הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אופי, זה כל השוני
 
גם בעונה זו מכבי חיפה היא קבוצה טובה, חזקה ומנצחת. ובכל זאת לקארין פלוטניק חסרים ההתלהבות, המנהיגות והנשמה שאפיינו אותה בתחילת העשור
מאת קארין רחמין | 24.11.2010
 

>>>  העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


עונות הכדורגל 2005/06 - 2000/01 היו היפות ביותר של מכבי חיפה מאז הוקם המועדון. היו לו אז סגל שחקנים מרשים, הישגים מכובדים - ביניהם זכייה בחמש אליפויות המדינה, והשתתפות בפעם הראשונה בשלב הבתים של ליגת האלופות - ונשמה ענקית. יותר מחצי עשור שהכדורגל הישראלי היה צבוע בירוק. העונה, ולמרות שקבוצת הכדורגל הבוגרת של חיפה ממוקמת בצמרת ליגת העל, משהו לא דופק. לא עובד. לא מלהיב. במילים אחרות, הקבוצה נמצאת מרחק שנות אור מזו של תחילת העשור.

החיפאים חווים משבר. כזה שהחל עם ההפסד להפועל תל אביב, ארבעה מחזורים לפני סיום העונה הקודמת (2009/10), ובעקבותיו הגיע אובדן האליפות הדרמטי במחזור האחרון, והמשיך בתחילת העונה הנוכחית בהדחה מוקדמת מהליגה האירופית ובהשגת תוצאות לא טובות במשחקי ליגת העל. השיא היה, עד כתיבת שורות אלו, במשחק העונה בו שחקני חיפה נחלו (שוב) הפסד מאכזב לאותם שחקני הפועל תל אביב ובתיקו המאופס שהשיגו נגד הפועל חיפה בדרבי.

לא מעט פרשני כדורגל ישראלים ניסו להסביר את המצב של חיפה, ואצבעות הופנו לכל עבר במטרה למצוא את האשם - המרכיב החסר בעוגה הירוקה. אותו רכיב שהפך את מכבי חיפה לאחד המועדונים הגדולים בכדורגל הישראלי. זה שנתן לא מעט רגעים שמחים לאוהדי הקבוצה, ועשה היסטוריה. בדיקה כללית של קבוצת הבוגרים בעונת 2010/11, מעלה שאין הבדלים משמעותיים בינה לבין הקבוצות בעונות 2000/01-2005/06 שכן, שתיהן מורכבות משחקני בית, המחוזקים בזרים איכותיים ובצעירים מוכשרים שלא גדלו במועדון, ואותם מדריך מאמן עם "קבלות" והנהלה מצוינת.

לא נחשב מנהיג בעיקר בגלל גילו המתקדם ואי יכולתו לשחק 90 דקות. יניב קטן
תצלום : האתר הרשמי של מכבי חיפה

בדיקה מדוקדקת יותר מגלה שבכל זאת משהו השתנה. משהו באופי השחקנים, במחויבותם לאוהדי הקבוצה, להנהלתה. למשל, בחוד ההתקפה. כיום, נמצא שם שחקן נבחרת גיאורגיה, ולדימיר דבלאשווילי (שלאחר הדרבי היו דיווחים שיעזוב את הקבוצה באמצע העונה) ובעבר איישו אותו שניים (לא בצוותא) - איגביני יעקובו ורוברטו קולאוטי. למרות שדבלאשווילי הוכיח עצמו בעונה השנייה שלו בקבוצה, ואף כבש 23 שערים בעונה הקודמת, עדיין קשה לאוהדי הקבוצה לומר את שמו באותה נשימה עם שמם של יעקובו וקולאוטי - אימת השוערים. במילים אחרות, כף המאזניים תיטה לטובתם של השניים. בגלל ההתלהבות שלהם, בגלל היכולת המקצועית.

