הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כלב השמירה של הטייקונים
 
ההתנצלות של אנשי "השבוע" בערוץ 10 בעקבות הכתבה על המו"ל של "ישראל היום", גורמת ליואב כהן דאגה עמוקה למצב אליו נקלעה התקשורת בישראל
מאת יואב כהן | 15.09.2011
 


>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

מי שחופש הביטוי חשוב לו, צריך להתחיל להיות מודאג לאחר מה שאירע בערוץ 10. כוונתי לאירוע שהוביל להתפטרותם של העורך הראשי של חדשות הערוץ, ראודור בנזימן, עורכת “השבוע”, רותי יובל, וגיא זוהר, מגיש התוכנית. ההתפטרויות באו כמחאה על ההתנצלות בפני המיליארדר שלדון אדלסון, הבעלים של "ישראל היום", בעקבות כתבת פרופיל שנעשתה עליו בינואר 2011, במסגרת התוכנית. הכתבה, שהוכנה על ידי אבנר הופשטיין, התמקדה בקצוות מחייו של אדלסון. החל מילדותו הקשה והזוגיות המופלאה עם אשתו, ד"ר מרים פרבשטיין, וכלה בצדדים בעייתיים בהתנהלותו, כגון: התייחסות לא נאותה לעובדים, ותביעות שהוגשו נגדו, על ידי ספקים.

ראוי לציין כי באשר להצגת צדדים מפוקפקים בהתנהלותו של אדלסון בכל הקשור לעסקיו, עורכי הכתבה דאגו להציג גם את הצד הנגדי. כמו כן, כאשר ביקשו את תגובתו של מושא הכתבה, נשלחו אליהם שני מכתבים מעורך דינו, המאיימים בתביעה על הוצאת דיבה. כנראה שזה היה רק עניין של זמן, מהרגע שערוץ 10 שידר את הכתבה הלא מחמיאה, ועד שהטייקון התחיל לבחוש מאחורי הקלעים, ולבסוף להשיג את מטרתו - זריית פחד בקרב כלי התקשורת והשגת התנצלות.

ההתנצלות שנדרשה הייתה חריגה, ואף ציירה את מכין הכתבה באור לא מחמיא, בלשון המעטה. בחלק ממנה נאמר כי החוב המדובר של אדלסון, בגובה 400 אלף דולר לאחד מעובדיו, אינו קיים כלל וכלל. אמירה מקוממת בהתחשב בעובדה שעובד זה אינו היחיד שטוען שאדלסון חייב לו כסף. יתרה מזאת, על פי הכתבה, בעלי "ישראל היום" אף הפסיד בכמה תביעות שהוגשו נגדו עקב חובות.

אבוי לנו אם זו המהות של עיתונות חופשית. זוהר מודיע על התפטרותו
 

אולי ישנו הסבר אחר למגמה היוצאת נגד התנהלותו של האיש שבבעלותו נדל"ן רב. כיוון חשיבה קונספירטיבי יכול להוביל למחשבה שערוץ 10 הצטרף לקנונייה שמטרתה לפגוע בציוני הדגול, שהוא טלית שכולה תכלת. הרי העיתון שבבעלותו תמיד טורח לפרסם את האמת בנוגע לראש ממשלה, שמוביל אותנו לבידוד במזרח התיכון ולפערים חברתיים, לא? כמובן שקו מחשבה זה נראה רחוק מהמציאות.

אבוי לנו אם זו המהות של עיתונות חופשית בה אסור לפקפק באף איש עסקים מצליח או באף אחד מהטייקונים שנהנים מתנאים הניתנים להם על חשבון כספי ציבור. כמו עזרה בסילוק חובות לבנקים שהאיש מהמעמד הבינוני יכול רק לחלום עליה. למרבה הצער, נדמה כי לעתים תפקידה של התקשורת בישראל הוא להיות כלב השמירה של הטייקונים, ולא של הדמוקרטיה.

מקרה זה נוסף למקרה אחר המוכיח את העננה השחורה האופפת את כלי התקשורת - "שיטת השקשוקה" של מיקי רוזנטל. סרט שהראה כיצד האחים עופר ז"ל נהנו מקלות בלתי נסבלת של המדינה להפריט כל דבר שזז. מה שעזר להם להשיג חברות ציבוריות במחיר מגוחך. העובדה שרק ערוץ 1 מוכן היה לשדר את התחקיר אומרת הכול. כלי התקשורת יותר ויותר מפחדים מטייקוני התקשורת בישראל.

הקרב בין אדלסון לערוץ 10 היה אבוד מראש. הרי מתאבק במשקל כבד הניצב מול מתאבק במשקל זבוב באותה זירה, לא משאיר לאחרון סיכוי של ממש לנצח. גם כשמדובר בקרב חשוב מאין כמוהו - על חופש הביטוי. כך קרה שאחד מהערוצים הפחות כנועים במפת התקשורת הישראלית קיבל נוקאאוט, עקב אינטרס של בעלי הון חמדנים. בסופו של דבר ההתפטרויות של בנזימן, יובל וזוהר היו מוצדקות מהסיבה הפשוטה שאסור לאפשר לבעלי הון לדרוס כלי תקשורת כזה או אחר, האירועים שהובילו לכך צריכים להדליק נורת אזהרה אצל כולנו.

האיום המרחף של טייקונים המתערבים בקביעת אג'נדה בכלי תקשורת היה שם תמיד, אך הפעם נראה שנעשה צעד נוסף לעבר הפיכת ישראל למדינה בה חופש הביטוי הוא ממנה והלאה. בתור אחד שרוצה להיות חלק ממדינה דמוקרטית, ושואף להיות חלק מעולם התקשורת, עצוב לי. עצוב לי כי ארצי משנה פניה, ויבוא יום שבו גם אני אאלץ לשתוק לגבי זה.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©