הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
משהו לרוץ איתו
 
לרגל שבוע הספר, טעימה קטנה ממה שפרסמנו עד כה
מאת כתבי הזיקית | 15.06.2011
 
 
>>>  העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


כל ספר שיצא היה פנינה
 
הוצאה מוכרת
- בניגוד לענפים שבהם הצרכנים קונים מותגים, מעטים בודקים מי מוציא לאור ספרים, ואם יש לבחירות שלהם משמעות לא כלכלית. רוני לוין מאפיין את הוצאות הספרים 

רוב הציבור מעדיף לצרוך מותגים. הצירופים טלוויזיה יפאנית, רכב גרמני, כדורגל ספרדי, בשר ארגנטינאי ורונה קינן, כולם מבטיחים באופן סמוי חוזה איכות בין הצרכן ליצרן. דווקא במה שנוגע לרכישת ספרים, כלל המותגים לא חל. רכישת ספרים נעשית במקרה הטוב על ידי המלצות של אנשים, במקרה הרע על ידי המלצות שעל הכריכה, ובמקרה הגרוע על ידי המלצות של מוכרים. זהו ניסיון קצר לאפיין את הוצאות הספרים בישראל.


תוצר של גחמה פוליטית
 
מורה דרך - "מסע הפיל" הוא החותם האחרון שהותיר אחריו ז'וזה סאראמאגו. ירון קלנר הצטרף לחיפוש שלו אחר הסיפור האנושי שלא סופר

פיל חוצה ברגל חלק נכבד מאירופה. החל מליסבון, בירת פורטוגל שבמערב היבשת, ועד וינה, בירת אוסטריה, שבמרכזה. מסעו של הפיל סלומאו אינו תולדה של יצר נדודים חייתי אלא תוצר של גחמה פוליטית. מתנה דיפלומטית ממלך פורטוגל, זואו השלישי, ואשתו, דונה קתרינה האוסטרית, לרגל נישואיו של הארכידוכס מקסימיליאן, שהוא גם הקיסר לעתיד ובן דודה של קתרינה בהווה. סיפור המעשה ב"מסע הפיל" מאת ז'וזה סאראמאגו הינו עובדה היסטורית.


קול רדיופוני במקום מוסיקה רועשת
 
מפה לאוזן - היום, כשאנחנו לומדים לנצל כמה שדות של קשב בו זמנית, ברור היה שיצמח ענף ספרי השמע. רוחץ כלים? נוהגת לעבודה? אפשר להעשיר את המוח בהאזנה לטולסטוי ולרם אורן. יוליה ברודסקי מצאה סימנים של טרנד בחיתולים

יש נסיעות שהן כל כך ארוכות, שגרתיות ומשעממות, שהדבר שהכי בא לך להעביר איתו את הזמן זה ספר טוב. במקרה הטוב אתה מתחיל לקרוא אחד עד  שמגיעה הבחילה, ובמקרה הרע אתה הנהג ואז האופציה לקרוא ספר כלל לא באה בחשבון. בחוץ לארץ, ששם נסיעה מחוץ לעיר, ולעיתים גם בתוכה, היא בזבוז זמן אמיתי, חשבו על רעיון מעניין - ספרי אודיו (שמע).


אתגר למחשבה עם הרבה קצוות פתוחים
 
נתראה בחזרות להלוויה שלי - בספר "ביום שהמוסיקה מתה" של אופיר טושה גפלה, ישנה עיר שבה כל אחד, מלבד נערה אחת, יודע מתי בדיוק הוא ימות. מה שמשאיר זמן לחיות בשלווה, לתכנן את ההלוויה ולספור לאחור

תתארו לכם שאתם חיים בעיר שבה כולם סביבכם יודעים את תאריך מותם. בספרו החדש של אופיר טושה גפלה, "ביום שהמוסיקה מתה", אזרחי העיר אינוביל יודעים במדויק מתי זה יקרה להם. מצד אחד, תושבי העיר מתוארים כאנשים רגועים, לעתים אף אדישים, מכיוון שיש להם חיים שלמים להתכונן ליומם האחרון. כל החיים עוסקים למעשה בידיעה הזו.


עסק מקפח מעצם טבעו. "על דעת עצמו"
 
אוויר פסגות - עכשיו, כשהתחרות בין הוצאות הספרים הגדולות מוזילה את המחירים ומאפשרת לרכוש "ארבע במאה", רוני לוין עורך את רשימת אהבותיו ומדרג אותן, וגם מבקש לדחות קצת את העידן הדיגיטלי כי הוא פשוט מכור לריח הנייר

תמיד הייתה בי אהבה למוסיקה וקולנוע. את האהבה לספרים, לעומת זאת, כמו כל דבר שלומדים להעריך באמת, רכשתי. ולא במקרה זה קרה בעשור שבו מחירי הספרים הפכו נגישים. "צומת ספרים" תמחרה ספרים במחיר של רול אנטריקוט ועקב כך, החזירה לחיים את השוק וקברה אותו כאחד. היא הפכה את הספרים לכל כך זולים, שנראה שהשלב הטבעי הבא הוא תמחור על פי משקל.


