הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שיעור באהבה
 
למרות השם הקיטשי, רחל טליאז הופתעה לגלות שבספר "הבגידה" הלן דאנמור מתארת בקלילות את החומרים המרכיבים זוגיות חזקה שעומדת במבחן בתקופת סטאלין
מאת רחל ביו | 18.07.2011
 

                       
                             _______________________________________


                             
רוצים להצטרף למערכת "הזיקית"? - כל הפרטים כאן 
                             _______________________________________


                                          >>>  
העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


את הספר "הבגידה", מאת הלן דאנמור, קיבלתי במסגרת חברותי בקהילת "הקוראים המשפיעים" של הוצאת "ידיעות ספרים". המשמעות היא שהספר הגיע אליי כשהוא עטוף בכריכה לבנה, ומלבד שמו ושם הסופרת לא ידעתי עליו דבר. שמו יצר אצלי תחושה שמדובר ברומן רומנטי, מעין טלנובלה מאוסה שלא תחדש דבר, ובגלל זה עברו ימים ארוכים עד שפתחתי אותו. הרי מתבקש שספר בשם "הבגידה" יספר על אהבה נכזבת ומסועפת בין בני זוג שלא ממש מתאימים זה לזו או מתחשבים זה בזו.

עלילת הספר מתרחשת בלנינגרד, שבברית המועצות לשעבר, בימי שלטון העריצות של סטאלין. אנדריי ואנה הם זוג נשוי, ששרד את ימי המצור על העיר בזמן מלחמת העולם השנייה, וכעת מנסה לחיות את חייו בשקט ובשלווה בדירה קטנה יחד עם קוליה, אחיה בן ה-16 של אנה. דאנמור מתארת בפשטות את שגרת חייהם אותה קל להגדיר כאפורה ומשעממת, אולם הם בירכו עליה וטיפחו אותה. הסופרת מנסה להבהיר כי חיים שקטים ונעימים הם מצרך נדיר באותם ימים, שכן, ידו הארוכה של הרודן הסובייטי הגיעה לכל מקום, ורק מעטים הצליחו לחמוק ממנה. למשל כאשר שכניהם מתלוננים על הרעש, בני הזוג מיד מבקשים מקוליה להפסיק לנגן על הפסנתר מפחד שילשינו עליהם.

הכול משתנה ביום בהיר אחד כשאנדריי, רופא ילדים בבית החולים של לנינגרד, מקבל לטיפולו את גוריה, בנו בן העשר של וולקוב, ראש המשטרה החשאית הסובייטית. למרות אזהרותיהם של עמיתיו, והפצרותיה של אנה לא לטפל בילד, הוא מחליט לקבל עליו את המשימה שתשנה את חייו ואת חיי משפחתו הקטנה מהקצה אל הקצה. כעת עולה שאלת הבגידה - מהר מאוד הקורא מבין כי לא מדובר בבגידה של אחד מבני הזוג. הבגידה כאן היא עמוקה יותר ונותרת לא פתורה. ייתכן שמדובר בתחושת האכזבה של הרופא מהמדינה שאהב ושירת בנאמנות, ושכעת רואה בו איום.

כולם מפנים לה גב, כשהיא מבקשת להתיר את התסבוכת. מתוך הטריילר של הספר
 

אופציה נוספת, אותה מבטאת אנה, היא בגידתה של החברה. כשהיא מנסה לפנות למכרים ולקולגות על מנת שיעזרו לה להוציא את אנדריי מהתסבוכת אליה נקלע, כולם מפנים לה גב, ולא מוכנים לסייע. האימרה "אדם לאדם זאב" מקבלת משמעות חזקה יותר, כאשר הם מציעים לה לא להתערב או לעזור לבעלה. אנדריי, שנותר נאמן לערכיו ולשבועת היפוקרטס, ומטפל בגוריה כי רואה בו ילד כמו כל הילדים - לא זוכה לסיוע ולרחמים מצד הסובבים אותו.

עלילת הספר מעלה התחבטות מוסרית. דאנמור מתארת בשפה עניינית וקלילה את הדילמה וההתמודדות עמה, ובכך היא מצליחה לעורר הזדהות ומחשבה אצל הקורא, שמבין שלא תמיד אפשר לעשות את מה שנכון וצריך לעשות. היא יכלה בקלות להפוך את העלילה לנדושה או להפריז בתיאורים, אך לבסוף נשארה נאמנה עד כמה שאפשר למציאות הקשה של אותם ימים, מתוך הבנה כי מקום וזמן ההתרחשות מייחדים את הסיפור, ולכן אין צורך בתוספות מיותרות.

בתוך המשבר, אנדריי ואנה מצטיירים כזוג מושלם שיכול להעביר שיעור ברומנטיקה ואהבה. רומנטיקה לאו דווקא מתבטאת בלהביא פרח או תכשיט אלא בדבר עמוק יותר: רגש, מחויבות, תמיכה ומסירות בכל מצב. לא היה רגע אחד במהלך הספר בו אנה חשבה לזנוח את אנדריי על מנת להציל את עורה. מצד אחד, לכל אחד מהם יש את העולם שלו (לאנדריי יש בית חולים ולאנה גן בו היא עובדת) אבל במצבים מסוימים הם ישות אחת. במקרה כזה חיבוק, נשיקה או לומר לאשתך כמה היא יפה, שווים הרבה יותר מכול עדי. בני הזוג מוכיחים שאהבה יפה ורומנטית יכולה להתקיים גם בזמנים קשים ולא מאושרים, ולכן הם מעוררים אהדה רבה כלפיהם.

לאחר שקראתי את הספר בעל הכריכה הלבנה, וראיתי לראשונה את עטיפתו בחנות, הוקסמתי מהתצלום: Line At Lenin's Tomb של Dmitri Baltermants. הוא מעביר היטב את הקור, הניכור והערפל שאופפים את הסיפור, ונראה לקוח היישר מתיאוריהם של בני הזוג. הוא מצליח להעביר את המסר ולמשוך את הקורא, גם בלי לקרוא את תמצית העלילה מאחור.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. ספר מדהים
ילצין 26.11.2011
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©