הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תענוג של תיכוניסט
 
מתן יציב צחק ונהנה מכל רגע בסרט "אמריקן פאי: האיחוד" ולערב אחד הרגיש שוב כמו נער מתבגר מופצץ בהומור בוטה
מאת מתן יציב | 09.05.2012
 


>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


כשהייתי בן 12 וחצי, איכשהו, בקופות הקולנוע בקניון חולון האמינו שאני בן 16, ומכרו לי כרטיסים לסרט "אמריקן פאי" שובר הקופות של קיץ 1999. עכשיו, אחרי 13 שנה, סגרתי מעגל ורכשתי מבעוד מועד כרטיסים לבכורה של הסרט החדש בסדרה, "אמריקן פאי: האיחוד". ההתרגשות עדיין בערה בי, בדיוק כמו בתקופת ילדותי. אלא שהציפייה שלי לסרט החדש לוותה במעט חשש, שחזרתן של הדמויות המוכרות לא תענה על הציפיות, ותסיים את סדרת הסרטים האהובה עליי בכישלון צורב.

לא הרבה אנשים יודעים, אבל זהו כבר הסרט התשיעי בסדרה. שלושת הראשונים היו שוברי קופות, והחמישה האחרים היו ספין אוף שהתקבלו בפחות התלהבות, ואפילו לא הופצו בבתי הקולנוע. אך אני, כמעריץ מושבע, המשכתי לעקוב, ודאגתי לראות כל אחד מהם כשהגיעו לאינטרנט. ואז ראיתי את הפרסומות שבישרו שהם מתאחדים לסרט חדש, כל הדמויות המוכרות והטובות, יחדיו על המסך הגדול, ככל הנראה בפעם האחרונה. היו שם ג'ים (ג'ייסון ביגס) קווין (תומאס איאן ניקולס) פינץ' (אדי קיי תומאס) ואוז (כריס קליין) ארבעת החברים הכי טובים, והאיש שלא משנה כמה הם יתחמקו ממנו, תמיד יגיע כדי לפלפל להם קצת את החיים, סטיפלר (שון וויליאמס סקוט).

החברה' נקלעים למצבים מצחיקים עד דמעות גם אם הם כבר לא אותם תלמידים חרמנים
תצלומי מסך


הפעם, כאשר הם בוגרים ומנוסים יותר, וחלקם נשואים, הם נפגשים בפגישת המחזור של התיכון בו למדו.
ג'ים עדיין נשוי למישל (אליסון הניגן) החנונית מהתזמורת, ויש להם ילד. קווין הצליח להתגבר על ויקי,  אהבתו הראשונה, והתחתן, אוז הוא כוכב טלוויזיה  עשיר ומצליח שמגיש תוכנית ספורט בלוס אנג'לס ויוצא עם דוגמניות, פינץ' ממשיך לטייל ברחבי העולם לבדו וסטיפלר, מי היה מאמין, עוזר אישי של ילד עשיר המזלזל בו בכל הזדמנות. כמובן שגם אי אפשר לשכוח את אבא של ג'ים (יוג'ין לוי) אימא של סטיפלר (ג'ניפר קולדג') ושאר החבר'ה הטובים, שנקלעים לסיטואציות מצחיקות עד דמעות, גם אם הם כבר לא אותם תיכוניסטים חרמנים.

במשך כמעט שעתיים, ישבתי באולם הקולנוע, כשבראש אני אותו ילד שראה את הסרט הראשון לפני יותר מעשור, והציפיות שלי בהחלט התממשו. צחוק בלתי פוסק, הנאה מירבית, ואפילו הזדהות עם חלק מהמצבים אליהם נקלעו הדמויות. אז נכון, הן בוגרות יותר, אבל במשך פגישת המחזור, הן בדיוק אותם תיכוניסטים מוכרים ואהובים. אור ברנע כתב ב-ynet שהבדיחות לא השתנו וההומור שהצחיק בסרטים הראשונים, כבר לא מצחיק היום. הוא צודק חלקית. הבדיחות והשטויות לא השתנו, אבל הן עושות את העבודה בצורה הטובה ביותר. אם נהיה לרגע אובייקטיבים, מי שלא אוהב את ההומור הטיפשי והגס, בטח גם לא אהב את הסרטים הראשונים שהיו להיטים בכל העולם. מי שכן צחק אז, ייהנה מכל רגע בסרט החדש.

השחקנים, אלה שהתפרסמו לאחר הסרטים הראשונים וגם אלה שקצת נעלמו מהנוף, נהנים מתפקידים שנתפרו בדיוק למידותיהם. התסריט משלב  בדיחות מהסרטים הראשונים, עם כאלה שמתאימות לתקופתנו. הצירוף הזה הצליח להחזיק אותי, וגם אולם מלא צופים המרותקים לכיסא ונהנים מכל רגע. הסרט אינו מיועד לכל המשפחה אלא פונה לקהל יעד ספציפי מאוד. מתיכוניסטים, עד צופים בשנות ה-30 לחייהם שחובבים הומור נמוך, גס, שטותי ואפילו טיפשי. מודה באשמה, אני מת על ההומור הזה, והוא תמיד יצחיק אותי. המלצה אישית ממני - לערב אחד, שחררו עצמכם מעיסוקי היומיום, ותחזרו להיות תיכוניסטים בראש. אני מבטיח שכך תיהנו מכל שנייה של הסרט.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©