הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לא מספיק לך?
 
פתאום דנה ספקטור בטוחה שמותר לבגוד בלי לתת הסברים. ניצן ארד, שחוותה בגידה כואבת במיוחד, מזכירה לה נשכחות
מאת ניצן ארד | 05.02.2011
 


>>>  העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


גם דנה ספקטור כתבה בטור האחרון שלה על מעשה הבגידה של ליהיא מ"האח הגדול". דנה, כנראה מרגישה שכל דיבור על בגידה הוא התקפה אישית עליה, חגגה בטור את מיניותה ושמחת החיים של ליהיא, את "הזכות שלה" לחפש אחרי אהבה אמיתית ואת העובדה שהיא חייבת הסברים רק לעצמה.

אני מבינה שההתנסות האישית של דנה גורמת לה לצייר בצבעים אקזוטיים וחופשיים את מעשה הבגידה, וכול דבר אחר כדבר הבורגנות המתלהמת שאוהבת לשרוף נשים כמותה על המוקד. הייתי הולכת עם התפיסה הזו, אבל אני כל כך כועסת עכשיו, שאני נאלצת לעשות מה שהפסקתי לעשות מאז, מזמן, ולהסביר לדנה שלבטח לעולם לא תקרא את דבריי, שכל המהות של זוגיות משמעה שכן, את חייבת הסברים לעוד אדם, ולא, אין לך זכות ללכת לחפש את האושר שלך בכל מחיר.

את מבינה, דנה, לצד הנבגד, בגידה היא לא דבר מלא צבעים וחופש. מי שנבגד לא כועס על הבוגד כי הוא החליט בחוצפתו שהוא הולך "אחר האמת שלו". כמה מאיתנו, כלומר אלה שנבגדו, לא עמדו מעולם בעין קשה ושופטת אל מול הבוגד. הם היו עסוקים בלנסות למחוק את ההבעה החלולה מעל פניהם, לאסוף את השברים ולשרוד איכשהו את מה שהבן אדם השני עשה.

פעם כתבת שלהיות בוגד זה להיות גנב, זוכרת? ליהיא ואבירם
 

פעם, כשעוד קראתי אותך כאילו אני קוראת את הגורו שלי, כתבת על חברה שלך שנבגדה, וכתבת משפט שגרם לי לבכות. כתבת שלהיות בוגד זה להיות גנב, זוכרת? זה לתת לצד השני לתכנן תוכניות, לנהל חיים שלמים שמבוססים על מציאות מדומה שהצד השני יוצר לך. בזמן שאתה רוקם חלומות עתידיים, הצד השני יודע כבר מזמן שהוא יוצר עבורך פנטזיה שלעולם לא תתממש. אבל בעוד הוא יודע את זה, אנחנו, להלן "הנבגדים", ממשיכים לחיות במין מטריקס משלנו.

כשאת כותבת על ליהיא שבאמצעותה אנחנו מחנכים אלפי ילדות ישראליות שהן ייענשו אם יחפשו אחר החיוך שלהן, זו סטירה עצומה לאלו מאיתנו, לי, שנותרו מאחור שבורים לגמרי, ונאלצו לשרוד את לכתו של הצד שרק "רדף אחרי הרגש, האושר והאמת שלו" או כל אותן סיסמאות שמקלות על אדם להתמודד עם העובדה שלא חשב על ההשלכות של מעשיו. לא לכולנו יש טור אישי או יכולת (מגוחכת) להיכנס לבית "האח הגדול" בלימוזינה. אני לדוגמה, לאחר הגילוי, פשוט נכנסתי למיטה ולא יצאתי ממנה.

הייתי מבולבלת כל כך כשזה קרה, ובגלל טורים כמו שאת כתבת, גם התנצלתי לפני ההוא, על כך שלא נתתי לו מספיק, שלא הייתי מספיקה.
זה לא זוהר בצד השני, דנה, זה בעיקר מפתיע. זה בעיקר שובר לב. הרבה אחרי שכבר שכחתי איך נראה אותו בן אדם, אני עדיין זוכרת את התחושה, והתחושה הזו, של ההפתעה האפלה הזו, של הצצה למעמקים האמיתיים של בן אדם שחשבת שהכרת והתברר שלא, יוצרת אצלך אישיות חדשה שלא הייתה שם.

