הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שחור על גבי לבן
 
הילה ריינשטיין לא רוצה לפרסם בפייסבוק את עובדת פרידתה מהחבר, והיא משתפת
מאת הילה ריינשטיין | 04.12.2011
 
>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


שינוי הסטטוס שלי מרווקה לתפוסה גרר אחריו 29 לייקים ותגובות רבות של "מזל טוב". אבל את הפרידה שלי בחרתי דווקא להצניע, כשהסתרתי את מצבי הזוגי. מה לעשות כשבימינו הפייסבוק הפך להיות הבמה החברתית של כולנו, בה כולם רוצים לדעת מה קורה בחדר המיטות של כולם - הכול פרוץ והרשות נתונה. חברתי סיפרה לי שההרגשה של המעבר בפייסבוק חזרה לרווקות הותיר בה צלקות, כאילו מישהו תלש לה פלסטר מאזור רגיש ומלא שערות.

התחושה שכולם רוצים לדעת מה קורה לה בתחתונים ובחיים הרגישה כאילו כולם נדחפים לענייניה הפרטיים.
הפרידה בפייסבוק גרמה לה למחוק את התמונות המשותפות עם האקס, ואפילו לחשוב פעמיים לפני שהיא משתפת תמונה בה היא מוצגת עם בן המין השני. לא חסרים מקרים בהם זוגות נפרדים וחוזרים זה לזה, והכול תחת עיניהם הציבורית של המשתמשים בפייסבוק. נדמה כי החותמת הרשמית לאהבה או לפרידה נעשית שם, ברשת החברתית המצליחה.

ידיד טוב שפגשתי היה בין הראשונים לפרסם בפייסבוק שהוא במערכת יחסים
. גם הוא מספר כי שלושה ימים אחרי הפרידה האקסית הודיעה על כך והפכה אותו לסינגל. הקיר שלו הופצץ מיידית בתגובות שרשרת בסגנון פולני במיוחד: "יהיה בסדר", "עוד תבוא אחת אחרת" וכיוצא בזה.
לא אשכח את סיפורו של חברי הטוב אשר בחר להתמודד עם פרידה בצורה מלוכלכת דווקא על גבי עמוד הפרופיל שלו. לא רק שהוא שינה את הסטטוס הזוגי אלא גם פרסם שיר פרי עטו, שילוב בין "הדפוק הזה עושה לך טוב" של ירמי קפלן עם שירו של אבי סינואני: "אישה בונה אישה הורסת". לא ידעתי אם לבכות או לצחוק. שאר חבריו כתבו שהוא גבר גבר, שעוד תבוא אחת אחרת, ועוד תגובות שהיו אמורות לחזק את ידיו.

"יהיה בסדר, עוד תבוא אחת אחרת, אישה בונה אישה הורסת"
תצלומים : sxc

בין אם נרצה בכך ובין אם לא, הפייסבוק הפך להיות ההרשאה השקטה לפרסם על כל אדם מה שאנו רוצים, ובעצם שינוי הסטטוס אנו מעידים על עצמנו מי אנחנו. בעצם היכולת לשתף בסטטוס או בתמונה אנו מאפשרים לזרים להיכנס למרחב הפרטי שלנו. לאור ניסיון העבר בחרתי לא לפרסם את מצבי הזוגי. מאותו רגע ועד עכשיו לא מפורסם בעמוד הפרופיל שלי אם אני במערכת יחסים או לא. בחרתי להיות דיסקרטית, ולא לחשוף לעולם את מה שמתחולל לי בקרביים. דווקא בעידן דיגיטלי בחרתי להצניע את הפרידה הפרטית שלי, ואת החזרה לרווקות העדפתי לשתף עם האנשים הקרובים אליי.

עברו כמה ימים ואולי אפילו כמה שבועות עד אשר אנשים שמו לב לשינוי, ושאלו אותי באופן פרטי. התגובות נעו בין "למה את לא במערכת יחסים" ועד "למה את כל היום במסיבות בלעדיו?". התגובה הנפוצה לכך שאמרתי שאני לבד שוב הייתה: "את בסדר?", "מה קרה? אתם עוד תחזרו" ו-"הכול מלמעלה". התגובה הכי חסרת טקט שייכת לחברה שאמרה לי: "אבל הייתי בטוחה שאתם הולכים להתחתן". כנראה שלא.

אחרי הפרידה חברות אמרו לי שהן ראו בתמונות שמשהו לא בסדר. אני לא מאמינה כי יש רשות לנתח מערכת יחסים לפי שנייה אחת מתועדת. קשה לי להבין מדוע בעצם הפרסום של תמונה בה האקס לא חייך למצלמה (במקרה הוא שונא להצטלם) ניתן לקבוע שמשהו במערכת היחסים שלנו מקולקל. מחוויה זו למדתי או יותר נכון אישרתי לעצמי כי הסחבקיות לא מכירה את הטקט. במקרה שלי הדיסקרטיות הפכה אותי למוזרה בעיני הסובבים. אנשים מיהרו לנחם אותי ולשאול מה קרה. מעצם זה שבחרתי לא לאפשר לחבריי לפייסבוק לרחם על הרווקות המחודשת שלי, הפכתי למוזרה בעיני החברה.

אני לא מעוניינת לפרט בפייסבוק למה זה קרה. לא - הוא לא הרביץ לי, ואני לא מאחלת לו שום דבר רע. להפך, הוא בחור טוב, אבל פשוט לא הבחור בשבילי. כל האיחולים של "אתם עוד תחזרו" אינם רלוונטיים לגביי כל עוד איש לא ידע או יידע על גבי הפייסבוק מה קרה בינינו. אז לא תראו בעמוד הפרופיל שלי הערות פוגעניות על החבר הקודם או צילומים חושפניים מחדר המיטות. בעולם בו חושפים הכול יש לחשוב פעמיים לפני שחולקים עם כולם דברים שעלולים לפגוע. קיימים דברים שהשתיקה יפה להם, פרידה או סבל של אחר הם דוגמה מדממת במיוחד לכך.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. כתיבה יפה
קרן חלבי 14.12.2011
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©