הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כשגרגמל הורג את הדרדסים
 
הדרבי התל אביבי בכדורגל הכניס לדיכאון את אוהד מכבי תל אביב אדי אדמון, וגרם לו לחשוב שהיוצרות בעולם התהפכו
מאת אדי אדמון | 03.12.2011
 

דרושים לנו עוד כתבים וצלמים. רוצים להצטרף? בואו למפגש היכרות עם העורכים שיתקיים ביום שישי 09/12/2011 ב-10:00 במערכת "הזיקית" (חדר 201) בבית הספר לתקשורת. להרשמה | לפרטים

(המודעה רלוונטית רק לסטודנטים ולבוגרים של בית הספר לתקשורת, המסלול האקדמי המכללה למינהל)


_________________________

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

חשבנו שהשנה משהו ישתנה, שהפעם לא עובדים עלינו, אוהדי מכבי תל אביב בכדורגל, לא נותנים לנו לקוות לשווא. אלא שאתם השחקנים באמת שווים, דורסים ומובילים. אבל שוב התאכזבנו, הושפלנו, וויתרנו. לא כי אנחנו לא טובים אלא כי אנחנו לא מאמינים. את הדרבי הזה לא יכולתי לראות, וכשראיתי הרסתי במקביל כל חפץ טוב שהיה סביבי. רק רציתי לשמוח, אבל מכבי תל אביב שוב הפסידה.

אם להיות כנים, ידעתי מראש מה יקרה - כדור גובה יוגבה לרחבה, בלם של הפועל תל אביב שלא יכוסה יבקיע, בצד השני שחקן של מכבי יחטיא מול השער, ואותה סכין תסתובב בדקה ה-90, כששחקני הפועל יכבשו את השער המנצח.

די. אני לא מאמין בנחמתם של עניים. גם לא אכפת לי מהפועל. אני רוצה להתגאות, אני רוצה שמכבי תהיה מפחידה, טורפת, שתעבוד כמו מכונה, ללא שינויים, באותה שיטה. שלא תחשוש משום יריב, שלא ישנה לה צבע החולצה של השחקנים שנגדה, שתהיה מושא להערצה ולגאווה, ותעורר קנאה בקרב היריבים - שתהיה מכבי.

גועל נפש. כן, אולי אני עדין מדי, אבל זוועה, חלחלה, קיא, שנאה, יכולים לבטא את מה שאני מרגיש כלפי הפועל. אולי אפילו יותר גרוע. כי השנאה שלי לקבוצה הזאת רחוקה מכדורגל. היא שנאה שאני יכול לתאר מעולמות אחרים, בהם תמיד יש מנצחים טובים ומפסידים רעים. שנאה ליצור המציק, המעיק, הדוחה, המבחיל, המנג'ס, הרע והמכוער הזה שאני כל כך אוהב לשנוא, זה ששונה מהטוב, הנאור, האלגנט, המנהיג, הרם והמושלם.

גועל נפש, חלחלה, קיא. השנאה שלי להפועל תל אביב רחוקה מכדורגל. היציע האדום
 

ומה קורה כשהיוצרות מתהפכות? כשהרעים מנצחים את הטובים? הוליווד בוכה? היא נמצאת במשבר? קריסה? איך אפשר להבין זאת ולקבל את ד"ר איוול כמנצח הגדול? איך אפשר להמשיך לחיות כשגרגמל הורג את הדרדסים? וכשקריין חיסל את כל הצבים?

איך אנחנו, אוהדי מכבי, נבין שזאת המציאות כבר יותר מדי זמן ואף אחד מאיתנו לא יודע מתי היא תשתנה, אם בכלל. הרי נראה שגם לסופרמן מספר 9 בצהוב, ברק יצחקי, נשברו הרגליים ונשאר רק הראש, בעזרתו הבקיע את השער היחיד בדרבי העלוב הזה. התשובה פשוטה, נראה שגם אנחנו ניכנס לזה. נחשוב שהעולם קרס, שהרעים שולטים, שסקאר מהסרט מלך האריות זרק את מופסה, והוא לעולם לא יחזור, ולא יהיה האריה החזק.

לא משנה מה היא תעשה, הטריפה הזו שנקראת מכבי תל אביב, כבר חלשה, לא מפחידה, עלובה, פאתטית ומסכנה. היא לא תנצח, לא תוביל, תאכזב, תבוזה, תכאיב לאוהדיה ותשפילם. בעתיד היא תקום מחדש, תצהיר שהיא המלכה, ושוב תיפול, עמוק, לבאר הבינוניות.

לדרבי הבא יש לי המלצה אחת לצוות המקצועי של מכבי, אל תראו לשחקנים קלטות של הקבוצה ממשחקה הקודם, אל תדברו איתם על טקטיקה וסדר נכון במגרש, אל תעשו ניסיונות ואל תהמרו. תראו להם במקום את קלטת המשחק של גמר הגביע מעונת 1987/88, בה הפועל סיימה כאלופה, ומכבי זכתה בגביע המדינה וניצלה מירידה. תראו להם איך הצעירים בעונת 1991/92, אבי נימני את איציק זוהר, כבשו את תל אביב בצהוב בדרבי הענק, שהסתיים בניצחון מכבי 0:4. תראו להם את גמר גביע המדינה של עונת 1993/94, ותדגימו להם איך משתקים שחקן כמו חיים רביבו, ששיחק אז בהפועל תל אביב. תאמינו, תשחקו, תיהנו ותתנו לנו, האוהדים, לשמוח. רק לשמוח
.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©