הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פלא שגווע
 
גלעד שינדורף ביקר בים המלח, ומהר מאוד ראה את הנזקים העצומים שהולכים ונגרמים לו. נשארה בו רק תקווה שבכל זאת מישהו יעצור את ההרס במקום הכי נמוך בעולם
מאת גלעד שינדורף | 29.04.2012
 


>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

"עכשיו ממלך הפך לביצה, בדרך אל הבנק, זה ים המלח" - שורה זו משירו של מוש בן ארי "ים המלח" מסכמת היטב את מצבו הנוכחי של פלא הטבע, שגווע לנגד עינינו האדישות למדי. לא לחינם ובמידה רבה של אירוניה נקרא מקווה המים הזה גם "ים המוות". כנראה שממציא השם ידע שעתידו של המקום הוא לחדול מלהתקיים.
נחשפתי למצבו הנוכחי של ים המלח במהלך חופשת חג הפסח, כשהחלטתי לקחת את אבי, לכבוד יום הולדתו, ליום חופש ומנוחה במקום בו עבד והזיע שנים רבות בהקמת קו חשמל. את הבוקר התחלנו בנסיעה ארוכה מרמת גן דרומה, וכשעברנו את ערד והגענו לירידות התלולות, נגלו לעינינו נופו המדהים של הים, פשטותו ועוצמתו.

לאחר שהתמקמנו באחד החופים, ונכנסנו למים השמנוניים והמלוחים, שאלתי את אבי בשמץ של הלצה אם מישהו אי פעם טבע פה. שכן, למי שלא מכיר את ים המלח, התרכיב המיוחד שלו גורם למי שבתוכו לצוף גם אם לא מעוניינים בכך. לאחר ששרפנו בעזרת המלח כל פיסת עור בגופנו והרגשנו בריאים יותר, חיפשנו פינה מוצלת בה נוכל, כמו כל ישראלי אמיתי, לפתוח מנגל ולשרוף בשר. בזמן הנסיעה לאורך קו החוף, הבטתי מהחלון אל ים מחולק, שנראה בבירור כי יד אדם התערבה בקיומו. את עיניי תפס שטח חולי גדול וסלעי שבמרכזו התנוסס שלט - "זהירות, סכנת טביעה". מיקומו של השלט נראה בעיניי כמעשה הלצה של תושבי המקום, שהרי הוא היה ממוקם במרחק ניכר מקו המים.

בחלקו הדרומי של הים נחשפתי להשחתה האכזרית שנעשתה באדיבות המפעלים באיזור. ככל שהתקדמנו צפונה, הוא הפך לגדול ורחב יותר, ונראה כפי שזכרתי אותו מביקורי האחרון, לפני שנים רבות. במהלך כל הנסיעה הקפיד אבי לעצור ולהראות לי היכן היה קו החוף לפני שהחלו לסחור באוצרותיו של הים, אך מתברר שלא צריך להיות מומחה גדול או להכיר את המקום מקודם, כדי לזהות בבירור שלא כך הוא אמור להיראות.

מבריק כמו מראה שממנה עולה השתקפותו של הישראלי המכוער. ים המלח
צילום: מורן חלפון


באותו רגע יפה ועצוב של מבט אל ים שבצידו האחד שולט האדם ובצידו השני שולט עדיין הטבע, חשבתי לעצמי שאולי זו הסיבה לכך שהוא לא נבחר כאחד משבעת פלאי עולם הטבע. שכן, למרות ייחודיותו ויופיו, נראה שההתערבות האנושית הורידה אותו מנכסיו. קשה לדמיין חברה שתעז להתערב בפסגות ההימלאיה, ליישר את מגדל פיזה או לשנות את הארכיטקטורה של הטאג' מאהל. אך אצלנו כל האמצעים כשרים, ובאותו היום, ים המלח היה מבריק כמו מראה שממנה עולה השתקפותו של הישראלי המכוער.

אך בתוך שלל הרגעים העצובים, הצלחנו למצוא רגע אחד של אופטימיות, כשהתברר  שלכל אורך קו החוף אין ולו מקום אחד בו מותר להבעיר אש. כך, עם מנגל בתא המטען ובשרים בצידנית, נסענו מחוף לחוף ולא הצלחנו למצוא חוצפן אחד, מתוך אלפי מטיילים, שהעז לעבור על הוראה זו. לרגע אחד הייתה לי תחושה טובה יותר, שאולי לא כל הישראלים מכוערים.

"ויום שבעתיד, יבוא עליו עוד נספר, היה היה פה פלא אגדה שתאמר. ואז יהיה כבר מאוחר מדי, לים המלח" - כך חותם בן ארי את שירו ומסכם את המגמה השלילית אליה זורם הים המופלא והמדהים הזה. עם המילים האלה אני נשאר, בתקווה שיום אחד גם בני יוכל לקחת אותי ליום של כיף בים שבו רק הטבע שולט. בדרך חזרה נסענו מהכביש שמוביל לירושלים, ולאט לאט, עלינו אל כיוון הקו שמורה על גובה פני הים. מאחורינו נשאר ים המלח, המקום הנמוך ביותר בעולם, ובפעם הראשונה בחיי, גם משהו בי נשאר איתו.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. ים המלח
הכרכום 06.05.2012
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©