הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
איזו מאמא
 
היא אוהבת בני אדם (כל עוד הם מזרחים), מדברת בגזענות בלי להרגיש ("פולנייה מגעילה") וסולדת משטחיות (אבל משתתפת ב"האח הגדול"). ניצן ארד נגד פרידה - האישה, המסעדה והצעקות. למכורים בלבד
מאת ניצן ארד | 26.01.2011
 

>>>  העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


בחודשים האחרונים חיי אינם חיים. אני משוטטת בחצר בתחושה פרנואידית, מביטה לצדדים, נזהרת מפני צעקות במרחק ומדברת אל עצמי. בית "האח הגדול" בתפוסה מלאה, צפוף בו ולא נעים. עתי וליהיא שוב תפסו את המקלחת. אני חושדת שהם לא באמת מתרחצים שלוש פעמים ביום. פרידה מגלגלת את הסיגריה האלף שלה בחצר, ג'קי מדבר אל התיש. בקיצור, יום שגרתי. אני כמעט שם, כמעט. הפנטזיה היחידה שנותרה לי, תשוקתי הסודית היא להיכנס לבית לחמש דקות, להטיח בדיירים מה דעתי עליהם, ולברוח מהר פן פרידה תהרוג אותי.

אין מנוס מלעשות את הקישור הפופולרי והנכון ביותר - פני הדיירים בבית כפני החברה שלנו. הבית עושה (כן, כן, אני קוראת לו "הבית"), דבר אחד מופלא. כמו בספר "בעל זבוב", כך גם בבית, הבידוד מהאנושות מזקק אמת טהורה של כל דייר ודייר, מחקה מערכות שלטוניות כמו בעולם החיצוני, ובעיקר מפשיט מכל דייר את אוסף התארים איתם נכנס. וכמו סער שיינפיין בעונה הקודמת, שהפך מתל אביבי מסוקס, רווק לוהט, עורך דין ואופנוען, לגבר מתבגר עם שיזוף דהוי, קרחת מתפתחת והבעה המומה על פניו - מותיר אותם עירום ועריה.

וכך קרה במקרה של פרידה הכט, הענק הירוק, שנכנסה לבית בסערה, כשהיא אוחזת בטייטלים הנחשקים ביותר - מאמא עבת בשר, בשלנית, חמה, לסבית מודרנית ואמהית. הבעיה היא שמפגש תרבויות עם התשליל הפורצלני שלה, דנה, הפשיט מפרידה בבת אחת את כל מאפייניה, ונותרנו עם אישה בעלת הפרעת אישיות ללא ספק, שיורה חיצים מורעלים במטרה הנייחת. דנה מצידה, אריסטוקרטית קרירה ומחוטבת, מוצאת עצמה דופקת את ראשה בקירות, מנסה ככל יכולתה להשמיע את קולה אל מול פרידה, אך פרידה, לדאבונה של דנה ולאימתנו הכללית, לא מסוגלת לשמוע אדם אחר, במיוחד לא כזה שיסתור את התזה שבנתה במאמץ כה רב, כל חייה.

דנה בתפקיד התשליל הפורצלני של פרידה דופקת את הראש בקירות
 

כמו שפרידה בוכה למראה פרח פלסטיק בעוד היא מהללת את בריאת הטבע, כך היא מיטיבה לבחור את נתיניה הנאמנים, הסייד קיקים הקטנים שלה. פרידה, שמרבה לתאר עצמה כ"אמיתית" (מילת התואר החביבה בבית), לא הייתה יודעת מהי אמת גם אם הייתה נוחתת לצידה על הספסל, ומגלגלת עמה סיגריה. מרוב תשוקתה להוכיח את נאמנותה למסכני העם, היא בוחרת נתינים רנדומליים, ומכניסה אותם בכוח לתיבת המסכנות אפילו אם במקרה של יואב "הטהור", מדובר בתיבה איתה הגיעה מכונית הפורש החדשה שלו, אותה השיג כאשר בחר לוותר על שירות צבאי, ולפתוח סוכנות פרסום תל אביבית למהדרין  בגיל 19 הרך.

"אמיתי" הוא גם עתי, יקירה של פרידה, אותו אחד שהספיק להתאהב בשלוש נשים מרגע כניסתו לבית, לבכות שתיים מהן, ואז לומר לליהיא, הדובשנית הבלונדינית, את משפט המפתח התל אביבי הידוע, שכל רווק צעיר בטוח שמעולם לא נשמע בעבר - אני לא מעוניין במחויבות (אך מעוניין להתנהל איתך בזוגיות לכל דבר פה בבית, והדבר כולל שינה משותפת, מקלחות משותפות, נשיקות רומנטיות ובד בבד מבט מודאג והתלחשות מאחורי גבה של הקורבן התורן "אני לא יודע למה היא מפתחת כלפיי רגשות? הלא אמרתי לה שאני לא מעוניין בה!"). ליהיא, מתוקף היותה אמריקאית, בעלת פילטר דרמטי משובח, לא מנוסה כמו הישראליות המרירות שאנחנו. על כן במילותיו של עתי היא שומעת הבטחה לסוף מאושר + טבעת יהלום חדשה.

