הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אינפנטילית גאה
 
שירה יצחקי מעיפה את הציניות מהחלון, ומדווחת על התענוגות שהיא מפיקה מלהתחפש בפורים
מאת שירה יצחקי | 06.03.2012
 


>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

כשהייתי ילדה לא היה חג יותר מגניב מפורים. את התחפושות היינו מכינים לבד עם רעיונות מקוריים שרק ילדים יכולים לחשוב עליהם. בין עגבנייה, קלף, חתול ופרח, היינו עובדים על התחפושת במשך שבועות, עד שבאמצע הלילה שלפני יום החג היא הייתה מוכנה. הדמיון השתולל, וכל אחד יכול היה להיות מה שהוא רוצה.

מעולם לא הפסקתי לאהוב את פורים, אני אינפנטילית וגאה בזה. אקח כל אפשרות להתחפש בשתי ידיים, ואמצה אותה. להיות ילד זו הזכות הכי גדולה שיש לאדם בוגר, וחג פורים הוא ההזדמנות ליהנות מכול העולמות. אנחנו מעריכים אותה הרבה יותר מילדים, כי בתור מבוגרים אנחנו כבר יודעים שהאפשרות לברוח למשך יום אחד למקום אחר, תמים ונקי מכול הרע שסובב אותנו, היא מתנה מאין כמוה. פורים הוא לא עוד חג שאפשר לצאת בו למסיבה מגניבה ולשתות עד לא ידע אלא הזמן שלנו לחגוג את שארית התמימות שלנו, להעיף את הציניות מהחלון ולהפוך לכל מה שרצינו להיות: אבירים, נסיכות, גיבורי על או דמויות שהמצאנו.

כשאני צדה רעיונות לתחפושת מדי שנה אני בוחנת את האפשרות הראשונה להשגתה: רכישה. דווקא כילדה שלא קנתה אף תחפושת מוכנה, תמיד רציתי אחת כזו. קנויה, מוכנה, נפוחה ונסיכתית. כך הפכתי למלכת התותים באחת השנים ואני לא חושבת שיכולתי לתאר לעצמי תחושת החמצה גדולה מזו. אז כן, קיבלתי תחפושת כמו של כולם, אבל פתאום כל הרעיון מאחוריה והאישיות שלה נעלמו כלא היו, ונשארתי בשמלת מלמלה מכוערת וכובע תות במחיר מופקע. אז אין ברירה, ומאז חזרתי למקורות.

להסתובב בדרום תל אביב זה כמו להיכנס ללונה פארק חצי שעה לפני הפתיחה
תצלום : מורן חלפון. תצלום לובי : רונית כהן

האפשרות האחרת לתחפושת מוכנה, היא מחסני התלבושות הגדולים. בית האופרה הישראלית משכיר תחפושות במחירים מגוונים, החל מ-500 שקלים ליום לתחפושת פשוטה במיוחד, ועד אלפי שקלים לתחפושות מורכבות. קצת כמו השכרת שמלת כלה, וכמו ביום החתונה כך גם בחג הפורים לא נעים להסתובב עם מחוך מסובך או גרוע מכך, קרינולינה (תחתית מנופחת מדי לשמלה) ומבאס לצאת ולרקוד עם שמלה שעלתה לא מעט, אותה חייבים להחזיר בסוף החג נקייה.

הכול מתחיל אצלי כחודש לפני פורים אז אני יוצאת לשופינג חגיגי. אולי אצטייר כמו דודה מיושנת, אבל מה קורה עם כל הפריצות הזאת של התחפושות המוצעות למכירה? מה רע בסתם אחות, רופאה או נהגת מרוצים? מאיפה באה הסקסיות הזו? הכול חייב להיות אקסטרה זנותי וזה פשוט מחריד. כמעט כל תחפושת הופכת להיות ל"זונה שהתחפשה ל..." עם גרביוני רשת עד הברך, בירית וקוקיות. ובכל זאת, אני ממשיכה במסע שלי ברחובות תל אביב לעבר התחפושת המושלמת.

עבור אוהבי החג, להסתובב בדרום תל אביב בתקופה הזאת של השנה זה כמו להיכנס ללונה פארק חצי שעה לפני הפתיחה: כל המתקנים עובדים ואין תור. האזור הופך לקרקס ענק, כשכל החנויות מלאות בתחפושות, פאות, נצנצים, כנפיים ובדים. נחלת בנימין נראית כמו גן חיות בתקופת חיזור. נצנצים, פאייטים וזוהרים מכול כיוון. רגע לפני שהתורים אינסופיים, ועל הכול יש סימן של כף רגל.
 
אולי אצטייר כדודה מיושנת, אבל מה עם הפריצות של התחפושות? מה רע בסתם אחות?
תצלום : מורן חלפון

כמה שבועות לפני פורים, והתחושה אצלי היא של מלחמה כוללת. הגזרות הוצאו, מכונת התפירה נשלפה ושעות השינה קוצצו לזמן מטכ"לי, במקרה הטוב. הסלון נראה כאילו התפוצצה בו פייה. הכול מלא בנצנצים, פאייטים עפים מכול עבר, ואי אפשר לעבור מקצה אחד של הבית לשני כי גלילי בד משמשים כמחסומי דרך מאולתרים. נשמע קצת כמו מלחמה בארץ מלכות הדראג.

שבוע לפני פורים נפתח ציד האיפור. לכל תחפושת איפור מתאים אותו צריך לחפש, למצוא, לוודא שהוא לא נוסה על בעלי חיים ולרכוש. ממייק אפ צבעוני, דרך נצנצים בכל הצבעים, שפתון שחור, ריסים מלאכותיים דבק גוף ועוד. אם ביום רגיל שפתון שקוף נשמע לי כמו שיא ההשקעה ועל מסקרה אין בכלל מה לדבר, בפורים ממתין האני האחר לרגע בו יזנק החוצה בגאווה.

ואם עוד לא היה ברור, אני שייכת לסוג המעצבן ביותר של המתחפשים, אלה שאוהבים להסביר את התחפושות שלהם. בין דרדסאדו (דרדסית בבגדים שחורים וכובע דרדסים שחור האוחזת בשוט), שבי (מתברר שאם יש לי אוברול צהוב, שבלול ענק על הגב ומחושים צהובים, זה רק הגיוני שכולם יחשבו שהתחפשתי לדבורה) ופרח טייס (פרח ענק על הראש, וכנפיים עם סמל של חיל האוויר) לא הייתה שנה בה התחפושת שלי הייתה ברורה. אני אוהבת להשאיר אותם סקרנים. זה כל הכיף, לא?

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©