הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הגאון מסרב להקשיב
 
הגיע הזמן שיהורם גאון יתבגר ויבין שהוא לא הנער מיפו שמותח את החזה ושואל "למי יש יותר כבוד". הקהל אמר את דברו לגבי המוסיקה המזרחית
מאת אלירן מלכי | 13.03.2011
 


>>>  העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


על ההתבטאות האומללה שהובילה את יהורם גאון בחזרה לכותרות העיתונים, אני מאמין שהוא היה מוכן לוותר. גאון, שהתראיין לעבודת גמר של סטודנט במרכז האוניברסיטאי אריאל, אמר "לפעמים אני מקשיב למילים ולא מאמין שזה מה שאני שומע. זה זבל שהשטן לא ברא. זבל איום. יש גם שגיאות בעברית, בושה לאינטליגנציה. אני מייחל לרגע שיעבור כבר הגל הארור הזה". גאון הצטרף בהתבטאות זו לשורה ארוכה של אמנים שביקרו את המוסיקה המזרחית ביניהם חיים חפר, חוה אלברשטיין ונתן זך.

אז נכון שישנם שירים במזרחית שהם לא שיא האינטליגנציה או פסגת התרבות האליטיסטית, ונכון שיש מוטיב שחוזר על עצמו אך ישנם גם שירים שחודרים לרבדים בתוך הנשמה וגורמים להזדהות עמוקה הרבה יותר מ"למי יש יותר כבוד" או "רוזה, רוזה, רוזה". השדרן אליקו מ"רדיו לב המדינה" הגדיר את זה יפה "אנשים מדברים ממקום של כאב, וליהורם גאון כואב כנראה בכיס". גאון עובר משבר - הוא התבקש לשבת בצד בזמן שהדור הצעיר תופס את מקומו וממלא אולמות. הוא נשאר ללא שירים ברדיו (אך עם תוכנית) וללא שדרים שמקדמים אותו, ללא הופעות בחתונה או רינגטונים שמושמעים בכל סלולרי שלישי. הוא נותר רק זיכרון ישן וטוב של "קזבלן", שגם הוא בסכנת קריסה.

למדינה ולגאון קשה לקבל את ההצלחה העצומה של הזמרים היום. אביהו מדינה
 

אביהו מדינה, שתרומתו למוסיקה המזרחית היא עצומה, היה הקול המגן על גאון. גם למדינה וגם לגאון קשה כנראה לקבל את ההצלחה העצומה של הזמרים היום אשר כמות הכספים שזורמת אליהם על ידי מערך יח"צ משומן היטב, היא דבר בלתי נתפס. הזמרים היום הם טייקונים לכל דבר, אנשי עסקים שחשבונות הבנק שלהם טופחים ורואי החשבון שלהם לא רעבים ללחם. בזמנים של גאון ומדינה זמרים לא נחקרו כל יומיים על עבירות מס, 40,000 שקלים עבור שעה וחצי של הופעה בחתונה נשמע להם כמו מספר טלפון של "מדיה דיירקט". לכן ספק אם הכאב נובע מדאגה למשלב הלשוני ולאיכות התרבות שיש היום או שמא מדובר בקנאה נטו.

אחרי שגאון נחשף לכותרות ולרעש התקשורתי האדיר שיצר, הוא אמר בתוכנית שלו ברדיו שאינו חוזר בו מהדברים "המוסיקה המזרחית משופעת בפנינים, אני יצאתי נגד החצץ". אנשי התעשייה הגיבו בהתאם. מרגלית צנעני התבטאה יפה באומרה "אפשר לחשוב איזה טקסטים שרו הביטלס? היו להם הבלחות יפות כמו "Let it be", "Eleanor Rigby", אבל השאר? הם נתנו סטירה תרבותית לעולם חרף השטויות המטופשות שהם שרו. הכול מסתכם ב"הרעות" של חיים גורי? ממש לא, יש ככה ויש ככה. למוסיקה המזרחית לא בא להגיד כלום חוץ מ'אני מת על התחת שלך' אז מה?"

ראוי היה שמר גאון יתבגר ויבין שהוא לא נער מיפו, שמותח את חזהו לעוברים ושבים ושואל "למי יש יותר כבוד". הנער החסון הזדקן כבר, חזהו נפול ועל פרצופו קמטים. שיגעון הנעורים נגוז לו וכעת נשאר רק שיגעון המבוגרים, הדורשים להיות צעירים עוד פעם אחת. אולי במקום זאת יתכבד מר גאון להחליף את מילותיו מ"למי יש" ל"לכם יש את הכבוד עכשיו" כי בסופו של יום מי שקובע זה הקהל, והקהל אמר את דברו. חבל שהגאון מסרב להקשיב.

______

רוקדים על הדם - דבריו של יהורם גאון אודות המוסיקה המזרחית הובילו לעליהום לא מוצדק רק בגלל שהתרחקו מדעת הרוב. בן אליעד טוען שהתקשורת עשתה הר מעכבר

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. אנשים מדברים ממקום של כאב...
RELE 15.03.2011
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©