הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אקשן מאסיבי ומופרך
 
הסרט "ג'ון קרטר" מוכיח כי השקעת תקציבי ענק באפקטים עוצרי נשימה, במקום בשחקנים ובתסריט לא תמיד מניבה רווחים. לירן עבדי רוצה להאמין שמדובר רק במעידה של דיסני
מאת לירן עבדי | 12.05.2012
 


>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

התקווה לאנושות הגיעה. טוב, אולי לא לאנושות אבל כן להוליווד. סרטם האחרון של אולפני דיסני שמוצג בימים אלה בבתי הקולנוע "ג'ון קרטר" מפריך את אחת הגישות המובילות בעיר הסרטים בעשור האחרון: ניתוב תקציבים מנופחים למחלקות האפקטים במקום לשאר.זה התחיל עם "אווטאר" ההצלחה הגדולה של 2010, עד היום, כשכמעט כל סרט שני שיוצא לאקרנים הוא ב-3D.

"ג'ון קרטר" בבימויו של אנדרו סטנטון (המוכר בעיקר כתסריטאי של הלהיטים המצוירים "למצוא את נמו" וסדרת "צעצוע של סיפור") מבוסס על סדרת ספרי מדע בדיוני של הסופר אדגר רייס בורוז. העלילה עוסקת בקרטר, חייל שהשתתף במלחמת האזרחים האמריקאית, ובדרך פלא מוצא עצמו במאדים. מהר מאוד מתברר לו שכוכב הלכת הקרוב לכדור הארץ סובל מבעיות דומות. לאורך הסרט, קרטר יהווה חלק משמעותי בסכסוך עתיק יומין בין תושבי כוכב הלכת, ירקום יחסי אהבה עם בת המקום, ואף יגלה את יכולותיו העל-אנושיות. הנתון האחרון איפשר להפקה לצלם סרט אקשן עתיר אפקטים, מאסיבי ומופרך.

אילו היה נמדד רק על פי יכולותיו הגרפיות, הוא היה מקבל את כל השבחים. הצגת תרבות כל כך עשירה באופן כה מפורט לא זכורה לי מאז "אווטאר". מאדים מהפנט ביופיו, וסצנות המלחמה האפיות מציגות את גודל ההשקעה בו. כמה חבל שרק בכך טמונה הצלחתו של "ג'ון קרטר". משחק בינוני עד גרוע של השחקנים, תסריט מפוצץ בקלישאות של טובים ורעים, וחורים בעלילה בגודל מכתשים שלא נראו גם בכוכב הלכת האדום, הופך אותו לחוויית צפייה שובת עיניים, המלאה בטכנולוגיות אנימציה חדשניות ותו לא.

מה לא עושים בשביל תרנגולת שבטוח תטיל ביצי זהב, ואז מתברר שהיא בכלל יען?
תצלומים: צילומי מסך

לכאורה, טכנולוגיה חדשנית חווייתית היא דבר מבורך. ככל שהצופים יפעילו את חושיהם בעוצמה חזקה יותר באולם הקולנוע, כולם ירוויחו. הבעיה היא בכך שהאולפנים מניחים את כל האפקטים בסל אחד, ובמקרה הנדון, כזה שעשוי מנוצות. שכן, פעלולים גדולים מהחיים, טובים ככל שיהיו, לא יכולים להחזיק לבד סרט. סרטים כמו "רובוטריקים" "פלדה אמיתית" "בני אלמוות" ועוד רבים אחרים, מהווים דוגמה למגמה השלטת שנבנתה על אותה נוסחה: בזבוז עשרות מיליוני דולרים על האפקטים, ולעזאזל התסריט/שחקנים/בימוי.

"ג'ון קרטר" היה אמור להוות יריית הפתיחה של סדרת שוברי קופות שתכניס סכומים יפים לקופה של אולפני דיסני. הכישלון הגדול שלו הינו מפלה ענקית ולא צפויה עבורם. הם השקיעו בסרט מעל 250 מיליון דולר. הרי מה לא עושים בשביל תרנגולת שבטוח תטיל ביצי זהב? לבסוף התברר כי היא למעשה יען ללא מוח, וכזו שלא מניבה את הרווחים שציפו ממנה. הסרט, שיצא בתחילת מרץ, זכה להכנסות של 180 מיליון דולר ברחבי העולם בלבד. מדובר בהפסד כספי עצום. לשם השוואה, "אווטאר" שמוערך בהשקעה של 237 מיליון דולר, זכה למעל 245 מיליון דולר בתוך פחות משבוע ברחבי עולם.

לא צריך להיות גאון כדי להבין מהו גרעין כל הסיבות להפסדי המיליונים של אולפני דיסני. יכול להיות שהוליווד מתחילה לגלות שהצופה התעייף מאפקטים מפוצצים, שאינם חזקים כדי להחזיק סרט שלם. אז נכון, סרט אחד כושל לא יפיל שום אולפן מהרגליים, בטח שלא גדול כמו דיסני, אבל אי אפשר להתעלם מהמהפך שקרה. בקדימון של "ג'ון קרטר" הגיבור שואל "מה קרה למקום הזה?" ודמות אחרת עונה לו: "כוח חדש מנסה להרוס את עירנו". בהמשך הוא טוען שזה לא נראה כמו קרב הוגן. קרטר היקר, גם אני לא יודע מה קרה למקום הזה, אבל אני חושב שבידי הפתרון: תוריד את כמות הפעלולים, תאמין בעצמך ורק אז תנצח. וזאת, אגב, לא קלישאה.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©