הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לגיון זרים
 
שבע מתוך 16 קבוצות בליגת העל העדיפו שוערים זרים. גלעד אגמון חושב שזו טעות חמורה. אם התופעה לא תיעלם, הפגיעה בנבחרת ישראל תהיה קשה
מאת גלעד אגמון | 04.06.2011
 


>>>  העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


על ארבעה שוערים דיברה תורה: האחד חכם - ותיק, מנוסה ואת שלו הוא עושה. השני רשע - הוא מחזיק בתעודה שאינה כחולה, ומספסל את המקומי גם אם הוא רע. השלישי הוא תם -  מסוג פרווה, לא טוב מדי, לא רע מדי, ולהחזיקו לא ממש כדאי. ואחרון חביב: הוא שאינו בעל ניסיון - שוער צעיר, מלח הארץ ומקור גאווה לכל מועדון, שכולם מקווים שיצעיד את הנבחרת בגאון. אז איזה שוער עדיף לבחור בעונה הבאה? תלוי את מי שואלים, למטבע הזה יש יותר משני צדדים.

לא פחות משבע קבוצות מתוך ה-16 ששיחקו העונה בליגת העל, הרכיבו בשערם שוער זר. מה לא היה לנו נציגות אפריקאית מכובדת נציגות מזרח אירופאית, ואפילו ניחוח דרום אמריקאי היה ממש כאן - בנתניה. אז מי אמר שישראל היא לא מרכז העולם? אולי בסוף עוד נאמין שאנחנו הליגה השישית בטיבה באירופה, ונתעלם מהעליונות של הבלגים ושכניהם עלינו. ממש כמו בעלי מכוניות הסוסיתא, הגאווה הישראלית הישנה, שהיו הולכים שבי אחריה תולים את השלט "טרנטה, אבל לפניך", ומעוררים גיחוך בקרב נהגי המרצדס שנתקעו מאחוריהם.

אצל כל אוהד של קבוצה מקומית, שמור מקום מיוחד בלב לאהדת הנבחרת הלאומית במידה כזו או אחרת. גם בליבם של הקיצונים, שמבכים כל ניצחון של יריבתם העירונית במסגרת האירופית. אך אותה נבחרת ישראל המהוללת לא העפילה אף פעם לאליפות אירופה, ולא עלתה למונדיאל מאז מקסיקו 70'. אפילו לבני ישראל לקח פחות זמן לערוך את אותו מסע מפורסם, שלכבודו אנו עורכים סדר בכל שנה.

צריך להמשיך כשוער ראשון במכבי חיפה לפחות עונה נוספת. ניר דוידוביץ'
תצלום: האתר הרשמי של מכבי חיפה

עד מתי המבוגרים בינינו יתרפקו על אותו שער יחיד של מוטל'ה שפיגלר נגד שבדיה? וכמה הצעירים בינינו יסתפקו בחיקוי המושלם של אותו שפיגלר, מתרפק על השער המדובר בסאטירה "בובה של לילה". האינטרס של האוהדים הללו הוא שתינתן הזדמנות לשוערים תוצרת כחול-לבן, שגדלים בקבוצות הנוער של המועדונים, להוכיח את עצמם. אם יקרה הדבר, אולי עוד יצמחו פה תמנון או שניים, שינעלו את השער ברמת גן.

ובינתיים על הפטריוטים לשאול בזעם: איך שוער לא רע בכלל כמו ניל אברבנל, שהייתה לו עונה מצוינת בהפועל רעננה מהלאומית (שנייה בכמות הספיגות) לא מוצא מקום בהרכב של הפועל אשקלון למשל, שם בחרו בסטפן אאורליו הגנאי הלא מרשים. האם מישהו זוכר איך רן קדוש אטם את השער של בני יהודה מול מכבי חיפה במחזור האחרון של העונה, והכריע את גורל האליפות במו ידיו? ואיפה הוא היום? שומר שלא יעקרו את הספסל של בני יהודה, כי כנראה שאין לו מקום באשדוד, שם עומד בין הקורות דראגן סטוייקיץ', שספג 11 שערים יותר מבני סכנין, שכמעט וירדה ליגה.

ומה יגידו בעלי הקבוצות? להם יש אינטרסים משל עצמם, והם לא חייבים להירתם למאמץ הלאומי. הם בקושי מצליחים במאמץ המקומי. הפועל תל אביב לא תעדיף את גליל בן שנן על פני וינסנט אניימה, ותגיד לניגרי: "שמע, אתה כנראה השוער הכי גדול שהיה כאן אי פעם, אבל הנבחרת מעל הכל". זה בערך כמו להגיד: "זו לא את, זה אני" לאנג'לינה ג'ולי. שלא לדבר על כך שתם עידן " בשביל המולדת, המון בנים ללדת" וכל אחד מסתכל על מה שמתאים לצרכיו ורצונותיו.

לתת את משחק חייו

בהנחה שמישהו מקשיב, אנסה לייעץ לקבוצות שסיימו את העונה בפלייאוף העליון בבחירת השוער לעונה הבאה. מכבי נתניה - השוער הבוליביאני קרלוס אריאס, עוזב, וקבוצה שמונהגת על ידי מאמן כראובן עטר ורחוקה ממאבקים בתחתית, יכולה וצריכה לתת הזדמנות לשוער ישראלי צעיר. ההמלצה: רן קדוש. בני יהודה - לקבוצה יש את דלה איינוגבה, המציאה הניגרית, והיא היחידה בליגה שצריכה לעשות המון כדי לשמור על הרכש הזר שלה. עירוני קריית שמונה - יש במועדון שני שוערים בכלל לא רעים, דני עמוס וגיא חיימוב, וכדאי שישאירו את שניהם להתמודד על האפודה מספר 1.

מכבי תל אביב - לקבוצה הבזבזנית ביותר בליגה לא יזיק לחסוך קצת, ולתת הזדמנות לברק לוי, שוער הנוער, שהספיק לטעום שלושה משחקים במדי הבוגרים העונה. הפועל תל אביב - אניימה הברדלס מתקדם לעבר אירופה, וזו ההזדמנות להחזיר את ניל אברבנל שזכה בגביע של עונת 2007 בשורות האדומים. מכבי חיפה - אצל האלופה הטרייה קשה להכריע. ניר דוידוביץ' צריך להמשיך כשוער ראשון לפחות לעוד עונה. קשה יהיה להביא שוער טוב ממנו, ולא כדאי לבנות על שוער חסר ניסיון דווקא בליגת האלופות, כיוון שיש גבול לשכר הלימוד אותו שווה לשלם.

רבים וטובים טוענים כי שוער הוא שווה ערך לחצי קבוצה. הרבה יותר קל לזכות במחמאות כחלוץ - אפשר לפשל לאורך כל המשחק, ולגרום לכולם לשכוח את זה בזכות בעיטה טובה אחת לרשת. אצל שוער המצב בדיוק הפוך. הוא יכול לתת את משחק חייו, ובהשמטה אומללה אחת להוריד את הציון בעיתון מ-10 לחמש. העובדה שלכל מי ששיחק אי פעם, גם בשכונה, יצא לקרוא לחבר הכי טוב שלו "שוער" במקום בשמו הפרטי מתוך אינסטינקט, מצביעה כי שוער הוא תפקיד מעולם אחר.

בחזרה לעמוד הראשי של הפרויקט

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
4 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. צודק לגמרי..אחלה כתבה!
אסף 06.06.2011
 
 
2. שוערים
אדי 07.06.2011
 
 
3. שועררררר
דודו 30.06.2011
 
 
4. משחקי כדורגל
רפי 04.08.2011
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©