

למעשה, הנוער בורח מאחריות ציבורית ומעדיף לשרת את מטרותיו האישיות.  ונשאלת השאלה, אולי בכלל אין לנו זכות לבוא בטענות. הרי הכל יודעים שהעולם כיום דוגל באינדיווידואליזם, ושהחברה הקולקטיבית מתאדה. מערכת החינוך במגמת ירידה, חשיבות המורים צונחת ויחד איתה המשכורת. התוכן המועבר לנוער ריקני ושטחי, ומקיאים עליהם מידע תמציתי על קצה המזלג. אפילו שיעור חינוך הפך לשיעור הברזה. איך ניתן בצורה כזאת להעביר מערכת מסרים מגבשת שתעביר את חשיבותו של השירות הצבאי בכלל ושל צה"ל בפרט?

נזכרה להתגייס לשירות מקוצר ובעיקר מדובר. מאיה בוסקילה
 

ושלא תחשבו שבעיני צה"ל הוא פרה קדושה. כמו בכל מקום, גם לו ישנם  חסרונות. וגם אותו מותר לבקר. לעיתים צה"ל מפקיר את האנשים הטובים במדינה ומזניח אותם, אך חסרונות אלו אינם מהווים עילה ראויה ומוצדקת לחוסר ההיענות להתגייס. חשוב לזכור שצה"ל הוא צבא הגנה לישראל ובמידה והוא לא יהיה פה, גם אנחנו לא נהיה. הרי אנחנו מוקפים אויבים שבלשון המעטה לא כל כך מחבבים אותנו.

העלייה בהשתמטות מצריכה טיפול דחוף, ויחד איתו העברת מסרים ראויה לנוער שמתדרדר לנו מול העיניים. אין לנו ברירה אלא להציג את הגיוס כתנאי לקיום לאומי, למרות שהדבר נשמע קלישאתי במקצת. חייבים להחזיר עטרה ליושנה. בעולם שבו הנוער מכיר את סיפורה של הזמרת מרינה מקסימיליאן בלומין יותר מאשר את סיפורו של רס"ן רועי קליין ז"ל שנהרג במלחמת לבנון השנייה כשקפץ על רימון שנזרק לעבר חייליו ובכך הציל את חייהם וקיבל לאחר מותו את עיטור העוז, אין ברירה אלא להסיר את הכפפה ולהודות שאנחנו בבעיה.
 
אנשים שוכחים, ואולי גרוע מכך, אינם מודעים למה אנחנו פה. תפקחו את עיניכם. אנחנו מדינה קטנה, צפופה, ואנחנו  פה כי יש לנו מהות. אסור לנו להירדם וליצור מציאות ריקנית שמשכיחה את הצביון היהודי.
אסור לאפשר השתמטות שלא לצורך. יש להגביר את המודעות לגיוס, ואת המוטיבציה. להעניק שכר לימוד למי שסיים שירות מלא בצה"ל, ואסור לאפשר בימה מיותרת למשתמטים שהפכו למפורסמים. אם לא נעשה זאת, נדמה לי שטרומפלדור יתאכזב.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
3 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. אנשים מתייחסים למדינה ולצבא...
קובי 16.11.2010
 
צריך עוד אנשים כמוך
עמית 17.11.2010
 
 
2. מרגש
אור 17.11.2010
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©