הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מורה דרך
 
"מסע הפיל" הוא החותם האחרון שהותיר אחריו ז'וזה סאראמאגו. ירון קלנר הצטרף לחיפוש שלו אחר הסיפור האנושי שלא סופר
מאת ירון קלנר | 29.03.2011
 

>>>  העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


פיל חוצה ברגל חלק נכבד מאירופה. החל מליסבון, בירת פורטוגל שבמערב היבשת, ועד וינה, בירת אוסטריה, שבמרכזה. מסעו של הפיל סלומאו, אינו תולדה של יצר נדודים חייתי אלא תוצר של גחמה פוליטית. מתנה דיפלומטית ממלך פורטוגל, ז'ואו השלישי, ואשתו, דונה קתרינה האוסטרית, לרגל נישואיו של הארכידוכס מקסימיליאן, שהוא גם הקיסר לעתיד ובן דודה של קתרינה בהווה.

סיפור המעשה ב"מסע הפיל" מאת ז'וזה סאראמאגו הינו עובדה היסטורית, סעיף קטנטן בדברי הימים של אירופה, על מלכיה, הפוליטיקאים שלה והגינונים ששלטו בה במשך מאות שנים. אך סאראמאגו משתמש בהיסטוריה כתפאורה, ומחפש את הסיפור שלא סופר - את המילים המוצפנות והמעשים שמוסתרים מאחורי מה שידוע לנו. הוא מתאר את האנשים שמלווים את המסע, בו מוצג הפיל לראווה, בכול מקום אליו השיירה מגיעה. בפיגורה דה קסטלו רודריגו החיילים הפורטוגלים, שמלווים את סלומאו, מתעמתים מילולית עם חיילים אוסטרים על הזכות ללוות את הפיל לעיר הספרדית ואיאדוליד, מקום מושבו של הארכידוכס. בוואיאדוליד מקסימיליאן משנה את שמו של הפיל מסלומאו לסולימאן, ואת שמו של מאמן הפילים ההודי, סובהרו, לפריץ.

בן אדם זקוק לציניות, אירוניה, התבוננות פנימית ולפרוזה מושחזת. ז'וזה סאראמאגו
 

בסגנונו המוכר של סאראמאגו, מתקדמים הוא והפיל לרוחבה של אירופה, וחושפים בכול מקום את סיפורו של האדם: תככן, חנפן ואנוכי, וגם אמיץ, אכפתי ורגיש. כל זאת תוך כדי פיסוק רב עד בלתי אפשרי, שיוצר משפטים ארוכים ואולי אף בלתי נגמרים, ובאמצעות ניסוחים מורכבים ומסובכים, שבמהלכם סאראמאגו משנה את זווית הראייה. פעם הוא סובהרו או פריץ, פעם הוא מפקד הפרשים הפורטוגלי, ופעם הוא סופר פורטוגלי במאה ה-21. לרגע הוא כותב על המאה ה-16, ומיד בוחן אותה בכלים בני זמננו. לרגע הוא מסביר על מידות האורך הנהוגות ועל משמעותן בימינו, ואז חורג מסיפור המעשה, ומתאר ברפלקסיביות מופלאה את מלאכת הכתיבה או לפחות את מלאכת כתיבת "מסע הפיל", שכן יכול להיות שאין דינה של כתיבה אחת כדין האחרת.

ספר זה מוקדש לאשתו, פילאר דל ריו. בהקדשה הוא מודה לה על שלא נתנה לו למות, כשחלה במחלה קשה במהלך הכתיבה. מותו הגיע שנתיים לאחר מכן, והותיר את "מסע הפיל" כחותם האחרון במורשתו הנפלאה: "המסע נרשם בהיסטוריה כעובדה בלתי מעורערת ואף מתועדת, שאימתו אותה היסטוריונים ואישר אותה הסופר, ולו יש למחול על אי אלו חירויות שנטל לעצמו, לא רק מתוקף זכותו להמציא אלא גם בשל הצורך למלא פערים, כדי שלא תאבד כליל הקוהרנטיות המקודשת של מלאכת הסיפור". כמו שאר ספריו, גם "מסע הפיל" עשוי לשמש מורה דרך במסע האדם. פיל צריך רק ערימות של חציר והמון מים. בן אדם זקוק גם לציניות, אירוניה, התבוננות פנימית ולפרוזה מושחזת.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©