השוואה נוספת שניתן לעשות היא בין שחקנים שגדלו במחלקות הנוער של קבוצות אחרות, והגיעו לחיפה כדי לקבל את הליטוש בבמה של הקבוצות הגדולות ולהוביל את הקבוצה להצלחות. הבולט הוא שחקן צ'לסי האנגלית בהווה, יוסי בניון, שנולד בדימונה, וגדל במחלקת הנוער של הפועל באר שבע. הוא שיחק בחיפה ארבע עונות (1998/99-2001/02), כבש במדי הקבוצה 55 שערים, ובגיל 22 נחת בראסינג סנטאנדר בליגה הספרדית.
אייל גולסה, היה לדעתם של רבים מהפרשנים, היורש של בניון, ולו רק בגלל ששניהם לבשו את החולצה מספר 15. גולסה שגדל במחלקת הנוער של בית"ר נס טוברוק הציג יכולת מרשימה בעונתו הראשונה בחיפה, ועתידו נראה אז מזהיר.

אולם, במקום למנף את עצמו, גולסה נפצע, ובמקביל טס לאיטליה בסתר באמצע העונה שעברה, כדי לחתום על חוזה הצטרפות לקבוצת הכדורגל של לאציו האיטלקית. בסופו של דבר, אחרי שהמהלך הזה עורר ביקורת רבה כלפיו, הוא חזר  לחיפה, בלי ששיחק  דקה אחת בלאציו, ומאז הוא מתקשה להציג יכולת דומה לזו שאוהדי חיפה זוכרים לו מתחילת העונה שעברה.
ההשוואה לא חלה רק על שחקני החוץ של מכבי חיפה. היא כוללת גם את אלו שגדלו במחלקת הנוער של המועדון. אלו שסומנו כמובילי הקבוצה הבוגרת להישגים לאומיים ובינלאומיים. במילים אחרות, אריק בנאדו, אלון חרזי ויניב קטן מול ליאור רפאלוב.

יש לה את כל חומרי הגלם להיות קבוצה טובה ומלהיבה. קאנוטו, בנאדו ורפאלוב
תצלום : האתר הרשמי של מכבי חיפה

הראשונים הם לא רק שניים מהמגנים הטובים שהיו בחיפה אלא שני שחקנים שהפכו לסמליה ומנהיגיה של הקבוצה. בדיוק כמו שקרה בקישור עם יניב קטן. בגלל האופי. בגלל היכולת המקצועית. בגלל הנשמה. כיום, המשימה שייכת לליאור רפאלוב, שעקב גילו המתקדם (לשחקן כדורגל- כמובן) של קטן (30) ואי יכולתו של האחרון לשחק 90 דקות, מסומן כמנהיג הביתי של הקבוצה.

עד כה, רפאלוב הצעיר עושה עבודה מצוינת, אך עדיין לא ברמה של האחרים מהעבר. נראה שאם רק ישלב ביכולתו המקצועית הילוך נוסף, יירש את הכתר בגאווה.
נראה שלמכבי חיפה של עונת 2010/11 ישנם כל המרכיבים הדרושים ואת כל חומרי הגלם בשביל שתהיה קבוצה טובה ומלהיבה. ולא רק מבחינת היכולת המקצועית. אולי הפרט האחרון שחסר הוא דבק חזק שיחבר בין כולם, ואולי גם קצת מזל.

עד שיגיע, אוהדי הקבוצה ימשיכו להתרפק על שחקני קבוצת העבר הגדולים של תחילת העשור. אלו, שהביסו במסגרת שלב הבתים של ליגת האלופות בעונת 2002/03, ובתוצאה 0:3 גם את שחקני אולימפיאקוס היוונית, אל מול אלפי אוהדים יוונים רועשים ועוינים, וגם את שחקני ההרכב השני של מנצ'סטר יונייטד האנגלית. לא לפני שזרעו פחד ספורטיבי בקרב כל שחקני הקבוצות בליגת העל ששיחקו נגדם באצטדיון קרית אליעזר בחיפה בעונות 2000/01-2005/06. בגלל האופי. בגלל ההתלהבות. בגלל הנשמה.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©