הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
להיות שם
 
קהל צבעוני, הצגת שחקנים תיאטרלית והופעה של נבחרת מעודדות. קארין פלוטניק הגשימה חלום וצפתה במשחק כדורסל בליגת ה-NBA בלוס אנג'לס
מאת קארין רחמין | 08.12.2010
 

>>>  העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


צפייה במשחק NBA היא עבור לא מעט חובבי כדורסל ישראלים חוויה שקיימת דרך מסך הטלוויזיה בלבד. כזו שמקווים שתקרה פעם אחת במציאות. אחרי ציפייה ממושכת, זכיתי. במהלך טיול בארצות הברית, בין לאס וגאס לסן פרנסיסקו, ובין קניון לפארק שעשועים, מצאתי עצמי ב'סטייפלס סנטר', היכלה הביתי של הלוס אנג'לס לייקרס, במשחקה נגד שיקאגו בולס. זכיתי לצפות במשחק NBA בגודל טבעי.

התוכנית נערכה בקפידה: קניית כרטיסים מוזלים במקומות נוחים, הגעה מוקדמת כדי להצטלם עם השחקנים, ואפילו הכנת רשימה של מסעדות טובות באזור לסיום מושלם של הערב - בטן מלאה. אבל, יש הבדל בין הרצוי למצוי ומתברר שב-17:00 כבישי לוס אנג'לס פקוקים, כך שתמונה עם שחקן הלייקרס, קובי בראיינט כבר לא תהיה לי באלבום. גם קניית כרטיסים מוזלים נחלה כישלון חרוץ, שכן, ישיבה במקומות קרובים לפרקט תביא לפרידה מסכום כסף לא מבוטל בדולרים. וכשמול עתידה של המלתחה שלי עמד צילום של שחקן הלייקרס הספרדי, פאו גאסול ב"אקסטרים קלוז אפ", החלטתי שגם ישיבה באזור מספר 334, שורה 6, כיסא 13 יכולה להיות נחמדה.

השיטוט בין דוכני המזכרות באולם הכניסה להיכל מהווים חלק בלתי נפרד מהחוויה. הגשמתי לעצמי חלום ילדות, קניתי את אצבע הספוג הגדולה ואיתה, נכנסתי בהתרגשות גדולה אל האולם כאוהדת מן השורה. המושבים שלי ושל בן זוגי היו בין צמד מקסיקנים רועשים שהביאו עמם את אחותם בת החמש לעודד את הקבוצה המקומית, לבין שלושה נערים מתבגרים שבאו לעודד את הבולס. כשראיתי זאת חשבתי לעצמי שיהיה נכון לבדוק מהי הדרך הקצרה ביותר אל מדרגות היציאה מהאולם, במקרה שתתפתח קטטה בין שני מחנות האוהדים.

לכל שחקן יש קטע וידאו, צעדי ריקוד ושיר משלו. טקס הצגת השחקנים
תצלום : קארין פלוטניק

הקהל הוא חלק בלתי נפרד מההצגה הגדולה. לא צריך לאהוד את הלייקרס או לאהוב כדורסל בשביל לחוש את עוצמת החוויה במלואה. ההיכל האדיר בשילוב עם הקהל המשולהב הופכים את המשחק להרבה יותר מאירוע ספורטיבי. כזה שבמהלך ההפסקות בין רבעי המשחק משתתפים הצופים במשחקים, זוכים בפרסים, ובמקביל לא מפסיקים לשיר ולעודד לרגע. טקס הצגת השחקנים ב-NBA הוא קטע תיאטרלי גדול: לכל שחקן יש קטע וידאו, צעדי ריקוד ושיר משלו שמלווים את עלייתו לפרקט בעת הצגתו.

כשהצגת השחקנים הסתיימה, התנגן בהיכל ההמנון האמריקאי ואחריו הגיע הרגע לו חיכינו: ההופעה של נבחרת המעודדות של הלייקרס. בזמן שהגברים מסביבי סורקים את חבורת המעודדות הקופצנית, אני העדפתי להתמקד בחיפוש אחרי שחקן הקולנוע, ליאונרדו דה קפריו, שידוע כאוהד לייקרס מושבע הפוקד כמו ידוענים רבים, דרך קבע את מושבי ה-VIP בהיכל.

הרעש והתיאטרליות סביבי גרמו לי לשכוח לרגע את המטרה לשמה הגעתי: צפייה במשחק כדורסל בליגה הטובה בעולם. אז גם זה היה שם, אחרי הכל, ולא רע בכלל למען האמת. כשלאורך כל המשחק התנגנה ברקע מוסיקה קצבית, ולעיתים נדמה כאילו השחקנים זזו לפי צליליה, הלייקרס ניצחו 93:108. פאול גאסול הצטיין עם 24 נקודות, בראיינט הוסיף 21 משלו, וחלף בטבלת דירוג קלעי הלייקרס הטובים בכל הזמנים על פני כרים עבדול ג'אבר. במילים אחרות, זכיתי לצפות ברגע היסטורי. 

בשעה 21:00 ההצגה נגמרה. לא הצטלמתי עם בראיינט, וגם לא נאלצתי להימלט על נפשי בעקבות קטטה. תוך דקות ספורות נעלמו ההמונים אל מכוניותיהם, ומי שנשאר בסמטאות המעופשות בדאון טאון של לוס אנג'לס הם אלו שביתם הוא הספסל בפינת הרחוב או סתם כאלה שמחפשים אחר מסעדה פתוחה. אנחנו נכנסנו אל כלי הרכב השכור שלנו ונסענו חזרה למלון. בדרך, כשאני ספוגת הנאה מחוויה של פעם בחיים הסתכלתי על אצבע הספוג וחשבתי לעצמי: איך, לעזאזל, אני מכניסה אותה למזוודה? אולי בכלל היה עדיף לקנות כובע?!

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. מקסימה!
חולית 09.12.2010
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©