בבית חולים עם כדור בראש
 
קריאה בדופק מואץ - הסתבכותה השלישית של ליסבת סאלאנדר ריתקה את יואב כהן לספר "הנערה שבעטה בקן הצרעות" של סטיג לרסון

"דוקטור אָנדֶרס יוּנָסוֹן ניעור משנתו בעזרת האחות חנה ניקָנדֶר. השעה הייתה קרובה לאחת וחצי. מה? שאל מבולבל. מסוק בדרך. שני חולים. גבר מבוגר ואישה צעירה. היא ירויה". כך מתחיל הספר השלישי בטרילוגיית מילניום של הסופר סטיג לרסון - "הנערה שבעטה בקן הצרעות". לאחר שעזרה לחשוף פרשת שחיתות של איל הון שוודי ב"נערה עם קעקוע דרקון", ונקלעה לאשמה ברצח ב"הנערה ששיחקה באש".


להעמיק את יכולת הסתכלות
 
לבן בעיניים - מדי חודש מקבלים חברי קהילת "הקוראים המשפיעים" ספר שטרם יצא לאור, בימה לדון בו ויכולת להשפיע על עתידו. רחל טליאז נהנית

היא ניגשת למטבח להרתיח מים לקפה הראשון בעודה לבושה בפיג'מה ועטופה בשמיכת פליז. בזמן שהמים מתחממים היא פותחת את הדלת, ועל המפתן מונח העיתון היומי ולידו קופסה אדומה. היא מביטה בקופסה ומחייכת. זה היום בחודש בו מגיע "הספר הלבן" לכל חברי קהילת "הקוראים המשפיעים". העיתון נזרק על השולחן בזמן שהיא פותחת את הקופסה בהתרגשות, מנסה לנחש איזה ספר מונח בפנים.


מושך בערך כמו ערוץ 1
 
בלי ערך מוסף - רוני לוין בדק את קורא הספרים האלקטרוני "עברית", ומצא שהוא בעיקר תורם לאיכות הסביבה

לחשוב שקורא הספרים האלקטרוני יגרום לאנשים לקרוא יותר ספרים, זה כמו לחשוב שמסך דק יגרום לאנשים לראות יותר טלוויזיה, או שנורת פלורסנט תגרום לאנשים להדליק יותר את האור. אדם שמסתובב עם מכשיר שנושא בתוכו 2,000 כותרים, לא קורא יותר ספרים, הוא פשוט אדם שממסתובב עם מכשיר כזה. ישנן הרבה בעיות שמעורר הקורא האלקטרוני בעל השם הלא אטרקטיבי "עברית": לא ניתן לגלוש עימו באינטרנט, הוא תומך במספר מצומצם מאוד של פורמטים והמסך שלו בגווני אפור בלבד.


הרהורי כפירה כרסמו חזק בנשמתי
 
בלב שלם - שבוע הספר הביא את ירון קלנר להרהר על מקומם של הספרים בתרבות הצריכה. הרי לא ניתן באמת להשוות בגד של פוקס לספר של ז'וז'ה סאראמאגו. ואולי כן

הנה הוא שוב הגיע, שבוע הספר. שתמיד מביא איתו הרבה התרגשות שהצטברה במשך שנה שלמה, מאז יומה האחרון של חגיגת מכירת הספרים האחרונה. שנת המתנה, שנה של איסוף המלצות ורישומן בפנקס, של סקירת אתרי הוצאות לאור, ואיתור יעדי רכישה חדשים. כמה ציפיתי לשבוע הספר ולמבצעיו, כמה פעמים התאפקתי לא לרכוש ספרים במחיר מלא במהלך השנה. מתישהו במהלך השנה שתהיתי על התנהגותי הצרכנית האובססיבית.


הילדה לא אוכלת ולהם לא אכפת
 
חמוץ - לאחר שקראה את הספר "טעמה העצוב של עוגת הלימון", רחל טליאז חושבת שהסופרת איימי בנדר צריכה להחליף מתכון

ביום הולדתה התשיעי קורה לרוז אדלשטיין, גיבורת הספר "טעמה העצוב של עוגת הלימון", דבר מה משונה. אימה אופה לה עוגת לימון שהיא מאוד אוהבת, אך עם הנגיסה הראשונה היא מתמלאת בתחושות מוזרות. לא רק טעם העוגה ממלא את פיה אלא גם רגשות של בדידות, עצב וייאוש. "האוכל של אימא" מקבל משמעות חדשה כאשר היא מבינה שהיא יכולה לטעום את רגשותיו של מי שהכין את הנכנס לפיה. הדבר מכביד עליה ומפריע לה לאכול.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©