הזיקית - המגזין של בית הספר לתקשורת, המסלול האקדמי המכללה למינהל

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

השמלה השחורה עם הגרביון השחור או הג'ינס החדש עם החולצה הצהובה ממשי? עוד עשר דקות עומר יצפצף לי מתחת לחלון בלחץ, ועוד לא החלטתי מה אני לובשת. מזל שכבר התאפרתי, זה חוסך זמן. למרות שהשמלה השחורה נבחרה, הדילמה הקשה עוד עומדת לפני, העקב השחור או הקאמל. אני יוצאת לחוצה מהחדר, כשעל רגליי נעולות נעליים בשני הצבעים, ורצה לאחותי כדי שתכריע. היא קובעת בקול גדול - העקב בצבע קאמל, בכל זאת משהו צריך לשבור את השחור.

אני שומעת את הצפצוף מלמטה, מסמנת עם היד שאני מיד יורדת, מכניסה מהר הכול לתיק, מביטה פעם אחרונה במראה ויוצאת. אני נכנסת למכונית בסערה, ועומר, כמו תמיד, מתלונן על הזמן שלוקח לי להתארגן, ואומר שלא יכניסו אותנו בגללי. אני עושה את פני ה"אתה צודק", וממשיכה להתארגן, כי כמובן ששכחתי לשים את האודם והרימל. אנחנו יוצאים מהמכונית, רואים תור ארוך ומקווים שלא פספסנו את השעה. אנחנו ניגשים למארחת ואומרים את השם, ולמזלנו היא אומרת: "בואו, השולחן שלכם בכיוון ההוא". אז לא, לא הלכנו למסיבה, וגם לא לאיזה מגה דאנס בר חדש שנפתח בתל-אביב. הלכנו למסעדה. כן, כן, למסעדה.

בזמן האחרון אני שומעת את הסובבים אותי מדברים רבות על המסעדה החדשה בהרצליה ועל זו שנפתחה בתל אביב, ואני חושבת לעצמי - איפה הימים שכולם דיברו על המועדונים הכי שווים ועל הפאבים הכי מדוברים? סצנת הבילויים היום היא עולם המסעדנות. מסעדות יוקרה שהפכו לעולם הבילויים החדש של הצעירים. אז הלכתי לבחון, על סמך קריטריונים שחשובים לכולנו, את מסעדת "שגב אקספרס" ברמת החייל, בתל אביב, ולמען האמת - יצאתי די מרוצה.

הולכים אחרי המארחת בשביל שיוצר תחושה אירופית קסומה

תצלום : הבלוג של שמן ושמנת

קריטריון 1: שיחת הטלפון המעצבנת

את הערב התחלנו ברגל שמאל, כאשר המארחת התקשרה להודיע לנו שמכיוון שאנו מאחרים זמננו בשולחן מוגבל לשעה וחצי. למשך חצי דקה חשבנו שאולי נבטל ונלך למקום אחר, כי מי צריך את הטובות שלהם, אבל כבר היינו בחנייה והיינו די רעבים, אז החלטנו שננסה בכל זאת. נכנסנו למסעדה ואמרנו את שמנו. המארחת לקחה שני תפריטים, הושיבה אותנו ואיחלה שיהיה ערב נעים. אז אומנם קיבלנו טלפון מאכזב, אבל המארחת החמודה פיצתה על העניין.

ציון: 6

קריטריון 2: העיצוב המדליק

בעודנו הולכים אחרי המארחת, לא יכולנו להתעלם משביל העצים שניצב מול עינינו, כשלאורכו ספסלים לבנים המשמשים להמתנה. אכן עיצוב מקורי ויפה שלא רואים בכל מקום, ונותן לסועדים תחושה אירופית קסומה.

ציון: 10

קריטריון 3: הקוקטייל הטוב ביותר

בזמן הרפרוף בתפריטים נתקלנו במגוון רחב של אוכל ושל קוקטיילים שנראו מעניינים במיוחד. ביקשתי מהמלצר שיפתיע אותי בבחירתו, ואכן הופתעתי לטובה כשלשולחני הגיעה כוס מרטיני מעוטרת בתלתלי תפוח ומתחתיו מפוזרים גרעיני רימונים. לאחר שנשנשתי קלות מתלתלי התפוח, לגמתי מהקוקטייל שאכן התברר כהצלחה גדולה.

ציון: 8

הפתעה - שגב משה בכבודו ובעצמו ניגש אלינו

קריטריון 4: מדי המלצרים

בעוד אנו ממתינים לאוכל, עומר נטש אותי לטובת שיחת טלפון חשובה, כך שכל שנותר לי הוא להביט בעשרות המלצרים שהסתובבו. בתור מלצרית, לא יכולתי שלא לשים לב לבגדים שהם לובשים: חולצה לבנה מכופתרת, מכנס שחור וסינר המוצמד לגופם. אכן ישנה כאן מחשבה, וזה נראה הרבה יותר טוב מטייץ שחור וחולצה עם סלוגן קטן בצד.

ציון: 9

קריטריון 5: הפתעת הערב

עומר כבר הספיק לחזור משיחת הטלפון, המנות הגיעו לשולחן והתחלנו לטעום את האוכל המדהים שהוגש לנו. עד כדי כך היה לנו טעים שאף ביקשנו מהמלצרית שלנו שתקרא לשף כדי שנוכל להודות לו, והיא מיד נענתה בחיוב. וכאן מגיעה ההפתעה של הערב, השף שגב משה בכבודו ובעצמו ניגש אל שולחננו, ולאחר כמה שניות של הסמקה ומבוכה, הודינו לו בחיוך.

ציון: 10

אז מה היה לנו? קודם כל, סוג של בילוי. מצאתי את עצמי מתארגנת בדיוק כמו לקראת מסיבה, שותה אותן כמויות, ואפילו משקאות יותר טעימים ומקוריים מסתם וודקה רד-בול. ראיתי אנשים ונהניתי יותר בחברתו של עומר בלי כל הרעש ובלי חזרה הביתה עם ריח של עשן הסיגריות הבלתי נמנע. שווה. בהחלט שווה.