הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כאב מבית אבא
 
פרס על מפעל חיים שהוענק בטקס "קקטוס הזהב" לדוד אדמון ז"ל, הזכיר לבנו את התקופה בה היה דמות מרכזית ביותר בעולם הפרסום, לצד השנים הקשות האחרונות
מאת אדי אדמון | 08.06.2011
 


>>>  העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


ב-25 במאי, תשעה חודשים ויום לאחר שנפטר אבי ז"ל, קיבלנו בשמו פרס מפעל חיים על פועלו בתעשיית הפרסום, בטקס "קקטוס הזהב" - של איגוד חברות הפרסום בישראל. אני לא זוכר הרבה מהאירוע עצמו - ההתרגשות הרבה, העבודה על סרט לזיכרו, וההכנות הנפשיות לקראתו, גרמו לאותו רגע להיראות כמו חלום. הדבר היחיד שנצרב בזיכרון שלי הן הדמעות בעיניי במהלך הטקס.

שנותיו האחרונות של אבא היו קשות מנשוא, ובעדינותו האופיינית רמז לי פעם שאילולא היה טרוד בלחצים כבדים, ונתון תחת השפלות שלא היה לו מענה להן, אולי לא היה חולה. תפקידו הרשמי האחרון היה שגריר ישראל בהונגריה. על ההנאה הרבה מהתפקיד, והתרומה הגדולה אותה חלם שנים רבות לתת, האפילה שורה של האשמות חסרות בסיס מצד גורמים שהיו ככל הנראה בעלי אינטרס. עם סיום תפקידו, נפתחה חקירה נגדו על בסיס שמועות והדלפות, ולקול תרועת כלי התקשורת. כשנסגר התיק, לאחר שלא נמצא דבר בחקירה, אבי כבר היה חולה במחלה הנוראית. פחות משנה לאחר מכן נפטר.

הטקס היווה חיטוט בפצע הפתוח. דוד ואדי אדמון
 

שנים אלה היו הקשות בחיי. כבן שהיה קשור אליו מאוד, ראיתי מקרוב אדם שהיה אימפריה מתרסק מול עיניי עד שנעלם, בלי שאוכל לעשות עבורו דבר. מאותן שנים, בהן חבריי הראו תמונות ממפלי האיגווסו, סאלאר דה אויוני, ואיי תאילנד הקסומים, זכורות לי בעיקר הנסיעות הסוערות, הפחדים המתעצמים, לילות היגון שהטבעתי ביין, הפגישות עם הרופאים, וההרגשה שהרע עוד לפנינו. ולבסוף, זכורה לי שתיקה ארוכה של אבא, שכבר לא היה יכול לומר דבר בחודש האחרון לחייו.

לעולם לא הפסקתי לאהוב אותו, ואלו היו מילותיי האחרונות אליו בחדרו בבית החולים, פעם כשעוד היה בחיים, ובפעם האחרונה בפרידה ממנו, כשרוחו כבר לא נותרה בו. הריצה אחרי נשימותיו האחרונות, הרצון להאמין, למרות הידיעה שכבר שום דבר לא יוכל למחלה, ואותה תחושה קשה שליוותה אותי בשנותיו האחרונות, השכיחו ממני את האדם שהיה בו הייתי גאה, ושאותו הערצתי. השיכחה הזאת הייתה כל כך חזקה, שכשנודע לי על קבלת פרס מפעל החיים, כמעט ולא יכולתי להאמין למשמע אוזניי.

החיטוט בפצע הפתוח, שנקרא היסטוריית חייו לצורך הכנת סרט שהוקרן בטקס, הזכירו לי את מה שהשכיחו השנים האחרונות. את ילדותי המופלאה, ואת זיכרון הילדות הראשון שלי ממסיבת הגלידות שהתקיימה לרגל תשדיר השירות: "אני רוצה גלידה עכשיו", שהיה ללהיט בשנות ה-80. בכל פעם שאני שומע את שירו של מרווין גיי, "I heard it through the grapevine" שליווה את התשדיר, עולה בי חיוך נרגש. אני זוכר את תחפושת הליצן שלי מגיל ארבע, שהופיעה כפרסומת לחג הפורים בקניונים, שהיו חדשים אז בישראל. ואני זוכר את ימיי כילד, בבניין שהיה למשרד ענק ברחוב החשמונאים בתל אביב.

"מרגשת אותי המחשבה על המוח היצירתי שלו". המשפחה במעמד קבלת הפרס
 

זכורות לי שיחות עם אבי בילדותי, בהן סיפר על הגעתו לתחום הפרסום, וכיצד פיתח אותו. הדברים נראו לי עם השנים כמובנים מאליהם, אבל הם בעצם פרי יוזמתו. הוא היה הפרסומאי של כמעט כל יבואני הרכב בישראל, משנות ה-60 עד שנות ה-80 המאוחרות, בשל אהבתו למכוניות. הוא היה הראשון שפרסם מודעה על עמוד כפול (דאבל ספראד) בעיתון. הוא, שהתפעל מברודווי כשנחת בפעם הראשונה במנהטן ב-1970, העלה את הרעיון להקים את חברת פוסטר מדיה, שהפיקה שלטי חוצות, והביאה לישראל את תחנות האוטובוס כפי שהן נראות כיום.

הוא זה שזיהה את פוטנציאל הפרסום במשחקי הכדורסל של מכבי, פרסם במגרשי הכדורסל בישראל ומחוץ לגבולותיה, וכך חיבר את קבוצתו האהודה לעסקיו. היוזמות האלו, לצד יוזמות יצירתיות וראשוניות אחרות, הביאו אותו להיות אחד הפרסומאים הגדולים בישראל, ומעמודי התווך של המקצוע. כשכבר היה לו משרד גדול, פנה אבי לעשייה ציבורית, וכיהן בתפקידים מגוונים: ברשות השידור, בעיריית תל אביב, ולבסוף כשגריר ישראל בהונגריה. כיום, כשאני סטודנט לתקשורת, המושגים מעולם הפרסום עליהם אני לומד מחזירים אותי אל ילדותי, אל השיחות הרבות שהיו לי עם אבי, ואל הביקורים במשרדו.

קשה ובו זמנית נעים להיזכר באותם רעיונות שאבי הגה, ולראות דברים שרק שמעתי עליהם בעבר. מרגשת אותי המחשבה על הכבוד הראוי לו, אותו זכינו לקבל בשמו. מרגשת אותי המחשבה על הראש היצירתי שלו, שיזם מהלכים גדולים וחדשניים, ועל אבי - שבלעדיו עולם הפרסום לא היה נראה כמו שהוא היום.

דוד אדמון ז"ל 1937-2010, יהי זכרו ברוך.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
2 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. מדהים...
ליאה 09.06.2011
 
 
2. http://www.youtube.com/watch?v=V5x2ALdyvZc
אדי 09.06.2011
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©