הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קריאה בדופק מואץ
 
הסתבכותה השלישית של ליסבת סאלאנדר ריתקה את יואב כהן לספר "הנערה שבעטה בקן הצרעות" של סטיג לרסון
מאת יואב כהן | 19.04.2011
 

>>>
 
העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

"דוקטור אָנדֶרס יוּנָסוֹן ניעור משנתו בעזרת האחות חנה ניקָנדֶר. השעה הייתה קרובה לאחת וחצי. מה? שאל מבולבל. מסוק בדרך. שני חולים. גבר מבוגר ואישה צעירה. היא ירויה". כך מתחיל הספר השלישי בטרילוגיית מילניום של הסופר סטיג לרסון - "הנערה שבעטה בקן הצרעות". לאחר שעזרה לחשוף פרשת שחיתות של איל הון שוודי ב"נערה עם קעקוע דרקון", ונקלעה לאשמה ברצח ב"הנערה ששיחקה באש", בתחילתו של הספר השלישי ליסבת סאלאנדר, בחורה שוודית צעירה ואנטי ממסדית, נמצאת בדרך לבית חולים לאחר שנורתה בראשה.

בחדר על ידה מאושפז אביה, אלכסנדר סלאצ'נקו, שטרם  סגר איתה חשבון. האב, סוכן חשאי רוסי שערק לשוודיה, אחראי לילדות הקשה שעברה עליה בבית חולים פסיכיאטרי. אם תצליח להחלים מפציעתה, סאלאנדר תועמד למשפט ותואשם בשלושה מקרי רצח. לכן היא נעזרת בשירותיו של העיתונאי החוקר מיכאל בלומקוויסט החושף פרשיות שחיתות שאפילו במדינתנו היו מעוררות סערה גדולה. בדרכה היצירתית והבלתי מתפשרת ובהתאם לאמות המוסר שלה, סאלאנדר מתכננת את נקמתה באדם שניסה לרצוח אותה והשחית גורמים בשלטון, שחברו יחדיו על מנת להפוך את חייה לגיהינום עלי אדמות. 

הצליח לכתוב 700 עמודים בלי רגע אחד משעמם. סטיג לרסון
 

המזימות שנרקמות מצידם של בלומקוויסט וסאלאנדר, לצד הניסיון של בכירים במערכת הביטחון השוודית לטאטא את הבלאגן שיצרו מתחת לשטיח, יוצרים בעלילה טוויסטים רבים, שמשאירים את הקורא ללא מילים. לרסון, שהיה עיתונאי שוודי שנלחם בגזענות במדינתו ובימין הקיצוני, בנה ככול הנראה את דמותו של בלומקוויסט בצלמו - כתב חסר פשרות שלא מפחד ללכת אחר האמת שלו. 

ככול שהסיפור מתקדם העלילה מסתבכת, בדומה לשני הספרים הקודמים בסדרה, וקצב פעימות ליבו של הקורא גובר בהתאמה. העלילה המקורית, והתחושה כי המתרחש במהלכה יכול לקרות קרוב לביתו, גורמים לקורא להתחבר לספר ולהישאב לתוכו. העלילה מביאה עימה את כל הגורמים שצריכים לדעתי להיות בספר טוב: ייחודיות, כתיבה נפלאה, דמויות עמוקות ומפתיעות והתרחשויות שמשאירות את הקורא פעור פה. העובדה כי הסופר הצליח לכתוב קרוב ל-700 עמודים שאין בהם כמעט רגע אחד משעמם, מדברת בעד עצמה.

בעיניי זהו ספר שחובה לקרוא. בתור אחד שמתקשה לעיתים להתחבר לספרים בקלות, המתח שנוצר כבר בעמודים הראשונים גרם לי להיות מרותק לכתוב. לרסון נפטר בגיל 50 מאירוע לב, לפני שזכה לראות את הצלחת ספריו. בגלל שלא היו לצוואתו עדים, אין לה תוקף על פי החוק השוודי. הדבר גרם לריב בין בני משפחתו שמונע את הוצאתם של הספרים הנוספים בסדרה. כמה חבל שלא נזכה כנראה לקרוא עוד מפאר יצירתו של הסופר הנפלא הזה.  

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©