הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
המלך גמגם את דברו
 
למרות השחקנים הטובים וההומור הבריטי, אבי בשרן חושב ש"נאום המלך" הוא לא סרט מצוין
מאת אבי בשרן | 16.04.2011
 



>>>  העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

נאומו של הדוכס מיורק, הנסיך אלברט פרדריק ארתור ג'ורג' או ברטי כפי שבני משפחתו מכנים אותו, רצוף בגמגום לכול אורכו, וגורם לתהות אם זהו "נאום המלך" ששם הסרט מצביע עליו. אחרי דקות ארוכות מגיעה התשובה השלילית. ברטי עדיין לא מלך, הוא רק ניסה לנאום והושפל כשלא הצליח.

הוא מנסה לפתור את גמגומו בעזרת רופאים, שמציעים לו שיטות מגוחכות. למשל, לבלוע עשר גולות ואז לנסות לדבר או לעשן כדי לדבר בחופשיות. עד מהרה שיטות אלה נמאסות עליו. אשתו אליזבת, לימים המלכה האם, מגיעה אל ליונל לוג האוסטרלי (ג'פרי ראש), מטפל מוערך עם קבלות ושיטות לא מסורתיות, וקובעת פגישה בעילום שם כדי שלא תופץ שמועה שהנסיך לוקח שיעורי הגייה שתוסיף להשפלתו.

למרות שלוג מבין עם מי יש לו הכבוד, הוא מתייחס לברטי כאל בן אדם רגיל. הוא מנסה לשכנע אותו שהוא יכול לדבר באופן שוטף, אך ברטי לא מאמין ומתערב איתו על כך. לוג שם אוזניות עם מוסיקה על אוזניו של ברטי, ונותן לו לדבר לתוך מיקרופון בלי לשמוע את עצמו. אחרי ניסיון זה ברטי עוזב בכעס, לא לפני שליונל נותן לו את התקליט שעליו צרב את דבריו. בביתו, מאזין הנסיך בתדהמה לעצמו נואם בשטף וברהיטות. מאותו רגע ברטי מציית למטפל.

סרט לא עוצמתי שדורש הרבה סבלנות. ג'פרי ראש וקולין פירת'
 

למעט ההתמודדות של ברטי עם הגמגום ועם לוג, הסרט חושף את יחסיו של הנסיך עם אביו שוויתר עליו, המלך ג'ורג' החמישי, ואת ילדותו. הוא מספר גם על אחיו של ברטי, הנסיך אדוארד השמיני, יורש העצר, ועל העדפתו לבחור באהבה ולהינשא לגרושה האמריקאית אליס סימפסון על פני המלוכה. וכך, כשאביו נפטר, ברטי יורש את הכתר והופך למלך, מתברר שזה מה שאביו רצה מלכתחילה.

הסרט נחמד. לא מעולה, אבל טוב. לא כל אחד יוכל לצפות בו עד הסוף כי הוא דורש סבלנות ואהבה להומור בריטי. השחקנים הראשיים הם קולין פירת', שמגלם את ברטי, וג'פרי ראש שגונב את ההצגה. הוא משחק דמות מעניינת, שנונה, מוזרה ומצחיקה ואחראי על הרוב רגעים הקומיים. קטע משעשע במיוחד שניחן בהומור בריטי אופייני, הוא הדיאלוג בין הנסיך לבינו בו ברטי קורא ללוג ד"ר שמבקש שיקרא לו ליונל וכך חוזר חלילה.

פירת', כהרגלו בשנים האחרונות, משחק מושלם. בכל פעם הוא בוחר תפקידים קשים ומגוונים. הדרך שבה הוא מעביר רגש וניואנסים קטנים של דמותו המורכבת הם שמוסיפים לה בשר. פירת' גם מספק כמה רגעים משעשעים, בהם כדי לדבר באופן שוטף, הוא מכניס למשפטים שלו מילים גסות. בהתחלה הגמגום שלו מצחיק, אבל לאחר מכן, כשמתרגלים, הוא מעורר הזדהות מהולה ברחמים כשנכשל או גאווה כשמצליח לנאום.
 
לצידם של פירת' וראש משחקת הלנה בונהם קרטר המדהימה ("מועדון קרב", "כוכב הקופים" וכל סרט אחר של הבמאי טים ברטון). על אף יכולות המשחק הנפלאות שלה, תפקידה הפעם קטן והיא נדחקת קצת לשוליים.
למרות שהסרט מהנה ומלא רגש, הוא לא הטוב ביותר, כמו שעשו ממנו בטקס האוסקר. לא הייתי ממהר לתת לו את הפרס, כי בעונה שחלפה היו סרטים טובים ועוצמתיים ממנו.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
2 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. למה לעשות ספויילר?
סתם מישהו 22.04.2011
 
 
2. האמת ש...
יותם 22.04.2011
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©