הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בתחום האפור
 
הם אינם חשים תשוקה מינית, ויחסי מין מיותרים מבחינתם. לי פוזמנטיר פגשה כמה שמעזים להגדיר את עצמם א-מיניים, ולחפש הכרה וסובלנות
מאת לי פוזמנטיר | 14.05.2011
 


>>>  העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


בין אלפי הדגלים הצבעוניים שיתנוססו במצעד הגאווה השנתי שייערך השנה בתל אביב, תוכלו להבחין בדגל שצבעיו יהיו בעיקר מורכבים משחור, אפור ומעט סגול. בדומה ליתר הצועדים, גם האוחזים בדגל זה יגיעו על מנת לקדם הכרה בנטייה המינית שלהם כלגיטימית ונורמלית שלא ניתן לשנותה, ובעיקר אין צורך בכך. בשונה מהשאר, לא יבקשו צועדים אלה להצהיר על משיכתם למין כזה או אחר. להפך, הם יבקשו מהחברה להכיר דווקא בחוסר משיכתם למין כלשהו, ובמינוח מקצועי יותר, בהיותם א-מיניים.

בין האחראים לגוש הא-מיני שיצעד השנה עומדת גאיה שטיינברג בת ה-20 מתל אביב. גאיה מעידה על עצמה כמי שגדלה בבית נורמטיבי לחלוטין. היא מדגישה כי מעולם לא חוותה טראומה מינית משום סוג, ולמרות שאין סיבה נראית לעין שהייתה עלולה להוביל לכך, מעולם לא חשה משיכה מינית כלפי אף אחד. כשמביטים בגאיה, מעבר לאמביציה שלה הגבוהה מהממוצע, לא ניתן להצביע על דבר שיסמן אותה כחריגה.

הגילוי התרחש כשהייתה בת 16, כשבמהלך שיחות עם חברותיה שמה לב שאיננה מרגישה את מה שכולם מדברים עליו. גאיה הניחה אז כי היא מאחרת לפרוח, וכשתמצא עצמה במערכת יחסים זוגית בעתיד, התחושה כבר תגיע מעצמה. אך בהמשך, משמצאה עצמה במערכת יחסים שכזו, הבחינה כי למרות שהיה בה רצון לאינטימיות ולקרבה, המשיכה המינית לא הייתה חלק ממנה. "הנשיקה הראשונה שלי נגדה את כל מה שהיה הגיוני לגוף שלי", היא נזכרת "אהבתי אותו, אבל לא ראיתי בכך צורך, לא נהניתי מזה".

הנשיקה הראשונה שלי נגדה את כל מה שהיה הגיוני לגוף שלי
תצלום : Flickr, Chantel Baggley

כאן אולי המקום להסביר כי ישנו הבדל בין א-מיניות לא-רומנטיות, וגאיה מגדירה עצמה כא-מינית וכבי-רומנטית, כלומר לא נמשכת מבחינה מינית לאף אחד, אבל מסוגלת להתאהב בשני המינים. היא פנתה לחברה טובה ושיתפה אותה במחשבותיה, והיא הפנתה אותה לאתר עולמי העוסק בא-מיניות בשם "אייבן", ולפורום הא-מיניות בתפוז, שם מצאה תיאור מושלם של תחושותיה. מאז משקיעה גאיה חלק ניכר מזמנה בפעילות ובהרצאות בנושא א-מיניות, על מנת להמשיך ולהעמיק במה שהיא מכנה "חקירה עצמית מתמשכת", וכדי לעזור לאלו שעדיין לא מצליחים להבין מדוע הם שונים מהסביבה או לאלה שמצליחים להבין, אך משוכנעים כי הם לבד.

כחלק מפעילותה, התראיינה גאיה לפני שנתיים לעיתון "הארץ". הכתבה התגלגלה לידיה של מור (שם בדוי) בת 31 מתל אביב, שבשעה שקראה אותה הבינה סוף סוף מדוע חברותיה מסוגלות לדבר במשך שעות על הריבועים בבטן של הדוגמן בפרסומות, ואילו היא לא מוצאת בזה עניין. מור מעולם לא קיימה יחסי מין, ולמרות התמונה שעלולה להיווצר בראשכם, מדובר בבחורה מושכת להפליא. "קראתי את הכתבה, משם התחלתי לחקור את הנושא, ובהמשך התייעצתי עם חברה טובה שהיא פסיכולוגית שאמרה לי כי היא ידעה תמיד שאני כזו, אך לא ידעה כיצד או אם בכלל להעלות את הנושא בפניי", היא מספרת.

בהמשך הצטרפה גם היא לפורום הא-מיניים בתפוז, ועולמה השתנה כשהבינה את עצמה הרבה יותר טוב ויצרה רשת חברים תומכת ואוהדת. לתחושה זו מצטרף גלעד (שם בדוי) בן 23 מחיפה. הגילוי שלו התרחש לפני שנתיים, שעה שניסה לפענח את תחושותיו כלפי אמן מפורסם. "הבחנתי שהוא מאוד מושך בעיני, אבל כשניסיתי להתעמק בהרגשה, הבנתי שזו לא משיכה מינית", הוא מסביר. המחשבות וההתלבטויות הביאו את גלעד לחיפוש באינטרנט אחר הערך "משיכה א-מינית", ממצאי החיפוש הובילו אותו לפורום בתפוז, וכשקרא את הדיונים הרגיש שהגיע הביתה. "הדברים הללו כאילו נכתבו עליי, הרגשתי שירדה לי אבן מהלב, הבנתי שאני לא לבד", הוא חולק.

