הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
החזירו לי את סבתא
 
היתקלות בסבתא מודרנית עמוסת בוטוקס ובגדים אופנתיים, הובילה את דנה ברבי להתגעגע לזו שלה - עם הקמטים, האוכל והאהבה
מאת דנה ברבי | 30.07.2011
 


>>>
 
העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


היא נכנסה בצעדים מאוד בטוחים. רגליה עוטות נעלי עקב דקיקות בצבע לקה
. את גופה הצנום מכסה טייץ צמוד מאוד בצבע שחור, וגופייה זהובה שחושפת את איבריה. היא אוחזת באייפון, ועל פרק ידה מונח תיק "אוברסייז". שיערה קצר ומעוצב היטב, ומשקפיים גדולים ושחורים מסתירים את מרבית פניה. ניתן לחשוב כי מדובר בבחורה צעירה שכל היום יושבת וצופה ב"גוסיפ גירל", ומנסה להעתיק את האופנה הבאה.

אך האמת המרה מתגלה ברגע שמשקפיה יורדים, וסימני גילה המופלג מתגלים. בהתחלה הבטתי בהערצה באישה המבוגרת שקשה לשים לב לסממני גילה: מטופחת, בריאה, מלאת ביטחון עצמי ויודעת להתלבש. אך לאחר שאמרה כי היא בדיוק שולחת מסרון לנכדתה התעוררו אצלי שאלות רבות. למה לעזאזל סבתא צריכה לשלוח מסרון? האם זה מגניב או שמא פתטי? נוסטלגיה עלתה במוחי. הו הנוסטלגיה: אני מניחה את היד על הידית, ומסובבת אותה לאט, בזכות הידיעה של מה שמחכה לי בפנים.

ריח של אוכל, מראה של סירים רבים על הגז, ותחושת חום שאופפת את הלב בשניות. יום שבת בצהריים. שתי
נקישות בדלת שסביר להניח כי היא פתוחה. ההגעה, הנשיקות הבלתי פוסקות. והסבתא היפה, שהייתה עונדת מטפחת על ראשה ושמלה קטנה. בלי לשאול יותר מדי שאלות, צלחות האוכל המלאות היו מגיעות אלינו. הפחד להגיד שאנחנו לא רעבים כבר מילא את ראשינו, עד שהיינו אוכלים ללא הפסקה, עד ההתמוטטות של שנת צהריים.

סבתא מודרנית: לובשת טייץ צמוד ומסמסת לנכדה באייפון
 

הסתכלתי על אותה גברת ותהיתי. האם סבתא כל כך מודרנית תוכל להיות אי פעם סבתא כמו זו שאני זכיתי להכיר? האם לסבתא הזאת יש זמן להכין אוכל בין טיפולי הפנים והציפורניים? האם יש
לה זמן לחבק ולאהוב כאשר היא כל היום עסוקה במכשיר הנייד, ובנסיעות במכונית החדשה שרכשה? האם אנו לא נאהב את סבתא גם עם קמטים על פניה או אולי דווקא נאהב אותה יותר. אולי נעריך את השנים שעברה ואת מסעותיה בעולם, וכמובן, את מה שעברה בשביל שאנו נהיה בעולם.

אני מתארת לעצמי שהפמיניסטיות מרימות גבה שלבטח מסודרת היטב, מתוך מחשבה שאם היא אישה, לא אומר שהיא צריכה להיות במטבח כל היום. ואני אומרת - לא כל היום, אבל לפחות פעם בשבוע. אני לא רוצה סבתא שבשביל להיפגש איתה אני צריכה לשלוח לה הודעות. אני רוצה את שיחת הטלפון השבועית או היומית. אני לא רוצה סבתא שלא יכולה לראות אותי, כי היא עסוקה בטיפולי פנים או בשיוף ציפורניים, אני רוצה שהדלת של סבתא תהיה פתוחה תמיד.

אני לא רוצה סבתא שתזריק בוטוקס ותנסה להיראות בגילי, אני אוהבת את הקמטים שהאירו את פניה של סבתי, וגרמו לי להעריץ אותה עוד יותר בזכות מה שהיא עברה ובזכות מי שהיא.
סבתות יקרות. עברתן כה הרבה במרוץ החיים. ילדים, עבודה, קניות, דאגה, אהבה. מגיע לכן להפסיק לרוץ אחרי הזמן. אז לכל הסבתות בעולם: אני מצטערת שיצרנו את מפלצת המרדף אחרי הנעורים, אבל אני רוצה את הסבתא שלי בחזרה.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
3 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. געגועים לסבתא
אסף 04.08.2011
 
 
2. ברברונה
חן 05.08.2011
 
 
3. נפלא. מומלץ ב-פנאי :)
מומלצי הבלוגוספירה 10.08.2011
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©