הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לטיול יצאנו
 
למיטל פרדו נמאס מהשגרה של השבתות. הפתרון: לטייל בצפון. היה כיף
מאת מיטל פרדו | 02.06.2012
 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

סוף השבוע הגיע, ואתו השאלה הקבועה, שמלווה תמיד בוויכוח אינסופי, מה עושים. הולכים שוב למסעדה, לים, לקניון או לחברים? אולי נשב בבית לראות טלוויזיה או נעשה שיעורים? די! נמאס לי לחפש חנייה, לעמוד בתור, לחכות שעה למלצרית, להידחק בין מיליון אנשים ולחוות כל פעם תחושה של דה ז'ה וו. החלטתי לקחת את העניינים לידיים, ויצאתי עם בן זוגי לטיול בארצנו, והאמת - נהנינו.

זה התחיל ביום שישי כשהחלטנו שאנחנו לא קמים מחר לעוד יום שגרתי, וחשבנו לאן אפשר ללכת. דקה לפני הייאוש, החלטנו שנצא לטייל ולראות את נופיה של ארץ ישראל. לאן ניסע לצפון או לדרום? ניכנס לאתרים בתשלום או נראה נופים? נאכל במסעדה או נעשה פיקניק? לבסוף, החלטנו שאנחנו זורמים, ולאן שנגיע, נגיע.
קמנו בבוקר במצב רוח מרומם, ארזנו קופסאות שימורים, גזייה, כלים חד פעמיים, מגבות, בגדי ים, מפות ויצאנו צפונה.

כשהגענו לרמת הגולן ראינו מימין כלי רכב רבים שעצרו בצד הדרך. לקחנו את המצלמה והלכנו אחרי הזרם. הגענו למפל עיט הנקרא גם ציר המפלים. הנוף היה פשוט עוצר נשימה. הכול מסביב ירוק, פרחים בכל מיני צבעים, שמיים כחולים ושקט נעים שעטף את האווירה. לאחר התקדמות של כמעט מאה מטרים מהחנייה הגענו לתצפית אליהו, ממנה ניתן לראות את המפל הקסום שצונח לתוך קניון בזלתי. המים נשפכים בקולות פכפוך אדירים המעניקים חוויה של מפל שופע. חשוב לציין שבמקום ישנו מסלול הליכה המיועד גם לנכים. ישנה אפשרות להמשיך לתצפית נוספת על המפל הנמוך או להמשיך לתצפית על עמודוני הבזלת שנמצאים במצוק.
 
המים נשפכים בקולות פכפוך אדירים המעניקים חוויה של מפל שופע. נחל גמלא
תצלומים: מיטל פרדו

המשכנו את טיולנו במכונית ולמזלנו הגענו במקרה לשמורת גמלא, שבליבה ניתן להבחין בחורבות העיר הקדומה גמלא. חובתו של כל אחד להיכנס ולראות את ההיסטוריה המופלאה של המקום, וכמובן את השילוב המדהים של הנוף והעופות הדורסים עם שרידי העבר. השומר בכניסה היה נחמד והסביר קצת על האתר ותמורת תשלום סמלי העניק לנו מפה של השמורה. במקום ישנם שלושה מסלולים ואנחנו, כמובן, הלכנו במסלול הקצר ביותר - שביל הנשרים. 

הדבר הראשון שנתקלנו בו היה מבנה הבנוי מאבני בזלת שקרוי דולמן. לאחר קריאה מעמיקה הבנו שזהו מבנה ששימש כתא קבורה של נוודים. בהמשך ראינו שרידים של כנסיות ומקומות טבילה, ובסוף הגענו למצפור הנשרים שממנו אפשר לצפות על מיני נשרים המקננים בצוקי השמורה. לא היה לנו מזל ולא ראינו אותם. עובדי השמורה הסבירו שהם ממריאים בשעות הבוקר, ובשעות הצהריים חוזרים לקניהם, ולכן כדי לראותם צריך לבוא מוקדם בבוקר או להישאר עד הצהריים.

החלטנו שאנחנו ממשיכים לתצפית ממפל גמלא. ההליכה הייתה ארוכה ולא קלה כי היה מאוד חם. לאחר כמעט שעה הגענו לבסוף למפל גמלא. מסביבו היו אינספור אנשים שנשענו על המעקה והתבוננו בו. מהמפל מתחפר נחל דליות לתוך קניון עמוק, ומהגדה הדרומית מתנשא מצוק עליו הייתה קיימת העיר העתיקה. לאחר מנוחה על הספסל וצילום תמונות המשכנו בדרכנו חזרה אל החניון.

אם אנחנו כבר בטבע, הלכנו עד הסוף ועשינו פיקניק. כמה מטרים משמורת גמלא מצאנו חניון מסודר, תפסנו פינה מוצלת שולחן. הוצאנו גזייה, מפה, ירקות, קופסאות שימורים, צלחות, כוסות וכמובן מוסיקה. זאת לא מסעדה, אבל זאת הייתה אחת הארוחות הכי כיפיות שאכלתי בזמן האחרון. האוכל הטעים, מזג האוויר המעולה, השירים לפי בחירתנו, וכמובן בן זוגי. כל הדרך חזרה לא יכולנו להפסיק לדבר על כמה נהנינו, ומאז אנחנו משתדלים פעם בכמה שבתות לצאת מהשגרה וללכת לטייל.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©