הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
התחלה מאוסה ולעוסה
 
דנה ברודר תצפה גם השנה ב"כוכב נולד 10" למרות הגעגועים לביקורת של יאיר ניצני, השרבוטים הלא ברורים של השופטים בטאבלט, ועוברי האורח שחושבים שהם יודעים לשיר
מאת דנה ברודר | 01.06.2012
 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

לפני כמה שבועות התחילו לרוץ קדימונים לעונה העשירית של "כוכב נולד". כבר אז חשתי דגדוג מוכר של עצבים שעולה בי בכל פעם שאני נתקלת בקלישאות לעוסות. הפרומו נטחן בשעות הפריים טיים עד דק, השיר שמלווה אותו הפך למאוס ומתיש והמוטיב שחוזר על עצמו בקליפ הלא קצר הוא שישראל מדינה היא הטרוגנית, מעניינת ומרהיבה. סליחה שאני לא מתחברת לרעיונות האלה, במיוחד כשהם נדחפים בכוח על ידי התוכנית הכי תאבת בצע בטלוויזיה. נו באמת.

בכל זאת צפיתי בפרקים הראשונים של "כוכב נולד 10" שמראים את האודישנים כמובן. השנה צוידו השופטים בטאבלט עליו הם כותבים הערות בזמן שהמתמודדים שרים. מדובר בניסיון מצועצע לדחוף להם חידושים טכנולוגיים בצורה מסורבלת, ולא ברור מה הסיבה שמאחורי ההחלטה הזו. מה גם שיש משהו לא מכובד בשרבוט הערות מול מועמד לחוץ שנבחן מולך.

אבל אם מניחים לרגע את הטאבלט בצד, מתפנים לראות את שלל הקלישאות שחוזרות על עצמן מעונה לעונה. אין כמו סיפור עצוב כדי לקבל עשר דקות מסך או דמעה חמקמקה בזמן שיר שמתנגן, בין אם של שופט או של מועמד. במיוחד אם היא מטפטפת בדיוק ברגע של קלוז אפ. קל נורא לזהות כשהמתמודד הולך לעשות צחוק מעצמו באודישן, כמו שפשוט לזהות שהוא הולך להקסים את כל השופטים.

מהנה לראות איך ערסים שבאו לבצע שיר ים תיכוני התמודדו עם שירים של נעמי שמר
תצלומים: רונן אקרמן

הרכב השופטים עבר גם השנה שינוי בעיקר בגלל שערוריית מרגול. ניתן למצוא בו היום את צדי צרפתי ומירי מסיקה הוותיקים, וגידי גוב ומשה פרץ. מסיקה עדיין על תקן המוקסמת התמידית. היא מזילה דמעה באותה תדירות שרוב האנשים ממצמצים, כפי שהעידה על עצמה בשמחה רבה, אבל מלבד זאת, אין לה הרבה ביקורת לתרום. היא מחייכת, אימהית ומתרפקת. צרפתי מוכן ומזומן להגיד את האמת גם אם היא לא נעימה במיוחד, אך שנים בתוכנית מיסגרו אותו כטרחן שמרן וקפדן, כזה שנוטים לבטל את דעותיו ולהתעלם ממנו.

התוספות להרכב היו יכולות להיות מעניינות אם הן לא היו מעצימות את בור הבנאליות שהתוכנית נפלה אליו. גוב מצטרף לעיתים קרובות אל המתמודדים בשירה או בליווי, מחייך חיוך נוגה ולא תורם הרבה ביקורת, חיובית או שלילית. פרץ הוא אולי התקווה היחידה לצליל ביקורתי בקרב החבורה. היעדר הפן השיפוטי צורם מאוד. מתעוררים בי געגועים ליאיר ניצני ולחרצובות לשונו ואפילו למרגול, שידעה להתמוגג ממועמדים, אך גם לקטול אותם באותה עוצמה. לעומת זאת, ב-The Voice ישראל ניתן היה לראות הרבה ביקורת שהיא הכרחית בתוכניות מסוג זה. במיוחד היום כשכל עובר אורח סבור שהוא כישרון נפלא. לא עדיף לפוצץ לו את הבועה לפני שייאלץ לעמוד להדחה בהיעדר מסמסים?

למרות הביקורת הצורמת והיעדר ההתלהבות, אני מתכננת לצפות גם השנה בכל הפרקים של "כוכב נולד 10". אני אוהבת מוסיקה בלי קשר לתחרות, ומעניין אותי לראות את המתמודדים הבאמת מיוחדים גם אם הם לא יצליחו להעפיל לגמר הגדול. כחלק מהניסיון למצב את התוכנית בתור קונצנזוס (למשל באמצעות קליפ ארוך ביותר של כל נופי ישראל ובהשתתפות מספר לא מבוטל של אנשים) צוו הנבחנים לבצע שיר מתוך רשימת "מאה הקלאסיקות הישראליות" במקום שיר האודישנים.

דווקא בהחלטה הזו מצאתי קסם מסוים. סוג של חינוך לאהבת הארץ ושיריה. וכן, נהניתי לראות איך ערסים שבאו לבצע שיר ים תיכוני התמודדו עם שירים מבית נעמי שמר וסשה ארגוב. עכשיו רק נותר לראות איך היא תיראה בשלבים המתקדמים יותר של התחרות. למרות ההתחלה הצולעת, אני מתכוונת  לבדוק זאת בעצמי.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. לא בדיוק מסכימה איתך
אריאלה 09.06.2012
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©