הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אולי ביום ההולדת הבא
 
לקארין פלוטניק לא משנה אם ישחררו אלף אסירים ביטחוניים, אם יעשו פעולה צבאית בעזה, ואם העסקה תעלה לישראל בעוד אינתיפאדה - העיקר שגלעד שליט יחזור כבר הביתה. כי חמש שנים הן פשוט יותר מדי
מאת קארין רחמין | 04.09.2011
 


>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


תחזירו את הילד הביתה, כבר יותר מדי זמן שהוא לא כאן. יותר מדי שעות, ימים ושנים חלפו, ויותר מדי מילים ריקות שנאמרו בלי שתהיה להן כל משמעות. יותר מדי קלישאות לעוסות וסיסמאות המנוסחות היטב ושגורות בפיהם של מנהיגים גדולים ואזרחים קטנים. כל כך הרבה נאמר וכל כך מעט נעשה. שום דבר לא התקדם, ולעיתים אף נדמה כי הזמן כלל לא זז, אך המציאות מראה עובדה פשוטה: כבר חמש שנים ארוכות שגלעד שליט לא בבית.

שליט הוא לא הילד של כולנו אלא בנם של אביבה ונועם שליט - הורים שרוצים את הילד שלהם בבית בכל מחיר, גם אם בעיני רבים מדובר במחיר כבד מדי. אך מהי משמעות המילה כבד, ומה זאת אומרת מחיר? ממתי זכויות וערכים בסיסיים כמו חיי אדם, חירות, וקיום חיי משפחה סדירים נמדדים כאילו היו מוצרי חלב בסופר? מדובר בזכויות שכל אדם זכאי לקבלן - בכל עת, בכל מקום ובכל מחיר.

המחיר במקרה של שליט הוא שחרורם של מעל אלף אסירים פלסטינים. מחבלים עם דם על הידיים. רוצחים. כאלה ששחרורם עלול להוביל לאינתיפאדה נוספת, ולרצח של אזרחים ישראלים שחייהם חשובים לא פחות מחייו של חייל אחד. עסקה כזו עלולה לגרום להצתה מחדש של הטרור שהיה כאן בעבר, להחרפה של הטרור שישנו בהווה, ובכל מקרה - יהיה כאן בעתיד. אבל זו המציאות שלנו, ואי אפשר להניח אותה על כתפיו של חייל אחד. טענה נוספת היא שכל חייל שנשלח למשימה כדי להגן על המולדת, יודע כי אולי יצטרך להקריב את חייו למענה. שליט אמנם קבור עמוק במרתפי החמאס ונפשו נרקבת בכל יום קצת יותר, אבל הוא עדיין חי.

שחרור אסירים עלול להוביל לרצח אזרחים שחייהם חשובים לא פחות מחייו של חייל אחד
גלעד שליט, תמונת ילדות

למרות הכאב והרגשות המעורבים, אי שחרורם של אותם רוצחים לא יחזיר את קורבנותיהם לחיים. כואב הרבה יותר לדעת כי המחבל, שאחראי לרצח של בנך בן השלוש, יושב בתאו ומחייך בכל פעם שהוא מקבל שיחת טלפון מבנו שלו. זה לא סוד שהאסירים הביטחוניים, ביניהם גם רוצחים ומחבלים, שמרצים עונשי מאסר בבתי הכלא בישראל זוכים לביקורי משפחות, קריאת ספרים, מכשירים סלולרים צמודים, ללימודים אקדמיים ועוד מחוות אנושיות רבות. כי אנחנו הומאנים. חשוב לציין שבחודש יוני האחרון, ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז על החרפת התנאים לאסירים הביטחוניים. אכן הגיע הזמן שיחסמו להם את ערוץ חמש פלוס גולד.

ואם לא אנחנו, אז חמאס הוא זה שצריך לשלם את המחיר על החזקת חייל ישראלי בשבי. ראשית, בפעולה צבאית שתוכיח כי אנחנו אכן הצבא החזק בעולם או לפחות חזק מספיק בשביל לא להפקיר את החיילים שלו בשטח. דרך נוספת היא באמצעות החרפת התנאים לאסירים הביטחוניים וגם לאזרחים הפלסטינים בעזה. לעזאזל עם ההומאניות, היא לא תחזיר את הילד הביתה, וכנראה שבעזה בין כה וכה לא למדו על זכויות אדם. גלעד שליט צריך לחזור הביתה כשהוא נושא עימו את דגל ישראל בגאון, ולא כשהוא עטוף בו. שחרורו צריך להתבצע בכל דרך אשר תהיה ובכל מחיר שיידרש, גם כשמדובר באלף אסירים פלסטינים או יותר.

גלעד שליט לא השתתף במלחמת לבנון השנייה או במבצע עופרת יצוקה. הוא לא ראה את הכרמל עולה בלהבות, והוא לא יודע שאוסאמה בן לאדן נתפס. אין לו אייפון או אייפד, וגם לא חשבון בפייסבוק או בטוויטר. הוא לא שמע את שלמה ארצי מבקש ש"יחזור שוב לביתו", וגם לא את יתר השירים שמתנגנים בשבילו. הוא לא זכה לראות את יוסיין בולט ומייקל פלפס שוברים שיאי עולם, וגם לא את ברצלונה הגדולה זוכה בליגת האלופות פעמיים. אולי בקיץ הבא.

ב-28 באוגוסט שליט חגג את יום הולדתו ה-25. חמישית מחייו הוא בילה בשבי. הוא לא זכה להשתחרר מהצבא ולטוס לטיול ארוך בדרום אמריקה עם החברים מהתיכון. הוא לא עבד כמלצר בבית קפה קטן כדי לממן את שכר הלימוד. הוא לא ישן באוהל במרכז תל אביב ודרש צדק חברתי. הוא לא התעורר לבוקר חורפי בבקתת עץ ליד החרמון ואמר לחברה שלו שהוא אוהב אותה יותר מדי. אולי בחורף הבא. ספק אם הוא בכלל ידע שזה היה יום הולדתו. הוא לא זכה לקבל מתנות, לחגוג עם החברים והמשפחה, לכבות 26 נרות דולקים על עוגה ולבקש משאלה לשנה הבאה. ואם כן, אז כנראה שביקש לחזור הביתה. אולי ביום הולדת הבא.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©