הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אופטימיות מדומה
 
העובדה שאיתי אנגל מגיע עם מצלמה כמעט לכל מקום ראויה להערכה, חבל רק שהוא מנסה להציג בכל מחיר תמונה חיובית. אלירן מלכי מעדיף תחזית פסימית של אהוד יערי
מאת אלירן מלכי | 21.02.2011
 


>>>  העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


בשבוע שבו המהפכה במצרים קיבלה אסמכתה סופית, איתי אנגל כתב "עובדה" היה שם בשביל לתעד את כל הסיפור. אנגל הוא כתב מוערך מאוד לאו דווקא בשל יכולות ההתבטאויות שלו אלא יותר בשל יכולות ההתאבדות שלו. הוא מחזיק באג'נדה שקובעת כי אין אירוע המתרחש בעולם שהוא והמצלמה שבחיקו אינם יכולים לתעד, ולהגיד לעולם "הנה, הביטו, יש כאן משהו אחר. בואו רגע, תניחו בצד את כל הדעות הקדומות שלכם ותדמיינו עולם אוטופי" אנגל, בדומה לתומאס פרידמן מה"ניו יורק טיימס", מחזיק במכחול האופטימיות התמים, ואצלו הכול כל כך שליו ורגוע, ממש סיפורי אגדות.

אנגל דאג להעביר אל הצופים באמצעות הכתבה מסר מסוים. המהפכה כלל לא תשפיע על היחס בין ישראל למצרים. אל לנו לחשוש. כן, בדיוק כך, נא הסכיתו ושימעו חלוצי מערכת הביטחון, השב"כ, המוסד וכל מי שמוכן להטות את אוזנו, המהפכה כלל לא קשורה אלינו. אנחנו רק צריכים לעודד אותה ואז הרווח יהיה כולו שלנו, ואל לנו לחשוש מכמה קיצוניים ומפליטות הפה שלהם. מזל שדעותיו של אנגל נשארות אך ורק במסגרת הקופסה המרעישה שתלויה לי על הקיר בסלון, ואיננה מתפשטת למסדרונות מערכת הביטחון.

אל לנו לחשוש מכמה קיצוניים ומפליטות הפה שלהם. מהפכה במצרים
 

כמה ימים לאחר שאנגל חזר לביתו החמים, הרחק מרעש המהפכה וההמון, ותכנן כבר את נסיעתו לחור אחר על פני כדור הארץ, נעמד איש נחמד אחד מול אחוז קטן, קצת יותר מעשירית האחוז, אך בהתחשב באוכלוסייה שמונה קרוב לשמונים מיליון אזרחים המספר המועט מוערך כמיליון בני אדם. השייח יוסוף אל-קרדאווי בן ה-84 נשא את דרשתו הפומבית הראשונה זה חמישים שנה בכיכר תחריר. השייח שנמלט לקטאר ב-1961 עשה קמבק. עד לנקודה זו, הכול מסתדר מצוין בציורים האופטימיים של פרידמן ואנגל.

השייח הוא מקור ההשראה האינטלקטואלי של תנועת האחים המוסלמים שהוצאה אל מחוץ לחוק. השייח הנערץ הביע תמיכה בפיגועי ההתאבדות בישראל. הוא לא רואה את הפיגועים כמעשה אלים אלא כמרי אזרחי. הוא דוגל בפתיחת מעבר רפיח ופתיחה של מסגד אל אקצא להמונים. לקוראים אנגל ופרידמן, שלא מבינים על מה המהומה, הנה לכם הסבר במילים פשוטות: פתיחת מעבר רפיח אומר זרימה של תנועת האחים המוסלמים אל עבר עזה, איחוד עם החמאס ופתיחת חזית מאבק גלויה נגד ישראל. בנוסף כמובן תהיה חדירה של כוחות מצרים מסיני אל עבר אילת והיעד המרכזי הוא מסגד אל אקצא שבירושלים.

אם נהייה מציאותיים, הדברים שהזכרתי כנראה שלעולם לא יתרחשו, והשייח החביב לא נראה כמו אחד שבונה תוכניות לעתיד, אחרי הכול הגיל עושה את שלו. אך אל לנו להיות שאננים. אני מעדיף להקשיב לאהוד יערי ולרוני דניאל המציגים תרחישים קיצוניים עד כדי פתיחת מלחמה בארבע חזיתות נגד ישראל, מאשר להתבונן בכתבים הרומנטיים של האופטימיסטים פרידמן ואנגל. תסלחו לי אם אני רוצה להיות מוכן, הרי ההיסטוריה נועדה לחזור על עצמה, ואם לא, רק אז הרווח יהיה כולו שלנו.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©