 |
כמה נמוך אפשר לרדת |
|
מסך המגע שעובד רק לפעמים, החסות שמשודרת דווקא בזמן התקפה מתפרצת, הטקס המביך לשחקן המצטיין, ודני נוימן מעצבן. אלה רק כמה מהבושות שאליאור פרייליך מונה בשידור המשחקים של ליגת העל בערוץ 1
|
מאת אליאור פרייליך | 10.02.2012 |
|
>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק
תקלות טכניות, דיונים מביכים וטקס בחירת שחקן מצטיין שגובל בפארודיה. אלו הם רק חלק ממאפייני השידור של המשחק המרכזי מליגת העל בכדורגל, בערוץ 1 מדי שבוע. הציפייה הטבעית של הצופים היא שמשחק השיא של השבוע ילווה באיכות שידור מתאימה. אולם, נראה שלא נעשה תיאום ציפיות מול קברניטי רשות השידור, שממשיכים להציע ספק משדר, ספק פארסה מדי שני בערב.
החלק הראשון של השידור הוא איכותי ביותר.מדובר בפאנל של כדורגלנים לשעבר, עם שוער נבחרת ישראל בעבר בוני גינזבורג כמנחה. הפאנל נערך על כר הדשא, וחבריו לעונה זו, אבי נמני ואלון חזן משוחחים על המשחק הצפוי ובוחנים אותו על כל היבטיו. הדיון מקצועי וענייני, ויוצר ציפייה חיובית אצל הצופים לקראת ההמשך. הבעיה מתחילה ברגע שהשידור עוברת לשדר,עמית הורסקי ולפרשן, דני נוימן. אז, העסק מתחיל להידרדר.
נדמה שלעיתים קרובות נוימן לא מצליח לעשות את ההפרדה בין תפקידו כפרשן, שאמור לנתח את המשחק באופן מקצועי, לבין היותו שחקן עבר ואוהד של בית"ר ירושלים. כתוצאה מכך הוא הפך למטרה עבור לא מעט מבקרי עיתונות הספורט בארץ שמוחים על התנהלותו הבעייתית. הורסקי, השדר הצעיר שלצידו, עושה רושם של איש מקצועי שמבין ברזי המשחק והשידור. הבעיה היא שהוא לא מצליח לשלוט על השידור.
וכך נוצר מצב שבו נוימן גורם להורסקי להתעסק בעניינים שוליים ולא מעניינים, במקום להוביל את התוכנית. והתוצאה? הצופים זוכים לשמוע דיון מעמיק בכמה דקות, העוסק בסוגיות שכלל לא השפיעו על מהלך המשחק, כמו קרן או נבדל שלא היו. ואם יתמזל מזלם הם יזכו לשמוע על מעלליו של נוימן כשחקן עבר ואת ההתחנפות של הורסקי שאומר שאם נוימן היה על המגרש - קצב המשחק היה נראה אחרת.
 | פאנל הכדורגלנים על כר הדשא הוא האיכותי ביותר בשידור. בוני גינצבורג | |
הבעיות לא נגמרות בשיחות של השניים. נראה שהבמאי מנמנם לעיתים בזמן המשחק. אחרת, איך ניתן להסביר הילוכים חוזרים של מהלכים זניחים שמשודרים שוב ושוב, בזמן שהמשחק כבר חודש ונמצא בשיאו? או את ההחלטה לשדר על גבי מסך מלא חסות של ספונסר ליגת העל, "טוטו Winner", בזמן התקפה מתפרצת? הצופים בינתיים מפספסים מהלכים חשובים במשחק, אבל למי איכפת?!
לחלק המביך ביותר בשידור נחשפים הצופים מדי שבוע כבר בדקה ה-70 לערך של המשחק. נוימן מזכיר להם שהכוח לבחירת השחקן המצטיין נמצא בידיהם, ושואל את הורסקי "נו, אז מי יקבל את הפוג'יקום?" הדיון לגבי זהות השחקן בר המזל, אשר יזכה בטלוויזית פלזמה, מעסיק את השניים עד לדקה ה-90. והשחקן שנבחר? הוא המסכן העיקרי.
בתום המשחק הוא נאלץ לעמוד לצד נציג החברה, שבכריזמטיות השואפת לאפס, מקריא מונולוג קבוע ובו מוזכר שוב ושוב שם החברה. כשהוא מסיים, השחקן המצטיין אומר את צמד המילים, אותו כל חובב כדורגל בישראל כבר למד להכיר, "תודה לפוג'יקום". באמת תודה לפוג'יקום, שיוצרת רגע טלוויזיוני מביך שגורם לי לצחוק ולתהות בכל פעם מחדש: כמה נמוך עוד אפשר לרדת?!
האם רשות השידור באמת לא רואה את הבעיות הרבות שהשידור הזה מייצר מדי שבוע? האם השדר הוותיק, דני דבורין, חושב שהפינה שלו במחצית "עקיצת דבורין" בה הוא מדבר על נושאים בנאליים ומאוסים, מעניינת את הצופים? האם מישהו פעם אחת ולתמיד יתקן את מסך המגע, שמשמש את הפאנל שנמצא על כר הדשא, וימנע את הרגעים מביכים בהם גינצבורג לוחץ עליו שוב ושוב ושום דבר לא מוצג?
דווקא עכשיו, כשמרבית משחקי ליגת העל בכדורגל והתוכנית לסיכומם משודרים בערוצים בתשלום, והמשחק המרכזי הוא היחיד שמשודר בערוץ ציבורי, ניתן לצפות על הקפדה מקצועית גבוהה. במיוחד כשמדובר בערוץ הממומן בכספי ציבור, ועל כך הבדיחה, שהיא, באופן מילולי, על חשבוננו ובניגוד לסיסמה המפורסמת של רשות השידור, אין תמורה לאגרה.
|
|
|
|
7 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
|
|
|
|
 |
חושך בעיתון
|
דורון יצחק מסרב להירגע. דבריו של נועם גיל ב"ידיעות תל אביב" על דנה אינטרנשיונל, לא נותנות לו מנוח |
מאת דורון יצחק
|
|
|
התעוררנו
|
מי היה מאמין שהחלפתו של זוהר בברקוביץ' כפרשן בערוץ 10 תגרום להנאה צרופה מליגת העל? |
מאת שי נמרודי
|
|
|
פנים למכירה
|
נגועה במחלת הפייסבוק מתארת את כל השלבים, החל מהשלב הראשון של ההידבקות ועד הגמילה |
מאת מירית נאמי
|
|
|