הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שגרה מעניינת
 
נשות כפר רוזנאו באוסטריה היו רוצות חיים אחרים, אך ממשיכות לחלוב את הפרות ולקצור את היבול בלי להרגיש שהן קורבן. רחל טליאז קראה את הספר "נחלה" של רוזינה ליפי ונהנתה מהדמויות וסיפוריהן היפים והפשוטים
מאת רחל ביו | 19.11.2011
 


דרושים לנו עוד כתבים וצלמים. רוצים להצטרף? בואו למפגש היכרות עם העורכים שיתקיים ביום שישי 09/12/2011 ב-10:00 במערכת "הזיקית" (חדר 201) בבית הספר לתקשורת. להרשמה | לפרטים


(המודעה רלוונטית רק לסטודנטים ולבוגרים של בית הספר לתקשורת, המסלול האקדמי המכללה למינהל)


_________________________

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

"נחלה" מאת רוזינה ליפי נפתח בתעלומה שמסעירה את נשות הכפר רוזנאו שבמערב אוסטריה. לכפר נשלחת גלויה מגבר מסתורי שממוענת לאנה. ה-אנה היחידה בכפר שיכולה להיות הנמענת, לא מכירה את הכותב. למרות זאת הגלויה מעוררת בה ובכל שאר הנשים התרגשות וסקרנות, והיא מחליטה להשיב. במכתבה, שאורכו עשרה עמודים, היא מספרת את סיפור חייה, אך לבסוף לא שולחת אותו, ומעדיפה להתרכז במטלותיה מאשר בחלום רחוק.

הספר מורכב מ-12 סיפורים, שכל אחד מוקדש לאישה אחרת שחיה באחת משלוש הנחלות המרכזיות בכפר. כל הנשים בעלות קרבה משפחתית, וכל סיפור מתרחש כמה שנים לאחר קודמו, כך שהמחברת נעה מ-1909 ועד 1977. כיאה לספרות נשית, בכל סיפור בקובץ רגשות עזים ותשוקות חבויות, אך זה לא העיקר. ליפי מתארת בשפה עדינה ופשוטה נשים אמיתיות שמתעניינות בשגרת יומן הכפרית: לחלוב את הפרות, לקצור את היבול, לרעות את הצאן והבקר בכרי המרעה ולדאוג למטלות הבית ולמשפחה. בלי להשתמש בתיאורים מלודרמטיים ומליציים, היא מצליחה לעורר עניין והזדהות. יתרה מכך, היא מעוררת חמלה וחיבה עזה כלפי דמויותיה.

למשל בסיפורה המכמיר של יוהאנה, כשגיסה חוזר מהחזית והיא מתמלאת אכזבה, שכן כעת אינה חופשייה לנהל את זמנה כרצונה אלא כפופה להוראותיו. כשהיא מסיימת לעבוד, היא אוהבת להתבודד בבית הקטן שירשה עם אחותה מאביהן. באחת מגיחותיה היא פוגשת חייל איטלקי עריק, הם מתאהבים ומנהלים רומן קצר שתוצאותיו מתגלות שנים רבות. לאחר מכן, בסיפור "מרתה, בית הספר של רוזנאו, 1959". ליפי מתמקדת בפרטים הקטנים המרכיבים את חייה של יוהאנה - האווירה בבית גיסה לעומת בית אביה, יחסיה המורכבים עם אחותה, ומסירותה לאחייניתה. כך שהסיפור לא הופך לטלנובלה רגשית ונדושה.

רוצים לעזור להן במטלות, לטייל איתן בהרים ולחבק אותן. עטיפת הספר בגרסת המקור
 

התחושה שבאה לידי ביטוי בכל אחת מנשות הכפר היא הכמיהה למשהו מעבר, לחיים אחרים, בלי קשר למסירות ולאהבה שהן חשות כלפי חייהן. קתרינה מתארת זאת בצורה הטובה ביותר באומרה שהיא מחפשת להכיר "אנשים שאכפת להם איך הם לבושים ומה מצב הציפורניים שלהם... אנשים שלא מבדילים בין סירחון של גללי פרות לבין סירחון של גללי חזירים".
הן רוצות לצאת מהכבלים שהן כבלו בהם את עצמן מרצון. למרות זאת אין בספר יבבנות ובכיינות, ואף אחת מהנשים לא מתוארת כקורבן. ההחמצה שהן חשות היא בת חלוף, ולא מותירה בהן צלקת מכוערת אלא פצע קטן שמגליד בסופו של דבר. לדוגמה, כשלאורה מספרת לבעלה שטבעת הנישואין שלה נשברה בזמן שעבדה, הוא משיב לה בפשטות שאמו שברה ארבע טבעות עד שהפסיקה לענוד אותן.

גם כשהסופרת מתארת את המציאות בכפר במהלך שתי מלחמות עולם, היא עושה זאת מתוך נקודת מבטן של הנשים שנשארות ומתמודדות עם המחסור בגברים, שכן חלק נפלו בקרבות והשאר חזרו פצועים נפשית ופיזית ולא יכולים לעבוד. הן לא מתלוננות על מר גורלן ולא זועקות אלא ממשיכות בשגרת יומן, בתקווה שתסייע להן להמשיך. כשקוראים את הסיפורים רוצים להיות שם איתן. לעזור להן במטלות, לטייל איתן בהרים ולחלוק עימן פיסת רכילות, וגם לחבק אותן ולתת להן עצה כיצד לנהוג ומה לעשות. על אף שהן חיות במקום וזמן אחרים, רגשותיהן, כאביהן ואופן התמודדותן עם המציאות אוניברסליים.

למרות אילנות היוחסין שמופיעים בסוף הספר, אפשר לעיתים ללכת קצת לאיבוד ולא להבין מהו הקשר בין הדמויות. ככל שהסיפורים עוברים והשנים חולפות ההרגשה הזו מתחזקת. ניתן להסביר זאת בכך שחייה של דמות אחת גם דומים וגם משפיעים על חייה של בתה, אחייניתה, נכדתה וכן הלאה. מצד אחד סיפורה של האחת הוא סיפורה של האחרת, מצד שני יש שוני גדול ביניהם שבא לידי ביטוי בפרטים הקטנים והלא משמעותיים כביכול.

ליפי, שחיה במערב אוסטריה וביססה את הספר על סיפורים אמיתיים ששמעה מנשות איכרים במקום, עשתה חסד עם נשות "נחלה" מכיוון שהיא סיפרה את סיפורן בסבלנות ובאיפוק, בלי לשפוט אותן. בנוסף, היא פתחה לקוראיה צוהר לחיים אחרים, טובים יותר או פחות מאורח חייהם.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©