הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
המהירות מהשטן
 
כמה חבל שסנטרים מוכשרים מאירופה ממהרים לעבור לשחק ב-NBA הרבה לפני שצברו את הניסיון הנדרש. משה ברדה בטוח שזו הסיבה לכך שרובם נכשלים. שילמדו מניקולה וויצ'יץ'
מאת משה ברדה | 11.12.2010
 


>>>  העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


ביורוליג מתקיים פרדוקס בעונות האחרונות. מחד גיסא, הביקוש לסנטרים איכותיים בקבוצות עולה, ומאידך גיסא, כיסן של חברי הנהלת הקבוצות אינו עמוק מספיק בשביל לשלם לסנטרים המבוקשים את המשכורת. עקב כך, נוצרה תופעה. כזו, שמאפיינת לא מעט שחקנים שסומנו כטאלנטים מגיל צעיר, ונקטפו ל-NBA לפני שצברו מספיק ניסיון בזירה האירופית. או במילים אחרות, "תופעת הנדידה".

לא חסרות דוגמאות לשחקנים, שעוד לפני שהטביעו את חותמם בקבוצות הטובות באירופה - שלא לדבר על כך שאפילו לא צברו בהן ניסיון מינימלי או עברו סוג של טבילת אש - כבר עברו לשחק ב-NBA במרדף אחר החלום האמריקאי. אחד מהם הוא שחקן הניו יורק ניקס ממוצא רוסי, טימופיי מוזגוב, שהגיע אליה מחימקי מוסקבה בגיל 23 בלבד. שחקן נוסף הוא אנדראה ברניאני האיטלקי בן 25, שחקנה של טורונטו ראפטורס. ברניאני אומנם מצליח בקבוצה, אבל אסור לשכוח שמדובר בכזו בינונית ואפורה מאוד כשאף מתמודדת רצינית לתואר האליפות לא מנסה לצרפו לארסנל שלה.

אצל אקס מכבי תל אביב, מאצ'יי לאמפה הפולני בן ה-25, הסיפור היה מסובך ועצוב יותר, כזה שמדגיש את הטעות בעזיבה מוקדמת ל-NBA. לאמפה נרשם כהבטחה גדולה כבר כשהיה בן 14. אז נבחן בקבוצת הנוער של ריאל מדריד, והוחתם לשבע שנים. אולם הוא לא ניצל את ההזדמנות והושאל ליוניברסידאד קומפלוטנסה מליגת המשנה בספרד בשביל לצבור ניסיון ולחזור לריאל.

שימש נער פוסטר ב-NBA וחזר לאירופה עם הזנב בין הרגליים. מצ'איי לאמפה (מימין)
 

לאמפה כנראה לא הבין את המשמעות של צמד המילים צבירת ניסיון, ונרשם לדראפט ה-NBA, כשהיה בן 18 וחצי בלבד. הוא אומנם נבחר על ידי הניקס, אבל לא שיחק דקה במדיה, הועבר לפיניקס סאנס, משם לניו אורלינס הורנטס ובהמשך ליוסטון רוקטס. לו היה מעמיד ממוצעים טובים, היה זה הספק לא רע בשלוש עונות. אבל, לאמפה סיים את הקדנציה ב-NBA עם ממוצעים של 3.4 נקודות, 2.2 כדורים חוזרים וחצי אסיסט למשחק. המשמעות: לאמפה שימש נער פוסטר במשך שלוש עונות וחזר לליגה הרוסית עם הזנב בין הרגליים.

בניגוד למוזגוב ולברניאני ובדומה ללאמפה, שחקנה של דינמו מוסקבה, סרגי מוניה הרוסי הוא דוגמה מצוינת לאחד ששיחק באחת מאריות אירופה, הלך שבי אחר החלום האמריקאי, הבין את טעותו ותיקן אותה מהר. אומנם מוניה לא סנטר, אלא פורוורד, אבל זה לא משנה את העובדה שגם הוא טעה כשעזב את צסק"א מוסקבה ל-NBA בקול תרועה רמה, כשהיה בן 22 בלבד. שכן, ב-NBA הוא שרד עונה אחת בלבד (2005/06) במדי פורטלנד טרייל בלייזרס וסקרמנטו קינגס, מיעט לשחק, וחזר לאירופה, לדינמו מוסקבה, בקול ענות חלושה עונה לאחר מכן (2006/07).

