הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עד עצם היום הזה
 
אריאלה אביר מתלוננת על הסרטים המצוירים והאגדות שהוכנסו לראשה כשהייתה ילדה, ובוכה על כך שנשארה עם האחות החורגת האיומה - סרטי בנות
מאת אריאלה אביר | 14.11.2010
 


>>>  העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


בכל 23 שנות חיי נתקלתי בשני סיפורי סינדרלה: הסרט המאויר של "דיסני" וסרט נוסף של אולפני "Warner brothers" בכיכובם של צ'אד מייקל מוריי (שאם נהיה כנים לרגע, כל השוואה בינו לבין הנסיך המצויר מיותרת לחלוטין) והילארי דאף. הסיפור הוא אותו סיפור מוכר שאותו כולנו משננים מתוך שינה: בחור פוגש בחורה ומתאהב בה, היא ממהרת לביתה ומשאירה אצלו את אחד החפצים שלה רק כדי שיהיה לה תירוץ טוב לראות אותו שוב, הבחור יוצא למסע בכל הארץ כדי למצוא את הנסיכה, ומאז שזה קרה, הם חיים "באושר ועושר" עד עצם היום הזה.

כל זה יכול היה להיות טוב ויפה, אם היינו חיים ב"לה לה לנד". אבל לצערנו הרב, המציאות טיפה יותר מורכבת. במידה שהבחור עושה מאמץ ושולח לך בקשת חברות בפייסבוק אחרי שיצאתם לדייט, את אמורה להרגיש מיוחדת, ואם הוא טורח ואפילו מתקשר אליך כמה ימים אחרי, אין ספק שאת הבחורה הכי בת מזל בעיר וכדאי לך כבר לקנות כרטיס "לוטו". הבעיה של המין הנשי, מתחילה בילדות, אי שם בגיל חמש כשהורינו היקרים הראו לנו את כל הסרטים המצוירים, שבעבר היו רק ניצוץ של רעיון במוחו של בחור אנונימי בשם וולט דיסני.

אין ספק שהסרטים הללו הם אבן דרך בילדות של רוב, אם לא כל, הבחורות בישראל. דרכם למדנו המון דברים על החיים ובעיקר למדנו שחיות יודעות לדבר (ואפילו בצורה רהוטה). עם זאת, קיבענו אצלנו בתודעה את תסמונת הנסיך על הסוס הלבן. אותה תסמונת נוראית שגורמת לנו מגיל צעיר לדמיין את נסיך החלומות לפרטי פרטים, כולל צבע שיער, צבע עיניים, הצורה שבה הוא מחייך והדרך בה שיערו יתבדר ברוח בפעם הראשונה שעיניכם תיפגשנה.

הנשים קיבעו תסמונת נוראית של נסיך על סוס לבן כולל הצורה שבה הוא מחייך
שלגיה ושבעת הגמדים

התופעה רק הולכת ומחמירה ככל שאנחנו גדלות. בשלב מסוים, בסביבות גיל ההתבגרות, אנחנו מבינות שלהיות מאוהבת, ולחלום על דמות מצוירת זה קצת ביזארי, ובדיוק באותה נקודה בחיינו אנחנו נחשפות לאחות החורגת והמרשעת של הסרטים המצוירים "סרטי הבנות". אותם סרטים שמציגים פחות או יותר רק שני סיפורי אהבה, בהמון אפשרויות משונות: פעם היא ענייה, פעם הוא שחקן פוטבול, פעם היא התלמידה הדחויה של הכיתה, פעם הוא אלמן שהפסיק להאמין באהבה ביום שאשתו המנוחה נרמסה על ידי פיל בגן החיות.

המשותף לכל סוגת הסרטים הזו, הוא שהצופה מסיימת את הצפייה בסרט בתחושת תסכול עמוקה של "למה אני לא מוצאת בחור מדהים כמוהו שירדוף אחריי ברחבי מנהטן, בגשם שוטף, ויצהיר לעיניי כל כמה שהוא אוהב אותי, בזמן שברקע, במקרה, מתנגן שיר רומנטי שאני ממש אוהבת?" כולנו חולמות להתעורר יום אחד, ולהבין שהחיים שלנו הם סרט בנות הוליוודי שכולל את גבר חלומותינו, שכל מטרתו בחיים היא שנהיה מאושרות. והחלום הזה בדיוק, הוא מה שגורם לנו להתאכזב פעם אחר פעם מכל שטות שהבחורים שנכנסים לחיינו אומרים, וברוב המקרים גם עושים.

בשלב מסוים אנחנו נהיה חייבות להכיר באמת המרה, ולהבין שסרטי בנות הם בסך הכול תוצר מוחו של תסריטאי הוליוודי ממולח, ולהפסיק להשוות את הגברים בישראל לג'רארד באטלר או לצ'אד מייקל מוריי, שאם נהיה כנות עם עצמנו, רוב הסיכויים שגם הם גברים טיפוסיים ששוכחים את התאריך של הנשיקה הראשונה שלהם ואת הפעם הראשונה שהאישה שלהם השאילה מהם עט. באשר לכל הבחורים שמתוסכלים מהדרך שבה אנחנו חושבות ומתנהגות, נסו לגלות יותר הבנה. בסופו של דבר כל מה שאנחנו רוצות זה את ה"עד עצם היום הזה" שלנו.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
6 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. מעניין מצחיק שנון
גל מרקו 19.11.2010
 
 
2. אחלה כתבה
עדי אושר 19.11.2010
 
 
3. אדיר...
מיה 19.11.2010
 
 
4. הזדהיתי
את יכולה לקרוא לי פרח, אם את רוצה :) 19.11.2010
 
 
5. אהבתי מאוד
לימור 26.12.2010
 
 
6. אלופהה
חן ראשון 12.01.2012
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©