הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רסיסי תהילה
 
אחרי שצפה ב"הערת שוליים", עדי רותם מעריך את האומץ של יוסף סידר שיצר סרט העוסק בנושא לא סקסי כמו חוקרי תלמוד, ובטוח שהקולנוע הישראלי לא פחות טוב מההוליוודי
מאת עדי רותם | 24.06.2011
 


>>>  העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


בגלל הניסיון שלי עם הקולנוע הישראלי, שבדרך כלל מפתיע לטובה, החלטתי לצפות בסרט "הערת שוליים". במבט חטוף קשה למצוא סרט ישראלי שלא מדבר על צבא, שואה או גאווה ודעה קדומה. הבמאי יוסף סידר לקח על עצמו אתגר, ובחר לא לעסוק בנושאים האלה, בבועה התל אביבית או במחלות נפש אלא בנושא לא עסיסי, לפחות על הנייר.  למרות הנושא היבש, הסרט איכותי ומרתק.

העלילה מספרת על פרופ' אליעזר שקולניק (שלמה בראבא) ובנו פרופ' אוריאל שקולניק (ליאור אשכנזי שלכבוד התפקיד גידל זקן מכובד) אשר מתקוטטים ביניהם על רסיסי התהילה המועטים שקיימים בעולם חקר התלמוד. חוסר ההערכה מצדו של אליעזר כלפי העבודה המחקרית החדשנית של בנו, והציניות שרוכש אוריאל כלפי דרכי העבודה הישנות של אביו, יוצרים מתח כאשר הוועדה להענקת פרס ישראל מתכנסת לדון בזוכים.

מתקוטטים ביניהם על רסיסי תהילה מועטים. שלמה בראבא וליאור אשכנזי
 

האווירה האקדמית מוצגת באופן חצי ציני, ומספקת מבט אל מאחורי הקלעים של עולם זה. העלילה, שמתעסקת במורכבות היחסים בין אב ובן שהינם חוקרי תלמוד היא הכול למעט משעממת, למרות ההתחלה האיטית. אשכנזי הוא שחקן שיודע לספק את הסחורה, ובסרט יש לו מונולוגים ארוכים וטובים. מבראבא באמת שלא ידעתי למה לצפות, עקב העובדה שהוא בדרך כלל מופיע בתפקידים יותר קומיים. תפקידו כלל בעיקר שתיקות, אבל אי אפשר לומר שהוא נפל מאשכנזי. הוא שחקן שיודע איך לעבוד מול מצלמה, וכיצד להעביר רגשות ומחשבות באמצעות הבעות פנים.

בסרט יש סצינות גאוניות בהן מעניק סידר תשומת לב וזמן מרביים לנושאים זוטרים, דבר שמזכיר במעט את  Family Guy, למרות הריחוק הסגנוני. דוגמה לכך ניתן למצוא בנקודת שיא מותחת בה יושבים אשכנזי ואנשי אקדמיה בכירים בתוך חדר קטן, ובכל פעם שאחד מהם רוצה לצאת, מתחיל ריטואל של הזזת הכיסא החוסם את הדלת. עם זאת, ישנו גם עיסוק בנושאים כבדים יותר כמו השאלה מהי חשיבות האמת, ואם עדיף להיות מאושר או שמא צודק.

למרות הסיום הפתוח (אי אפשר לקבל סוף סגור לשם שינוי?) יצאתי עם טעם טוב מ"הערת שוליים", שמציג את הקולנוע הישראלי במיטבו. וטיבו של קולנוע זה נובע דווקא ממה שמוגדר לכאורה בתור החולשות שלו: תקציבים דלים וקהל שלא רץ בהמוניו לצפות בכל תוצר מקומי שמגיע למסך הגדול. זה קולנוע שעדיין לא התמסחר, והוא אנטיתזה להוליווד ולצרות אחרות. חבל רק שבאולם הקולנוע בו צפיתי ב"הערת שוליים", סרט שמתייחס לדברים החשובים באמת באמנות, ולא חוסך ביקורת על נושאים שנמצאים בלב הקונצזוס, מצאתי את עצמי יושב בחברת חמישה צופים.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
2 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. כנראה שזה תלוי מתי הלכת
ליאור 30.06.2011
 
 
2. http://video.walla.co.il/?w=/2224
צפיה ישירה בסרטים 27.12.2011
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©