במהלך שיחה עם חברות בגיל 16, התברר לגאיה שהיא לא מרגישה כמוהן
תצלום : Jeff Carson

גלעד מעיד על עצמו כאדם חם, שנהנה מחיבוקים, נשיקות, מגע וקירבה אך בכל הקשור לקיום יחסי מין, הוא פשוט לא מוצא עניין. הוא חווה מערכות יחסים שונות בחייו טרם הגילוי, ואת הפער ברצון למימוש היחסים הסביר לעצמו כמתחים בזוגיות או חוסר התאמה. "אנו חיים בעולם שמתעסק כל הזמן במין, לא חשבתי שישנה אפשרות , שזה פשוט לא מעניין אותי". למרות היעדר החשק המיני, וההכרה המלאה בהיותו א-מיני, גלעד משתוקק לזוגיות ומתחבט רבות בשאלות לגבי היכולת לקיים מערכת יחסים עם בחורה מינית. הוא אינו פוסל את האפשרות לקיום קשר פתוח, אך מבהיר שמדובר בוויתור קשה מבחינתו.

"במידה שבת הזוג שלי תלך לרעות בשדות זרים, קיים תמיד הסיכוי שהיא תתאהב בבן אדם שמסוגל לתת לה את כל מה שהיא צריכה. אני לא יודע כיצד אפשר להתמודד עם הפחד הזה לאורך זמן". על פי פרסומים שונים, לנשים ישנה נטייה גבוהה יותר מאשר לגברים לא-מיניות. אך גלעד מבהיר כי מדובר בסך הכול באחוז עד אחוז וחצי מהאוכלוסייה כולה, כך שהנתון אינו מעודד אותו, והמחשבה שיישאר לבד, ללא אפשרות להקים משפחה, מעציבה אותו לעיתים קרובות. "כל כך קשה למצוא בן זוג מתאים, והעובדה שאני לא מעוניינת ביחסי מין רק מקשה עוד יותר", אומרת מור, שניסתה לפתח קשר עם בן זוג מיני עקב הקושי במציאת בן זוג א-מיני.

לטענתה, הזוגיות תמיד נחלה כישלון על רקע היעדר המיניות. "זו פשרה גדולה מדי עבור גבר, זה מרתיע אותם אוטומטית", היא אומרת בצער. לעומתה, גאיה דווקא קיימה כמה מערכות יחסים עם בני זוג מיניים. סיום היחסים לא נבע לדבריה מהיעדר יחסי מין אלא על רקע אי התאמה זוגית. את בן זוגה האחרון היא הכירה בשעה שחילקה פלאיירים על א-מיניות. למרות זאת, מעלה גאיה את החשש כי מכיוון שבקשר ישנן פשרות, יגיע יום בו תצטרך להתפשר על תחושותיה על מנת לשמר זוגיות.

הרגשתי שירדה לי אבן מהלב, הבנתי שאני לא לבד
תצלום : Flickr, Chantel Baggley

לפחדים הללו מתלווים החששות היום יומיים מתגובות החברה. גאיה צעירה יחסית, ועל כן  איננה צריכה להצדיק את היותה רווקה, אך מור, שחברותיה אינן מודעות כלל למצבה, נאלצת לספק תירוצים כשהן מנסות להציע לה שידוכים. מלבד קומץ חברים מצומצם ביותר, היא שומרת בקנאות את הנטיות המיניות שלה לעצמה מפחד שהחברה תתייג אותה כסובלת מאוטיזם, כמוזרה או חמור יותר בעיניה - תשלח לטיפול פסיכולוגי, שינסה לשנות אותה בלי להבין שהיא איננה מעוניינת להשתנות.

הפחד מחוסר הבנה מצד האנשים הקרובים מוכר היטב לגלעד. אביו הומוסקסואל מוצהר, והצרה, לדבריו, היא שדווקא בגלל שהוא כל כך פתוח בנוגע למיניות שלו, גלעד מפחד כי לעולם לא יצליח לגרום לו להבין כי הוא עצמו חסר מיניות. גאיה, שעקב פעילותה הענפה בנושא זה לא יכולה לשכוח את תגובתם הצורמת של הוריה, שטענו כי מדובר בשיגעון חולף, ואף התנגדו באופן חריף לפעילותה מחשש שאנשים ברחוב יזהו אותה כאותה א-מינית מהכתבות ומההרצאות.

"אף אחד לא לימד אותם על א-מיניות עד שהגעתי. לפעמים אני חושבת שאם הייתי לסבית, היה להם יותר קל לקבל את זה", היא משתפת. אך דווקא התגובה הזו, כמו גם הפחדים והחששות של חבריה לפורום, הם אלה שממריצים את גאיה להמשיך במרדף אחר ההכרה הציבורית בא-מיניות כנטייה מינית לכול דבר.  אומנם אין להם דגלים צבעוניים, אך במצעד הגאווה הקרוב הם יצעדו בראש מורם, מקווים שהפעם התקשורת, וכמוה החברה, ילמדו להכיר בהם כקהילה הולכת ומתגבשת.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. הפוסט מצויין מומלץ אצלי
מומלצי הבלוגוספירה 05.08.2011
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©