הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תנו לו צ'אנס
 
יוליה ברודסקי נזכרת בנסיעות הטראומטיות שחוותה במהלך שירותה הצבאי בדרכה לבסיס, וחושבת כי למרות הכול - יש סיכוי שמערך האוטובוסים החדש לחיילי צה"ל הוא רעיון לא רע בכלל
מאת יוליה גזית | 25.01.2012
 


>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

אחח
, ימי ראשון המקוללים מהשירות הצבאי. רק המחשבה על ההידחסות בקרון הרכבת או המאבק עם עשרות חיילים כדי לעלות לאוטובוס הייתה גורמת לי לשביזות, וזה אפילו בלי לדבר על מציאת מושב פנוי. לא רק לעצמי הייתי צריכה לדאוג אלא גם לתיק ענק עם ציוד לשבועיים, שנשאתי על גבי, ול-M16 הידוע בכינויו מטאטא הסליחות, שהיה צמוד לירכי, בשעה שנפתח הקרב על הנסיעה לבסיס.

"נכנסתי, איזו הקלה. עכשיו רק איאלץ לעמוד בדוחק במשך שעה וחצי, עד שנגיע ליעד", חשבתי לעצמי. בתחנות הבאות אנשים כבר לא הצליחו לעלות. הם ניסו כמובן, הרגשתי זאת לפי המרפקים שנתקעו בגופי, אבל רובם נותרו עם מבט מתוסכל מצידן השני של הדלתות. במידה שהיה מדובר באוטובוס, הנהג דאג לסגור את הדלתות מול פניהם המופתעות של הנדחסים בתור דמוי צוואר הבקבוק, תוך שהוא ממלמל שאינו יכול לנסוע עם יותר מעשרה נוסעים עומדים.

אבל חיילי צה"ל כבר לא יוכלו לנסוע בכל קווי הרכבות בימי ראשון בשעות הלחץ בין 6:00 ל-9:00, לפחות לא בחינם. החיילים הממורמרים טוענים שהם מרגישים מושפלים, ואזרחים רבים מוחים על העוול האיום. עכשיו קחו נשימה עמוקה, וחישבו. זה לא שזורקים את חיילינו לתפוס טרמפים כדי להגיע בזמן, הרכבת מספקת פתרון הולם: אוטובוסים שמטרתם להסיע חיילים ליעדיהם ברחבי הארץ.

מה רע בלעלות לאוטובוס, למצוא מושב פנוי, ולישון כל הדרך?
הגישה הפופוליסטית מבית "ידיעות" ו"ישראל היום"

היום הראשון למיזם הגיע, והנה כבר החלו לפרסם את העובדות: מתוך 303 האוטובוסים שהוקצו למהלך, החיילים השתמשו רק ב-243. חלקם בחר לעלות על הרכבות לפני ואחרי שעות העומס, וקומץ נוסף העדיף לשלם על הנסיעה ברכבת. חיילים יקרים, שימו שנייה את האגו בצד, על שום מה ההשפלה? אף אחד לא חושב שאתם שווים פחות. להפך, מנסים להקל על כולם. כרגע נראה כי מערך האוטובוסים המוצע מהווה תחליף יאה לקווי הרכבת: חלק מהקווים נוסע דרך כביש 6 כדי לזרז את הנסיעה, האוטובוסים יוצאים כשהם מלאים בחיילים אך מבטיחים מקום ישיבה לכל חייל וזמן המתנה שלא יעלה על 30 דקות, ובתחנות הרכבת הוצבו שלטים וסדרנים כדי לכוון אל הקווים המתאימים. נראה די הוגן, לא?

אף אחד לא מבקש ולא דורש שהחיילים ישלמו עבור הנסיעה, זאת בניגוד לשלטי המוחים
, שממהרים לסנגר על החיילים המסכנים לכאורה, בלי לבדוק את העובדות. בצבא התחייבו שלא להעניש חיילים מאחרים. יומיים מאוחר יותר, יוצאת בזעם ח"כ מירי רגב, תוך רכיבה דמגוגית על הגל, בטענה שחיילים נענשו על האיחור לבסיס עקב הנסיעה באוטובוסים. אחד מהם, לדבריה, אף הוכנס למחבוש. בצה"ל הכחישו את הדברים. אולי הענישה הצבאית השתנתה מאז השירות שלי, אך עונש קיצוני שכזה על איחור באמת נשמע מופרך, ולכן אעדיף להאמין שמדובר בהמצאה או הגזמה. אם אכן בדרך זו בחרו מפקדים בודדים לטפל במאחרים, הדבר צריך להיבדק ולהשתנות אבל מפה ועד להפיל את המיזם הדרך ארוכה.

אז מה רע בלעלות לאוטובוס, למצוא מושב פנוי ולישון כל הדרך עד להגעה ליעד? אם זה היה מונע את חוויות הנסיעה הזכורות לי לרעה, הייתי לוקחת את ההצעה בשתי הידיים. ייתכן שאתבדה, וזו לא הדרך להקל על כולנו בימי ראשון המקוללים, אך צריך לנסות ולתת לה צ'אנס, אחרת לא נדע.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
2 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. מסכים עם כל מילה
חיים אבירם 27.01.2012
 
 
2. גם אני מסכים
עידו 27.01.2012
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©