הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הלב אמר את שלו
 
כבר חצי שנה שדנה ברבי נעה בין הגבר שאוהב אותה ללא גבולות לבין העובדה העצובה : היא כבר ממש לא
מאת דנה ברבי | 09.12.2010
 


>>>  העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


היא פחדה שלא תאהב כך לעולם או שאף אחד לא יאהב אותה בצורה כזו. פחדה שאף אחד לא יעוף איתה לירח, אבל הבינה שעדיף לה לעוף לבדה. הוא שוכב על ידה במיטה ומלטף לה את היד, מחבק אותה חזק ומנשק אותה נשיקות עדינות. מתקשר אליה ואומר לה כמה הוא מתגעגע, בא אליה בלילה כי הוא חשב עליה שנייה לפני שנרדם, והבין שהוא מתגעגע. הוא היה משיג לה כנפיים אם היא רק הייתה רוצה, ומשיג לה את הירח אם רק הייתה מבקשת. אבל היא לא. כמו סוס פרא היא צריכה לרוץ. צריכה להרגיש את הרוח, צריכה לברוח קצת. מרגישה שהקאובוי הגיע, ותפס אותה בחבל וזה הזמן שעליה לנסות להשתחרר.

אומנם היא חשבה שזה יקרה בשלב מוקדם יותר, אך אחרי שנה וחצי יחד היא פחדה שהיא משתגעת. הוא היה אומר לה שהוא אוהב אותה, והיא הייתה רק מביטה בו ומחייכת. כל כך רצתה שיגיע נסיך, ואכן קיבלה אחד. גדול ממנה בשנתיים, עדין ומתחשב, מצחיק אותה כשעצוב לה, יודע להגיד את המילה הנכונה ויודע לאהוב. לפעמים היא חושבת שאף אחד לא יאהב אותה כמוהו, אז היא מנסה למשוך את הרגע, מנסה להשאיר את זה קיים. אחרי שהם שוכבים, כשהוא כבר נרדם, היא שמה עליו יד, מחבקת אותו ונרדמת. ובתוכה יודעת שהוא לא ילך לשום מקום. וזה מפחיד אותה, אבל היא שותקת.

היא הייתה פורשת איתו כנפיים כדי להגיע לירח, אבל עכשיו הם כל כך רחוקים
 

תמיד הרגישה אטומה מבפנים, ופחדה שלא תוכל לקום עם אותו בן אדם כל בוקר. אז הייתה מחפשת ריגושים במקומות לא יציבים. למדה ואהבה להיפגע כי רק כך הייתה מצליחה לגרום לעצמה להרגיש משהו. עד שהכירה אותו, במקרה, דרך חברה שלה ובכלל לא רצתה להיכנס לקשר רציני.
אז חשבה שהוא יכול להיות רומן מעניין לחורף, ואיכשהו נשארה שם, ולמדה לאהוב אותו. כשהוא הגיע היא למדה להרגיש, למדה לאהוב בלי להזיל דמעה. כי כשמתחילים במקום הכי טוב אין יותר למה לצפות, לכן באגדות זה נגמר בדיוק  כשהנסיך מגיע ממקום לא ברור, מנשק את הנסיכה, והם חיים באושר ועושר. בחיים האמיתיים הבעיות מתחילות בדיוק שם.

בהתחלה, הם עפו כל הזמן ביחד, שוכבים על הגב אי שם בצפון הארץ ומביטים בשמיים או הולכים יד ביד על החוף ומתנשקים בלי סוף. היא הייתה מלטפת לו את היד ומחבקת אותו כל כך חזק עד שהוא יוכל להירדם בחיקה. מנשקת אותו נשיקות עדינות, מתקשרת אליו ואומרת לו כמה היא מתגעגעת. באה אליו בלילה רק כי חשבה עליו שנייה לפני שנרדמה והבינה שהיא מתגעגעת.

היא הייתה פורשת איתו כנפיים בשביל להגיע לירח, אבל עכשיו הם כל כך רחוקים. הוא עדיין מחבק אותה ומביט בה בעיניים מלאות אהבה אז היא מחליטה שלא להשיב לו מבט, רק כשהוא ישן ולא רואה, כשעיניו עצומות והיא יכולה ללטף לו את הפנים ורצות לה שוב המחשבות. היא מנסה להתנגד למחשבות שלה ומנסה להתנגד לעצמה, אבל זה מציף אותה. היא יודעת שהיא כבר לא אוהבת, אבל כן רוצה וכבר חצי שנה מנסה להמשיך לאהוב, אבל בסוף הלב אומר את שלו.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©