הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כשנצא סופסוף לשביתה
 
יום האישה הבינלאומי הוא אוקסימורון, לדעת אריאלה אביר. שהרי אם צריך להקדיש לו יום - זה אומר שבכל שאר הימים אפשר להמשיך ולנצל נשים. באופן מעשי היא מציעה שכו-לן תברחנה לאי (ממוזג, כמובן) בקריביים
מאת אריאלה אביר | 04.03.2011
 

אני לא רוצה ליצור פאניקה מיותרת, אבל מתהלכים ביניכם יצורים שנראים פחות או יותר כמוכם, אולי רק מריחים טיפה יותר טוב, ועושה רושם שהם כאן כדי להישאר. אם תהיו מספיק עירניים, תוכלו להבחין בהם בתור לכספומט, על הבר מולכם ואפילו על הכביש. בעגה המקצועית אותם יצורים נקראים נשים, וההיסטוריה טוענת שהן פה מראשית הימים. למרות הפז"מ המרשים, נוצר מצב אבסורדי לחלוטין והעולם בו אנו חיים לא נותן יחס שווה לנשים ולגברים.

יום האישה הבינלאומי, שיצויין השנה בפעם המאה, נוצר מהסיבה הזו בדיוק. להדגיש את העוולות שנשים עוברות בחייהן ולתקנן מהסיבה הפשוטה שהן נולדו במין הלא נכון. אין ספק שזו מטרה נעלה, אבל אם נהיה כנים ומציאותיים לרגע, נבין שהיום הזה כבר מזמן לא מסמל מעשים אמיצים כמו המוני נשים שמפגינות נגד תנאי השכר והעבודה הירודים שלהן אלא מסתכם בסופו של דבר בערב שירה בציבור עם שרהל'ה שרון בהיכל התרבות בהרצליה. משהו אומר לי שלא לזה התכוון המשורר.

אף פעם לא הבנתי מדוע צריך לקבוע יום ספציפי ולהכריז עליו כיום האישה (בדיוק כמו שאני לא מבינה למה צריך לקבוע יום ספציפי שהוא יום האהבה, אבל זה כבר נושא אחר). בשבילנו הנשים, יום האישה צריך להיערך 365 ימים בשנה, ולאו דווקא ביום מסוים שנקבע בגלל מאורע היסטורי כזה או אחר. אין שום סיבה שנושא אי השוויון בין גברים לנשים בשכר ובמקומות העבודה, ימתינו שנה עד ליום המיוחל בו כל אמצעי התקשורת ייזכרו בקיומם ויפרסמו את הנתונים המבישים.

שוויון הזכויות מובטח אם תיעדרנה לחודש-חודשיים
 

מעבר לכך, האוקסימורון שנגרם מעצם זה שרק יום מיוחד בשנה מוקדש לעיסוק בכך שנשים מעוניינות בשוויון זכויות, הוא מייגע ומבלבל יותר מפרקי הסיום של הסדרה "אבודים". ייתכן שאותו יום שאנו תופסות כיום העצמה נשית גורם למעמד האישה את ההיפך הגמור, ומגדיל עוד יותר את הפער בין נשים לגברים. הרי אדם שמעוניין להיתפס כשווה בין שווים, לא אמור לקבל יום שבו כולם מהללים אותו ואת פעולותיו, ויוצאים לחגוג זאת בשיעורי בישול ואסתטיקה שמועברים על ידי פלונית אלמונית. אך אם כבר היום הזה חקוק בלוח השנה הלועזי, לא עדיף לנצל אותו לפעילויות מעט יותר משמעותיות?


קשה להאמין שבשנת 2011, אחרי שהצלחנו לשכפל כבשה, להמציא את הדיסק און קי ולשלוח את רוב זמרי המזרחית לחקירות במס הכנסה, עדיין לא עלינו על הנוסחה שתאפשר שוויון זכויות לאדם מעצם היותו אדם, ולא בזכות הכרומוזומים שהוא נולד איתם. אולי התשובה היא בעצם ההיפך הגמור מהפגנות וצעדות. נשות העולם צריכות להתאחד ולצאת לחופשה על אי בודד (אך ממוזג) באיים הקריביים. תוך חודש-חודשיים הן תוכלנה לחזור לארצותיהן וליהנות משוויון זכויות, כי אפילו הגברים השוביניסטים ביותר, לא מפלים כשהם מתים מרעב.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©