ואם בטבעת יהלום עסקינן, אז אין "אמיתית" מליהיא, חברתה הטובה של פרידה, שמקפידה לציין שוב ושוב כמה ליהיא היא בן אדם עמוק ואותנטי, כן כן, אותה ליהיא שעם כניסתה לבית חיברה את תוספות השיער הבלונדיות שלה והסירה את טבעת האירוסין איתה נכנסה, ובעודה ממלמלת משהו על שש שנות יחסים עם הארוס שלה, רצה אחרי עתי לכיוון המקלחת בצווחות "חתיכי, מתי עוברים לגור יחד?". עתי הרגיש נמלט ממנה כל עוד נפשו בו (עד שהגיע למקלחת כמובן, שם אין מצלמות ויש עירום, ושם הוא כבר לא לוקח אחריות על רגשותיה של ליהיא, שחשובים לו מאוד אל מול המצלמות).

ליהיא רצה אחרי עתי למקלחת כשהיא ממלמלת משהו על הארוס שהשאירה בחוץ
 

אין ספק כי פרידה מיטיבה לזהות אדם אותנטי ועמוק, במיוחד כשהוא מזכיר לה את עצמה בדיוק - אגוצנטרי, משולל כל מוסר, ובעיקר - בריון המתלהם על כל מה שמצטייר לו כשונה ממנו, שונה כל כך עד שאין לו אפשרות לתייגו.
מעבר לכל, פרידה מצוידת באפס מודעות עצמית, שמותירה אותי, הצופה המבועתת, המומה לגמרי. "אני לוחמת שלום" צורחת פרידה ברחבי הבית ומסננת לעבר דנה "פוסטמה עם שדי סיליקון". "דנה ריקה מתוכן, שטוחה לחלוטין", היא נואמת למצלמה בעודה עוברת התמוטטות עצבים בגלל התסרוקת שלה עצמה, עד כדי הישארות במיטה בזמן שידור חי בערוץ 2, כאקט מחאתי.

"אני מגינת המסכנים" היא נובחת בכבדות בעוד בריוניה השכירים מחרימים את ליאם, הדמות המסכנה והשונה ביותר בבית, שלא חטאה במאומה, חוץ מאשר לחשוף את נפשה המורכבת. 
"אני כמו אימא בבית הזה, כולם פה ילדים שלי", היא מחייכת, בעוד יורם מתקפל בבכי מולה, כשהוא מתחנן שלא תכניס את התנ"ך לשירותים. כמובן שפרידה אוהבת אדם, כפי שהיא מגדירה עצמה, כל עוד האדם הזה אינו אשכנזי (כמוה אגב), אינו עשיר (בעודה מזכירה את המסעדה המצליחה שלה ברחוב בן יהודה בתל אביב), אינו סטרייט ואינו מטופח. בקיצור, פרידה אוהבת את עצמה ואת כל מי שנותן לה בימה להשמיע את אמיתות החיים שלה.

מאחר שאני מחשיבה את עצמי לאדם אינטליגנטי (אולי קצת פחות מאז שהתחלתי לצפות בתוכנית) אני יודעת להגדיר אחד כזה כמישהו המסוגל להבין תהליכים אנושיים, לגלות מימדים נוספים, לחבק את השונה וללמוד ממנו, ובעיקר לגלות חמלה. אבל את פרידה מפחיד כל דבר השונה ממנה, מאחר שהדבר יערער את תפיסת חייה, את הנרטיב שלה, את הסיפור שמחזיק אותה בחיים. היא לא אשה חזקה. היא פשוט אשה לא נחמדה. ועוד משהו. הצעקות "פולנייה מגעילה" של פרידה המכוונות כלפי דנה, הן לא פחות גזעניות מצעקות המופנות לאדם מזרחי. הן משום מה מתקבלות בחיוך ובשתיקה רמה, בעוד צעקות מהסוג השני היו מביאות את מיטב היוצרים, זמרים ופוליטיקאים דמגוגיים, לדבר על אפליית המזרחים. גזענות היא גזענות לא משנה מה צבעה.

ומאחר שבזמן הכתיבה חוויתי תסמיני גמילה מהבית, אסיים פה ואחזור לצפייה בתוכנית. ובינתיים אומר, תודה לך פרידה, על ערמות של קופסאות "טייק אווי" ואוכל מבושל, שהעבירו אותי בחינות, עבודות וקשרים כושלים. אם לא אכפת לך, לא אוכל שם יותר, כי גם אני, רחמנא ליצלן, אשכנזייה, מטופחת ושטחית, ואת לא נותנת שירות לטפילים שכמותי, שטחית כל כך עד שאני צופה בתוכנית הרדודה ביקום, תוכנית שאת אגב, על כל עומקך, בחרת להשתתף בה.
 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
14 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. מצוינת את :)
סיון 26.01.2011
 
 
2. לייק לייק לייק
bat 26.01.2011
 
 
3. אהבתי את סגנון הכתיבה, ובעיקר את התוכן!
מרי 26.01.2011
 
 
4. אדיר!!!!!
שי 26.01.2011
 
 
5. כה נכון.
פולנייה מגעליה 26.01.2011
 
 
6. וווואאאאאוווווווו
אנוכי 26.01.2011
 
 
7. קלעת בול!
יולי 26.01.2011
 
 
8. ניץ, את תותחית
לין 27.01.2011
 
 
9. כל מילה בול!
ספיר 27.01.2011
 
 
10. כתבה מעולה!
אמיר 27.01.2011
 
 
11. פרידה הכט זה לא אשכנזי???
מואה 29.01.2011
 
מצד האבא אשכנזייה
ניצן 29.01.2011
 
 
12. מסכים עם כל מילה
כפיר מ. 14.02.2011
 
 
13. סגנון כתיבה מעולה
yaron 08.03.2012
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©