הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
"מאוהבת בך, נסיך"
 
לאיריס ארגז נמאס מהדביקות שנשפכת בפייסבוק מזוגות מאוהבים, והיא מבקשת: את האינטימיות תשאירו למקום המיועד לה
מאת איריס ארגז | 04.09.2011
 


>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

אם אתה כל כך רוצה להודות למישהו על זה שהוא חלק מהחיים שלך, אם אתה רוצה לומר לו שאתה כל כך אוהב אותו, למה לעזאזל אתה צריך לעשות את זה בפייסבוק? למה כולם צריכים לראות עדכונים שלא מיועדים להם בסגנון
: "תודה לך אהובי המדהים, שאתה חלק מהחיים שלי, אוהבת אותך", על הבוקר? להודות בפייסבוק זה לא להודות לו, זה להודות לכולם, כי כולם רואים את זה. מי שרוצה להודות למישהו מתקשר אליו, שולח לו מסרון או פשוט אומר לו פנים מול פנים, זה הרבה יותר אישי והרבה יותר עמוק.

אני חושבת שזה אפילו קצת מעליב, נכון שמצד אחד זה נחמד שמישהו מוכן להצהיר בפני כולם שהוא אוהב אותך, זה מראה שהוא גאה בך, ומצד שני, את האהבה הקטנה שלי אני רוצה לשמור לעצמי, למה כולם צריכים לדעת מה אני מרגישה? הרגשות האלה שיש לי הם בשבילו, לא בשביל 300, 500, 1966 חברים מיותרים שיש לי בפייסבוק. לא מחזיקים אהבה בשביל הרזומה.

"גם אני אוהב אותך, יפה שלי", הוא משיב לסטטוס, ועכשיו כולם ביחד מגיבים באנחה לחילופי הדברים. נו באמת, כל הדביקות הזאת לא הולמת אהבה אמיתית, היא הולמת את המראה הנסדקת של הדור המפוברק הזה שכל דבר הכי קטן שהוא עושה חייב להיות מתועד, בין אם במילים שכולם יכולים לקרוא, ובין אם בתמונות. העיקר לקבל לכך אישור בלייק. אנשים כל כך רוצים שיידעו שיש להם אהבה ושהם מאושרים, שהם עוד שנייה יעלו תמונות שלהם באמצע סקס, וגם כך התמונות שהם באמת מעלים לא ממש משאירות מקום לדמיון.

מראה נסדקת של דור מפוברק שחייב לתעד כל פיפס כדי להיות קיים
תצלום : Flickr, tranchis

למה לעזאזל אני צריכה לראות אתכם בתמונות הפרופיל שלכם מתנשקים צרפתית, עד שאפשר להרגיש את הריר שלכם נוזל אל מחוץ למסגרת? תשאירו את הנשיקות, החיבוקים והאינטימיות לחדר המיטות, ובמילים אחרות
- תשאירו את האהבה שלכם ביניכם, תשמרו על האהבה קשה להשגה, כי מה שבא בקלות הולך בקלות, ותנו לנו להסתפק בסצנות הסקס של סרטי הקומדיה, אותן כבר ביימו הרבה יותר טוב.

ואני חשבתי שלכתוב במחברת "אני אוהבת את..." זה החלק הכי אידיוטי, שמאפיין בדרך כלל נערות בנות 16, ובואו נגזים - 17, לכל היותר. מתברר שהפרק הזה בחיים נמשך אצל חלק מאיתנו גם בגילאים מאוחרים יותר, ותמונת המצב קשה מנשוא. זה כזה מטומטם לראות "קטנטונת אני אוהב אותך", ואת התשובה "מאוהבת בך נסיך" מאנשים בני 24 בפייסבוק. ואם תגידו שאנחנו לא דור של מקולקלים, אני אטען שאנחנו מקולקלים לא כי אנחנו מטומטמים, פשוט נפלנו במקום ובזמן הזה, שבערך כל החיים נאגרים למקור מידע אחד, והוא הפייסבוק. לא חייתי פעם, ואני לא חושבת שפעם היה יותר טוב, להיפך, אני חושבת שעם כל הידע והחוכמה של הדור שלנו, אנחנו צריכים לחשוב קצת יותר, ולהבין שלא חייבים ליידע את כל היקום שנקרא פייסבוק על כל דבר.

אני יודעת שאנחנו נהנים כשאחרים יודעים, זה בטבע שלנו כנראה. אני זוכרת עוד מילדות, כמה הייתי שומרת על התמונות שלי, ואיך הייתי מסדרת אותן באלבום, וגאה להראות אותן לחברים שהיו באים אליי. וכל זה עוד לפני הפייסבוק. אבל אז, עד שמישהו היה רואה את התמונות שלך היה יכול לעבור עשור. אז הייתה פרופורציה. היינו מצטלמים בעיקר בשביל שבעתיד הרחוק נוכל לחזור אחורה, לראות כמה היינו צעירים, ולהראות לילדים שפעם גם אבא ואמא שלהם היו ילדים. הבעיה של ימינו שאנחנו לא מצטלמים בשביל המזכרת, זה בכלל לא מעניין אותנו. בסוף כולם מתים, המזכרות לא הולכות איתנו לקבר, מה שמעניין אותנו זה העכשיו, התהילה, שכולם יידעו שיצאנו ונהנינו. שהיינו בסינמה סיטי, ברכיבה על סוסים, ובמסיבה של חברה. בקיצור שיש לנו תעסוקה, כשבעצם התעסוקה הגדולה ביותר היא לשבת שעה מול המחשב, להעלות תמונות, ולכתוב סטטוסים קולעים.

מילא זה, עכשיו התחלנו גם להתנשק בשביל תמונה? זה מה שהפך את האהבה לזולה ואת ההנאה לחיקוי, כל מה שאנו רואים בתמונות של אחרים אנחנו רוצים גם. האהבה כבר לא שווה אם היא לא ניתנת לתיעוד, אם אין לנו מינימום חמש תמונות באלבום תמונות הפרופיל שתיעדו רגעים "מדהימים" בחיינו כזוג. פעם נשיקה במיטה, פעם נשיקה בנוף ההרים, פעם צרפתית במועדון, ופעם הריר שנשאר על הכרית. זה כל כך דביק , שעוד שנייה אני מביאה מסיר דבק.

למרות שהאפשרות קיימת, אולי יהיה לנו טוב יותר אם נלמד להגביל את עצמנו. אולי אני לא אעלה יותר תמונות, חשבתי לעצמי, וככה כולם יהיו לשם שינוי סקרנים מה קורה איתי. ובמקום להפוך את עצמי לסלב, ולנסות להוציא עיניים לאנשים, אמשיך ליהנות מחיי היומיום הלא מתועדים שלי, ולפחות בזמן שאתם תפספסו את הרגע המהנה כי הייתם עסוקים בלצלם, אני באמת איהנה ממנו.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
3 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. סוף סוף מישהו שזה מעצבן גם אותו
עילם 12.09.2011
 
 
2. וזו אחת הסיבות שאין לי פייסבוק
בן א. 11.10.2011
 
 
3. טוב, בסדר.
מירית פיקלר 24.11.2011
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©