הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תנו קצת קרדיט
 
מו"ל "הארץ" טוען שציון שמו של הכתב הוא מיותר. יש החולקים על דעתו ומאמינים שעל אף הצורך לשמור על עיתונות ראויה ואתית, אסור לפגוע בזכותם של היוצרים אותה
מאת טל אברמוביץ' | 28.05.2011
 


>>>  העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


ב-2005 תבע העיתונאי דני לבנשטיין את הזכיינית "רשת", את רפי גינת ואת חברת ההפקות שלו, בטענה כי במסגרת התוכנית החגיגית לציון 25 שנים ל"כלבוטק", גינת ניכס לעצמו כתבה שהכין למעשה לבנשטיין. זו דוגמה אחת מיני רבות לסוגייה של מתן קרדיט לעיתונאים, אשר עולה אחת לתקופה לכותרות, והופכת לדיון מקצועי וציבורי. לאחרונה עסקו שוב בסוגייה, אך הפעם מזווית שונה. במהלך דיון משפטי בתיק התביעה של "מעריב" נגד "דה מרקר", שעוסק בגניבת כתבות בין השנים 2001-2002, הלין עמוס שוקן, מו"ל "הארץ", נגד מתן קרדיט, וטען שזהו סוג של קלקול, ואם הדבר היה תלוי בו, הוא לא היה מעניק קרדיט לכתביו.

דבריו של שוקן מעלים את הטיעון העיקרי נגד מתן הקרדיט. העובדה כי שמו של עיתונאי מופיע על גבי כתבה או ידיעה אינה משרתת את הקוראים אלא נועדה לחזק את האגו שלו. הרצון לבנות מוניטין, אותו יכול עיתונאי לצבור באמצעות פרסומים בלעדיים וסקופים, עשוי לעודד תחרות בעלת השלכות שליליות. כתבים מעוניינים לפרסם סקופים במהירות, ולעיתים ללא בדיקה קפדנית. כך גדל הסיכוי לפרסום דברים שגויים העלולים להטעות את הציבור. במקרים קיצוניים התחרות עלולה לגרום לפברוק כתבות והעתקות, כמו במקרה של ג'ייסון בלייר, שהתפטר ב-2003 מ"ניו יורק טיימס", לאחר שנחשף כי גנב כתבות מעיתונים אחרים.

שוקן טוען כי למתן קרדיט לעיתונאים אין תרומה משמעותית לציבור. הוא נותן כדוגמה את עיתון "אקונומיסט" הבריטי, אשר בו לא ניתן קרדיט לאף עיתונאי. למרות זאת, העיתון מצליח מבחינה כלכלית, ונחשב לאיכותי מאוד. שלומי ברזל, עורך בעיתון "הארץ" ומרצה במכללה למינהל, אומר כי הוא יכול להבין את המתנגדים למתן קרדיט. לטענתו, "כתב עלול להימנע מפרסום של דברים כי השם שלו חתום עליהם". בטור שפורסם ב"עין השביעית" בנושא זה, השווה שחר אבן-דר מאנדל את עבודת העיתונאי לעבודתו של מפתח ציוד רפואי והביע את התנגדותו למתן קרדיט. לטענתו, שמם של עיתונאים לא צריך להתפרסם בכתבה שכתבו, בדיוק כפי ששמם של מפתחים לא מצוין על גבי הפטנט שהגו.

לבנשטיין האשים את גינת בגניבת קרדיט, וזכה במשפט ב-20 אלף שקל
 

מן העבר השני נשמעים טיעונים בעד מתן קרדיט, אשר נוגעים לעובדה כי ישנו פער עצום בין עבודתו של העיתונאי לבין זו של מפתח ציוד רפואי בנוגע לתוצר הסופי. המפתח מספק לציבור טכנולוגיה שתרומתה אינה תלויה בזהותו, ולעומתו העיתונאי מספק את נקודת מבטו שלעיתים מהולה באג'נדה. כדי להבין את התוכן בצורה נכונה ולא מוטה, ראוי כי הקהל ידע מי עומד מאחורי הדברים. כך הקרדיט משמש אמצעי הגנה על הקוראים. "בעידן שבו יש נטייה לא לקחת אחריות, יש מקום לתת קרדיט לכתבים, בעיקר בשביל לחייב אותם לקחת אחריות על מה שהם מפרסמים", אומר פרופ' הלל נוסק, חוקר ומרצה לתקשורת.

לפי חוק זכויות יוצרים, יצירה מוגדרת כדבר שנדרשו השקעה ויצירתיות מינימליות כדי לעשותו. העבודה העיתונאית דורשת מהכתב מאמץ רב. היא כוללת איסוף מידע ועדויות ממקורות רבים, כדי לספק לקוראים את המידע המדויק והמעודכן ביותר. לכתיבת ידיעה חדשותית או כתבה דרושה גם מידה מסוימת של יצירתיות בבחירת הניסוח להעברת המידע. לפיכך, ניתן לראות בעיתונאי יוצר בעל זכויות על יצירתו.

ברזל מציג טיעון נוסף בעד מתן הקרדיט לכתבים לפיו קרדיט הינו גורם מדרבן עבור הכתבים, מכיוון שזה תגמול עבור עבודה. לבנשטיין חיזק טענה זו כשאמר ש"כלבוטק" שללה ממנו את האפשרות להיבנות וליהנות ממוניטין בגין עבודתו. הוא טען כי נגרם לו נזק ופגיעה בשמו, במוניטין שלו ובכבודו, וכי התוכנית "כלבוטק" גרמה לו עוגמת נפש. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי הנתבעים יפצו את לבנשטיין ב- 20,000 שקל.

האינטרס הציבורי נשמר כאשר ברורה זהותו של האדם העומד מאחורי הכתבה או הידיעה. כשהכתב לא מתחבא תחת שם גנרי כמו "כתב העיתון", הציבור יכול לתת את דעתו לרמת האמינות, ההגינות ונכונות הדברים. התחרות על המוניטין מדרבנת להעלות את הרמה המקצועית ואת הרצון לחשוף עוולות ושחיתות. למי שזכויות הפרט חשובות לו לא פחות מהאינטרס הציבורי, ניתן לומר ללא צל של ספק, כי קבלת קרדיט על עבודה נותנת לעיתונאי סיפוק, תמריץ לעבוד, ורצון לחתום את שמו על המידע הטוב והאמין ביותר שהוא מסוגל לספק.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. סוגיה דומה עולה בתעשיית הפרסום
רחל 05.06.2011
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©