הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נחיתות מוסרית
 
מורן ברגמן מוחה על הגישה המזלזלת של מערכת המשפט כלפי בעלי חיים, ומציעה להעמיק את המודעות לזכויותיהם כדי להוביל לשינוי
מאת מורן ברגמן | 07.03.2012
 


>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

בכל פעם כשאני שומעת על עוד פגיעה מיותרת בבעלי חיים נהרס לי היום, ותמיד מהדהדת בראשי השאלה כיצד הפכנו לחברה כה אדישה לסבלו של האחר, ואיך הידרדרנו כל כך, עד שכל מה שאנו רואים לנגד עינינו היא ההישרדות האנוכית שלנו בעולם בו אנו רומסים את האחר.

בישראל קיימות שתי קבוצות השותפות לקבלת ההחלטות בנוגע לגורל בעלי החיים. מצד אחד ישנם הפעילים ואגודות ועמותות כמו "תנו לחיות לחיות", "צער בעלי חיים" ו"אנונימוס", ומצד שני ישנם גופים ממשלתיים ועירוניים האמורים לדאוג לרווחת בעלי החיים. אך למרבה הצער, המדיניות הממשלתית מזניחה את הנושא, תוך אדישות כמעט גמורה לסבלם ולגורלם. הפעילים זועקים לתשומת ליבם של הגופים הממשלתיים, מתחננים לתקציב סביר עבור טיפולים רפואיים, תנאי אחזקה בהסגרים ועיקור וסירוס, אך ברוב המקרים זוכים להתעלמות מוחלטת ולחוסר היענות לבקשותיהם.

חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) התשנ"ד - 1994 קובע עונשים מקסימליים של שנת מאסר על העבדת בעלי חיים והמתה שלא כדין, ועד שלוש שנות מאסר על עינוי והתאכזרות. אך חוקים אלה רחוקים מלהיות מיושמים. שכן, הרשות המחוקקת ורבים מהשותפים לקבלת ההחלטות על דינם של המתעללים והמזניחים לא מייחסים לכך חשיבות מספקת, ולא אוכפים את החוק. נטייתם הגורפת של מרבית השופטים הינה להקל בגזר הדין, ולפטור את הפושע המתעלל בעונש מגוחך של עבודות שירות או מאסר על תנאי, כתוצאה מכך מקרי התעללות רבים לא זוכים להתייחסות מיוחדת.

הפעילים זועקים לתשומת ליבם של גופי ממשל, מתחננים לכסף שייעודו טיפולים רפואיים
תצלומים : Flickr, Marcin Kargol לובי: sxc

לא פעם התרחשו מקרים כמו השלכת גור כלבים מחלון, שהדין עליהם היה קנס כספי סמלי בלבד. כמו כן, מקרים של הצתת כלבים חיים ברהט, קרבות כלבים והתעללויות קשות אחרות נגמרים בדרך כלל באזהרות וקנסות דלים. לאחרונה אף דווח על מקרה בו כוחות הביטחון פגעו בחיות משק במהלך הרס של דירים, רפתות ובורות מים בכפר ת'עלה, בדרום הר חברון. לפי העדויות, הכוחות שביצעו את ההריסות נהגו באלימות מכוונת כלפי בעלי-החיים חסרי האונים שנפגעו. נכון לכתיבת שורות אלה, לא ידוע מה יהיה הדין על המעשים.

הגישה המזלזלת הזו נגזרת קודם כל מההנחה השגויה שערך חייו של אחד עדיפים על ערך חייו של אחר. אך המציאות הזו תמשיך להיות חלק בלתי נפרד מהחברה עד שנצעק "די!", ונודה כי הגיע הזמן לשנות את הגישה הרווחת וליישם את הזכויות המגיעות לבעלי החיים. צריך להעיר את חברי הכנסת ולדרוש ממערכת המשפט לפעול למען החמרת הענישה. חייבים לשנות את החוק, כך מי שמתעלל בבעלי חיים - יישא בעונש לו הוא ראוי. עלינו לשפר את פני החברה וליצור סביבה שתראה בבעלי החיים יצורים בעלי זכויות ולא יצורים חסרי תועלת המביאים לבזבוז זמן ומשאבים. עלינו לבטל את האנוכיות מלאת האינטרסים שלנו ולדאוג לסביבה שלנו.

גנדי אמר ש"גדולתה של אומה וקדמתה המוסרית נמדדות ביחסה לבעלי חיים". חברה שמציבה בראש מעייניה את ההומניות והמוסר היא חברה בה יהיה יותר קל לחוקק ולאכוף את החוקים, ובכך לצמצם משמעותית את הפגיעות וההתעללות. אחרי אלו, יגיעו גם התקציבים הנדרשים לטיפול ראוי בבעלי החיים ולמניעת התרבות לא מבוקרת. החוק הוא תוצר של מודעות, ורק כשתהיה מודעות מספיק גבוהה בנושא, נוכל לדעת שהדרך למוסריות נסללה.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©