אני לא יודעת אם את נבגדת אי פעם, אבל אני בספק שכן. בן אדם שהיה בצד השני, שנותר באמת ובתמים המום, לא יוכל לעולם לכתוב טור כל כך חסר רגישות, על איך אנחנו נהנים להלקות בוגדים, על איך ליהיא היא פשוט אישה מינית ומלאת חיים שהלכה אחרי התשוקות שלה. אני תמהה אם חברה שלך הייתה מגלה כי בן זוגה בגד בה ומגיעה אלייך עם פצע פעור ומדמם בחזה, האם היית נוזפת בה על הפוריטניות הביקורתית שלה? או היית מגיבה כמו שהחברות שלי הגיבו, ישבו סביב מיטתי וניחמו אותי כמו אחרי מוות. ככה זה הרגיש. כאילו הגוף שלי יפסיק להתקיים מעוצמת הפגיעה.

החברות שלי ישבו סביב מיטתי וניחמו אותי כמו אחרי מוות
תצלום : sxc

תתפלאי אולי לשמוע שאחרי בגידה אתה מרגיש כאילו עברת התקפה אלימה במיוחד. אתה, הלכה למעשה, בן אדם הרוס. מה שנותר אחר כך זה לבחור מה עושים עם ההריסות. ישנם כאלו שנעלמים מעולם הזוגיות לבלי שוב. ישנם כאלו, כמוני, שנוקטים בגישת ההתאבדות ופשוט הולכים על אהבה, מתוך תחושה ששרדתי כמעט את הנורא מכל ואני לא מוותרת. אני כבר הרבה אחרי אותו אירוע. אם הבחור יעבור לידי ברחוב יקח לי זמן להבין שזה הוא. ועדיין, כל פעם שאני קוראת משהו חסר זהירות כמו שכתבת, אני נדהמת לגלות כמה הצלחת להפוך משהו הרסני כל כך לתצריף פוטוגני.

אני לא קוראת לסקול אותך בכיכר העיר ולא ארדוף אותך ברחוב בדרישה לשים "אות קלון" על מצחך. אבל את מתעלמת בשיטתיות מהאדם הנבגד, מזה שנותר לראות תמונות מחייכות של זוג חדש, ממי שהיה פעם שלו ועומד עכשיו ליד אשה אחרת, ממי ששכח לעדכן אותי במשך זמן רב כל כך, שאני חופשייה בעצם להיות כמוהו, לרדוף אחרי האושר והשמחה שלי, ולא לשבת על הספה לבד במשך שני חורפים מחורבנים, לבד לגמרי, בזמן שהוא, איך אמרת את זה - היה דמות שמחה, פרועה, שלמה עם המיניות שלה. יש שם אדם, אני, שנתן חום ואהבה ותמיכה ללא תנאים, כמה שרק ידעתי.

לרמוז שבגידה נעשית על ידי אנשים שרק רוצים לרדוף אחר האמת שלהם, זה פשוט שטחי. ואם הדעה שלי לא מספיקה, תני לי לספר לך מה הוא אמר לי כשנתפס והודה לבסוף, בניגוד לתזה על בחור שכל חטאו היה בהעיזו לחייך – על עצמו העיד שהוא חור שחור, שזקוק לאהבה וחום בכמויות שלא ישביעו אותו לעולם. "לא משנה כמה אהבה אקבל, זה לא ישביע אותי", הוא אמר. וכשאמרתי לו שלי הוא תמיד הספיק, התשובה שלו הייתה "אני יודע, אבל את לא הספקת לי. כלום מעולם לא הספיק לי".

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
4 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. וואו, זה היה חזק...
JJ 06.02.2011
 
 
2. הנגנבים
בקי 06.02.2011
 
 
3. אין עלייך ניצן!
אנוכי 06.02.2011
 
 
4. חזק ביותר
יעל 06.02.2011
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©