הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מי סובל?
 
ירון פריז בטוח שכל עוד הקהל ידרוש תכנים צהובים, צלמי הפפראצי ידאגו לספק אותם. בשם חופש הביטוי כמובן
מאת ירון פריז | 01.07.2011
 


>>>  העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


יותר ויותר ידוענים יוצאים בזמן האחרון נגד צלמי הפפראצי, ולפעמים אף נוהגים כלפיהם באלימות. ההתעלקות של הצלמים על הידוענים, וסגנון הכתיבה העוקצני והציני בטורי הרכילות מעיקים גם על המתבוננים מהצד. השאלה הנשאלת היא עד מתי נמשיך לתת יד לשיטות העבודה של כתבי הרכילות והצלמים? עד מתי נמשיך לספק להם פרנסה?

צילום ידוענים הוא מקצוע מודרני שנולד כתוצאה מהתרבות המציצנית שצוברת תאוצה בחברה המערבית. בהתאם לכך הוא לא פסח על מדינתנו הקטנה. הצלמים עוקבים אחר מושאי ההערצה של הקהל לכל מקום, מציקים וזורקים להם הערות שעלולות להיות לא ראויות, ומתרצים את עבודתם בתרומה לקיומו התקין של חופש הביטוי.
כשסבלנותם של המצולמים פוקעת, הם מחליטים להגיד לצלם את מה שהם חושבים עליו, ולעיתים אף דוחפים את המצלמה או נוקטים כלפיו באלימות.
 
הצלמים מצידם, הופכים את עצמם לקורבנות תמימים, וטוענים שמדובר בפגיעה בחופש הביטוי, וכמובן, בזכותו של הציבור לדעת. מה קנתה בר רפאלי במכולת השכונתית, איך עופר שכטר אוהב את הקפה שלו, ונינט טייב נכנסה לסניף של "זארה" בקניון רמת-אביב, ויצאה ממנו בידיים ריקות. בחלק מהמקרים הידוענים דווקא נהנים מהסיקור החטטני, ואף מעדכנים את הצלמים לאן הם הולכים, ומתדרכים אותם איך בדיוק לצלם אותם. אך זה לא נכון לגבי כולם, ואי אפשר לומר שכל סלבריטאי ארצנו בוחרים לשתף פעולה, ולהתיידד עם צלמי הפפראצי. 

אם שטחיות מביאה להם סכומים גבוהים, זכותם המלאה למכור אותה. גיא פינס
 

בעבר הלא רחוק, מקומם של טורי הרכילות היה בעמודים האחוריים של מוספי סוף השבוע בעיתונים הפופולריים. אך כיום, תוכנית הרכילות "ערב טוב עם גיא פינס" משודרת בתדירות יומית, תופסת את משבצת הפריים טיים באחד מערוצי הטלוויזיה המרכזיים, ואף זוכה למהדורה לילית מקוצרת. משל היה מדובר בעניינים חדשותיים מכריעים שעליהם צריכים להתעדכן בזמן אמת. בחברות הכבלים והלווין לא נשארים אדישים למתרחש, כש-HOT אף מתייצבת למערכה עם "ערוץ הבידור הישראלי", שלוח השידורים שלו מורכב ברובו מתכנים רכילותיים.

אתרי האינטרנט המובילים מקדישים ערוצים שלמים לרכילות, ובחלקם ניתן לצפות בקטעי וידאו ערוכים, בהם מתמקד הצלם בידוען במשך שעות, ועוקב אחריו בעודו מטייל ברחוב עם כלבו או יושב עם חבר בבית קפה. לרשימה הארוכה נכנסת גם תקשורת הספורט, אם אכן אפשר לכנותה ככזאת, שמתמקדת יותר במה שקורה מסביב מאשר בדבר האמיתי, ומסקרת בעיקר את חייהם של הכוכבים הגדולים מחוץ למגרשים. ניתן למצוא דוגמה לכך באתר האינטרנט ONE, במדור הרכילות שלו "גליצ'ים", שפועל תחת שרביטה של אופירה אסייג. היא נתפסת בעיני רבים כרכילאית יותר מאשר כעיתונאית, והפכה בשנים האחרונות להיות דמות חזקה ובולטת בתקשורת הספורט בישראל. וזה אומר דרשני.

האשמים העיקריים בהתפשטות התופעה הם אנחנו, צרכני התקשורת הצהובה, שכל כך צמאים למידע לא רלוונטי על האנשים שמעצבים את תרבותנו. כשיש ביקוש עז למידע כלשהו, קשה להאשים את עורכי העיתונים ומפיקי התוכניות בכך שהם שמספקים לנו תכנים רדודים. הם בסך הכול עושים את עבודתם, ומספקים לקהל את מה שהוא דורש. הרי מטרתם העיקרית היא להרוויח כמה שיותר כסף, ואם שטחיות מביאה להם את הסכומים הגבוהים ביותר, זכותם המלאה למכור אותה.

כשמסתכלים על תופעת הפפראצי ומדורי הרכילות בעיניים בוחנות מבחוץ, היא נראית אבסורדית ומיותרת לחלוטין. השינוי האמיתי צריך להיות בתחומי העניין שלנו, כי בסופו של דבר רק בידינו יש את הכוח להעלים את התופעה הנמוכה מעל פני התרבות הישראלית. אומנם אין שום הצדקה לשבור מצלמה או להשתמש באלימות פיסית כלשהי, אך ניתן בהחלט להבין מהיכן מגיע התסכול הרב והכעס של אותן דמויות ידועות. אחרי הכול, אני די משוכנע או לפחות מקווה שרובנו לא היינו שמחים למצוא עדר צלמים שמחכה לנו מתחת לבית ומלווה אותנו לכל מקום אליו אנחנו הולכים. אז למה שניהנה מסבלם של אחרים?

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
2 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. פאפרצי
הילה ריינשטיין 15.07.2011
 
 
2. כל מילה בסלע!
ירון פריז 25.07.2011
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©