הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סגירת מעגל אכזרית
 
בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה רבים מהניצולים בארץ סובלים מבדידות, קור ורעב. לשירה יצחקי קשה לראות איך אנחנו לא נוקפים אצבע
מאת שירה יצחקי | 18.04.2012
 


>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


מאחר שמספרים גדולים כמו שישה מיליון, מתחילים להזכיר חברת ביטוח, החלטתי להתמקד בנמוכים יותר, כמו 200 אלף. זהו מספר ניצולי השואה שחיים היום בישראל, כש-23% שרויים בעוני וזקוקים לסיוע כלכלי. כלומר, מצבם הנוכחי הוא סגירת מעגל אכזרית. שכן, בתחילת חייהם הם חוו רעב, קור והשפלה מתמדת, ולעת זקנה, הם חיים במצב של עוני ותת תזונה, במדינה שמזניחה אותם, אולי בתקווה שימותו כבר ויניחו לה.

אם תשאלו את ממשלת ישראל, בזכות קרנות סיוע רבות שפועלות בארץ ובעולם למען רווחתם של ניצולי השואה, סביר להניח שהיא תאמר כי מצבם מעולה - כולם חיים בפנטהאוזים בשכונות יוקרה, בדיוק רכשו אגן פלטינה חדש וכעת הם יכולים לדלג לעבר השקיעה. אך שגרת חייהם מורכבת מחולי, בדידות רבה ובחירה בין מזון לתרופות.

על פי נתונים עדכניים של הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל, 40% מהמקבלים סיוע מתקשים לצאת מביתם, אפילו לצורך סידורים בסיסיים, כמו רכישת מזון ותרופות, וחלקם אף דיווח על חוסר יכולת לחמם את בתיהם בימות החורף. שליש מהניצולים זקוקים לעזרה סיעודית, אך אין ביכולתם לממן זאת, ושעות הסיעוד שהמדינה מציעה, לא מספיקות.

כנראה שנוח יותר להעלות הצגות בבית הספר על אלה שמתו, וכבר לא זקוקים לעזרה
תצלום : מורן חלפון. תצלום לובי : sxc

אבל רובנו מעדיף לעצום עיניים ולחשוב על דברים אחרים. כנראה שנוח יותר להעלות בבית הספר הצגות על אנשים שכבר מתו ולא מבקשים עזרה או ללבוש חולצה לבנה יום אחד בשנה ולאבד דקה אחת מהחיים בעמידה דוממת. נדמה שהכול הרבה יותר פשוט עבורנו, מאשר לשנות. הרושם שנוצר הוא שהשואה היא אירוע שראש הממשלה בנימין נתניהו שמח להשתמש בו בכל נאום פוליטי בינלאומי, כדוגמה לכמה מסכנים היינו ואיזה חזקים אנחנו היום, ואיך אסור לתת לזה לקרות שוב. למרות שבפועל, עבורו, ניצולי השואה מהווים לא יותר ממטרד.

ואנחנו עומדים בצד ומסתכלים איך אותם אנשים חיים שוב בקושי עצום אלא שהפעם זה קורה במדינת היהודים שנשבעה להגן עליהם מפני רעות חולות שכאלה. וכעת אין איש רע עם שפם שאפשר להאשים. רק אותנו שמסיטים מבט ונותנים לזה לקרות. לא חסרים פתרונות. ישנם המון ארגונים שמחפשים מתנדבים ועשרות אלפי ניצולים המחכים לנו שנרים את הכפפה ונעזור להם להמשיך לחיות. גם אם זה סתם לשבת איתם בערב ולדבר על היום שהיה, להיות להם לאוזן קשבת לסיפורים שלא נוכל לשמוע בשום מקום אחר, להביא להם את הקניות הביתה או ללוות אותם לרופא, לדואר או לספסל בגינה הציבורית. בפני כולנו עומדת הזדמנות שלא תחזור - לתת יד לניצולי השואה.

להצטרפות לפרויקט 'סיוע לחיים' של ארגון 'לתת'

__________________


שואה בגוף ראשון ||| מסע אל חמלה סלקטיבית ||| לסבא וסבתא (במקום מכתב)

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
2 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. אוף.
מיטל 18.04.2012
 
 
2. אם כל אחד
שיר 19.04.2012
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©