הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
על מה הם מדברים?
 
הפאנל שעסק בסיקור המחאה בתקשורת הפך למאבק אגו של נציגי העיתונים. ירון קלנר מאמין שהדיון היה יכול להישאר ברמת הטוויטר, בדיוק כפי שהתחיל
מאת ירון קלנר | 08.09.2011
 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


התקשורת יורדת לרחוב, העיתונות פוגשת את העם, המסקרים מתייצבים מול מושא סיקורם. כל אלה לא יכולות להיות כותרות הפאנל שעסק בסיקור התקשורתי של המחאה החברתית, שנערך בשדרות רוטשילד. אנשי תקשורת היו שם: יהודה נוריאל מ-"7 לילות" של ידיעות אחרונות, שי גולדן, סגן העורך החדש של מעריב, דרור פויר, פובלציסט בגלובס, בן דרור ימיני, הפובליציסט הבכיר של מעריב, הקולנוען והלוחם החברתי דורון צברי, עיתונאי האינטרנט גדי שמשון, ובירנית גורן, לשעבר עורכת nrg. רוטשילד גם הייתה שם. על הפכפכותה של השדרה, וחוסר ההחלטיות של המחאה שמפעפעת לאורכה, אפילו אם כמות האוהלים פחתה משמעותית.

גם מקורבים ואנשי מקצוע היו שם. רק העם לא היה. אנשים פשוטים, שהמחאה נוגעת בנימי נפשם, כמעט ולא נראו. לכן הופעתם הפתאומית של כמה מאלו, על רקע הלהג הברנז'אי, היה משב הרוח המרענן של הערב. למשל הקשישה שצעקה על המשתתפים שהם מתעסקים בשטויות בזמן שבחוץ מתרחשים דברים חשובים או הצעירה הדקיקה שטענה שהם לא מבינים את המחאה כי הם כבר בני 40 ומבוססים כלכלית. הקשישה התפרצה באמצע הדיון של חברי הפאנל, והצעירה דיברה בזמן השאלות של הקהל, אבל לא הייתה בפיה אף שאלה. למעשה, אף אחד מהקהל לא שאל שאלות. הם רק השמיעו אמירות.

"אני מרגיש כמו אויב המהפכה מספר שתיים, בהנחה שמרגול היא מספר אחת". גולדן
תצלום ארכיון : נמרוד הלברטל

מנחת הפאנל, שהרה בלאו, נזפה בהם, ויחד עם גדי שמשון התחננה לשווא לשאלות. שאלות מהקהל הן חלק מהסדר הישן, מהימים הטרום מחאתיים, בהם התקשורת הייתה הידע והעיתונאים היו החזקים והמשפיעים. גם הם לא הפנימו שהעולם החד כיווני הזה נעלם, הציבור הרחב מצא היום את קולו. תוך כדי, היה גם רב שיח בין משתתפי הפאנל, שהתעקש להיות רווי יצרים ומבוסס אגו. הוא נוהל באמצעות מגפון, וכלל בעיקר חילופי מהלומות בין נוריאל לבין גולדן וימיני. התשובות הרווחות לשאלת התגייסות התקשורת למחאה היו כן או לא, והנימוקים היו לרוב אישיים, כיוון שגולדן וימיני מושפעים מנוחי דנקנר, המו"ל החדש של מעריב, ונוריאל פשוט לא ידע על מה הוא מדבר. "אני מתפלא עליך, יהודה", כפי שנזף בו ימיני.

לא נשמע שום דיון בנוגע לצורך של העיתונאי לא לנקוט עמדה או יכולתו לעשות כן אלא רק בעד או נגד, עליהום על המבקרים או ריבוי קולות. עיסוק במה שקרה, ולא במה שהיה ראוי שיקרה. לא נדע אם התקשורת התגייסה למען המחאה מכיוון שצד אחד טען זאת כמובן מאליו, והצד השני הכחיש. לא נבדקו עמודי החדשות על הכותרות וכותרות המשנה, גודלן ומיקומן של הידיעות או בחירת התמונות. רק פטפוטי פובלציסטים מלאי אגו בנוגע לרגשותיהם הפגועים. כמו שאמר גולדן: "אני מרגיש כמו אויב המהפכה מספר שתיים, בהנחה שמרגול היא מספר אחת".
 
לפי דברי המשתתפים, הרעיון לקיים פאנל בנושא נולד בטוויטר. אם גולדן חושב ש-300 ציוצים שעוסקים במאמר ביקורתי שלו על המחאה מהווים עליהום, כנראה שהטוויטר הוא גם מקום קבורתו. "אני מניח שלכל אחד יש טוויטר", אמר גולדן בזחיחות של בנימין נתניהו בכנס של הליכוד. אין פלא שהציבור הרחב לא הגיע. אין לו מה להגיד בנושא. הוא פשוט לא יודע על מה לעזאזל הם מדברים.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©