דנילו גליניארי האיטלקי, שחגג 22 לאחרונה, נבחר בדראפט על ידי הניקס לפני שנתיים והצטרף לקבוצה. גליניארי הוא שילוב של יכולת לא רעה, מזל וקשרים. כבר בגיל 15 חתם על חוזה לשבע שנים בקבוצת ארמאני מילנו, נשלח לצבור ניסיון בליגה השנייה באיטליה, וחזר עונה לאחר מכן למילאנו עם התואר "השחקן האיטלקי הטוב ביותר בליגה השנייה". סיבת החזרה: פציעתם של כמה משחקני המועדון. ההשלכה: זכייה בתואר השחקן הטוב ביותר מתחת לגיל 22 ובתואר השחקן הצעיר המצטיין של העונה מטעם היורוליג. לניקס הוא נבחר בבחירה מספר שש לא רק בזכות היכולת שלו אלא גם בגלל מאמנו, מייק ז'אנטוני, ששיחק עם אביו בקבוצת אולימפיה מילאנו.

בתמונת הסנטרים השחורה ניתן למצוא כמה נקודות ורודות. כאלו, שמאוישות על ידי שחקנים דומיננטיים שעשו זאת בדרך הנכונה. שחקנים שדחו את החלום האמריקאי בכמה שנים רק כדי שיגיעו טיפה יותר מוכנים. הליטאי, ארבידאס סאבוניס - אחד השחקנים הגדולים תרתי משמע - הוכיח כי אפשר אחרת. ממרומי ה-2.21 מטרים שלו, סאבוניס, שהביא למגרש ורסטיליות (ולא בהקשר המיני) שלא נראתה כמותה בעבר, החליט להגיע לליגה הטובה בעולם 11 שנים אחרי שהספיק למלא את ארונו בלא מעט תארים אירופאים. 

שילוב של יכולת לא רעה, מזל וקשרים. דנילו גלינארי
 

הבוסני ולאדה דיוואץ' הוא עוד אחד מבין יחידי סגולה שניחנו בראיית משחק שלא הייתה מביישת אף גארד מהטופ של הכדורסל האירופי. דיוואץ', שהחל את הקריירה שלו בראשית שנות ה-80 ב- Kk Sloga Karlijevo חשב חכם, כמו סאבוניס, ונחת ב-NBA לאחר שצבר ניסיון במשך שבע שנים בזירה האירופית. שנים בהן זכה במספר מדליות עם נבחרתו, יוגוסלביה. ל-NBA הוא הגיע כמחליפו של כרים עבדול ג'באר בלוס אנג'לס לייקרס. אומנם דיוואץ' לא זכה באליפות ב-NBA, אך עד היום הוא מחזיק בשיאים ששמורים לגדולים באמת.

הקרואטי ניקולה וויצ'יץ', שכדרר בעונות האחרונות גם בהיכל נוקיה בתל אביב הוא הדוגמא המודרנית לסאבוניס ודיוואץ'. עליו נאמר כבר כמעט הכל: עבודת רגליים מדהימה בצבע, יכולת מסירה שפשוט לא נראתה קודם לכן אצל סנטר, אינטליגנציית משחק אדירה, יודע לקרוא את המגרש, ואם זה לא מספיק הוא גם היה מסוכן לא פחות מטווח השלוש. כשחקן בזירה האירופית היה לו פשוט הכל. בנוסף, מחזיק וויצ'יץ' בשיא שלא נראה שיישבר בזמן הקרוב - השחקן הראשון אשר סיים עם טריפל דאבל באירופה והיחיד שעשה זאת פעמיים.

וויצ'יץ' לא רדף אחרי החלום האמריקאי. אם להסתמך על שמועות, הוא אפילו לא ניסה להגיע לליגה הטובה בעולם. שכן, כאשר חידש את חוזהו במכבי תל אביב בעונת 2006/07 ויתר על הצעה מקבוצת NBA. במידה שהיה מחליט לענות בחיוב להצעה זו הוא היה מגיע בשל עם ותק של לא פחות מ-11 עונות בזירה האירופית כשבאמתחתו לא פחות משני גביעי יורוליג, ומספר לא קטן של תארים והישגים בליגות המקומיות בהן שיחק.

אי אפשר שלא לתהות עד כמה תופעת הנדידה מונעת מהשחקנים הצעירים הללו להתפתח. הרי חלקם בכלל לא מקבל יותר מדי דקות משחק ב-NBA וגם כאשר הם נכנסים לשחק, לרוב זה כדי לתת דקות מנוחה לכוכבים אשר זקוקים לחמצן. לכן, סנטרים חביבים, בשביל להמשיך ולהיקרא טאלנטים תמשיכו לכדרר בקבוצות שלכם באירופה ולצבור ניסיון. אל דאגה, החלום האמריקאי יחכה לכם בסבלנות בפינה.  

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©