הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קונים את המגרש
 
השקעתם של אוליגרכים יהודים בכדורגל הישראלי החולה יכולה להיות מושלמת לו רק יעשו זאת מאהדה לקבוצה. ויש שתי דוגמאות: אלכס שניידר ויעקב שחר
מאת עילם מילוא | 04.03.2011
 


>>>  העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


תופעת האוליגרכים היהודים, ששוטפת את הכדורגל הישראלי מאז שלהי שנת 2005, מקוממת מאוד, מאחר שבכל פעם הם מגיעים עם הבטחות למקצוענות בתחומי ניהול הקבוצה ויכולת השחקנים, אבל עוזבים הרבה לפני שהעוסקים בענף הספיקו להתרגל אליהם. ככה זה לא יכול להימשך. או שישקיעו מכל הלב או שלא ייכנסו לענף.

הרמה המקצועית של הכדורגל הישראלי היא בינונית ומטה, יחסית לליגות הבכירות באירופה. מידע זה ידוע ולא יפיל אף אחד מכיסאו. ישנן שתי סיבות להשקעה: העיקרית היא חשיפה ציבורית, והמשנית (אם קיימת) תרומה לקהילה. הבעיה היא לא באחת מהסיבות הללו אלא בפגיעה של האוליגרכים בכדורגל שלנו, שגם ככה חולה בבסיסו, מעצם ההשקעה.

האוליגרכים באים בקול תרועה רמה ונעלמים בקול ענות חלושה. ארקדי גאידמק, סוג של חלוץ, הראשון ששינה את סדרי הגודל של ההשקעות בקבוצת כדורגל ישראלית, כשרכש את בית"ר ירושלים והשקיע בה מיליוני שקלים. דניאל יאמר הבטיח בקיץ 2006 להשקיע במכבי נתניה לחמש שנים, אלכס שניידר ומיץ' גולדהאר במכבי תל אביב, והיד עוד נטויה.

הכניס כסף גדול לקבוצת כדורגל ישראלית, והתווה גם דרך מקצועית. יעקב שחר
תצלום : מועדון ספורט מכבי חיפה

מאז גאידמק עזב למוסקבה והשאיר את בית"ר עם חובות. מדי פעם הוא מבליח באצטדיון טדי, מצהיר הצהרות שווא ונעלם. יאמר עזב את נתניה שלוש שנים אחרי הצהרתו וחזר לגרמניה, ומכבי תל אביב? שניידר הבין מהר מאוד שזה לא בשבילו. בניגוד לקודמים, הוא לא נעלם לפתע וסגר את הברז אלא דאג למחליף ראוי בדמות מיץ' גולדהאר.

הכסף הרב שמושקע בקבוצות כדורגל בישראל מביא אותן לפסגות שמתגלמות בזכיות באליפות ובגביע המדינה. עם זאת, הטראומה האפשרית שהקבוצה תחווה בסוף הרומן עם הבעלים יכולה להיות גדולה יותר. כזו שתביא להידרדרות מקצועית וניהולית בזמן קצר לאחר שעזב האוליגרך את הצעצוע שרכש, כפי שקרה לבית"ר ירושלים ומכבי נתניה אחרי עידני גאידמק ויאמר בהתאמה.

הבעיה היא שעונות המשחקים בהן מושקעים כספים רבים באחת מקבוצות ליגת העל הופכות משעממות וחסרות תחרות. הסיבה לכך פשוטה: יש קבוצה אחת עשירה בפער ניכר על פני השאר, שרצה בראש הטבלה לאורך מרבית שלבי העונה ובסיומה גם זוכה באליפות ללא קרב.

קבוצה כזו היא בית"ר ירושלים של עונות 2006/07 ו-2007/08, והשנייה מכבי חיפה של עונות 2000/01-2005/06 (מלבד עונת 2002/03), שאז שלטה בליגת העל לאור סכומי הכסף שהושקעו בה. ההבדל הוא שחיפה מנוהלת ב-19 השנים האחרונות על ידי אוהד שרוף - איש העסקים יעקב שחר, שאומנם היה הראשון להכניס כסף גדול לקבוצת כדורגל בענף המקומי, אבל התווה בה גם דרך מקצועית. שחר לא נגרר אחרי סכומי האוליגרכים המפלצתיים ומציג דרך ניהול של אוהד שפוי ולא של איש עסקים תאב בצע.

ואני רוצה להפנות בקשה לאותם בעלים. אוליגרכים יקרים, אתם מגיעים כדי להשקיע כסף בכדורגל שלנו. מעולה. בינינו, למרבית האוהדים לא משנה מה המניעים שלכם. אבל, והאבל פה הוא לא קטן, כשאתם עוזבים, אל תעשו זאת במפתיע. חפשו מישהו שימלא את החלל העצום אותו אתם משאירים. נכון, אתם לא אוהדים, אבל תנסו לחשוב לרגע כמוהם. 

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©