הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כאבי גמילה מתוקים
 
הדרמה הרפואית "האוס" הגיעה לסיומה לאחר שמונה עונות. לירן עבדי כבר מתגעגע ונזכר במה שלמד ממנה
מאת לירן עבדי | 24.06.2012
 



>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

לא הזהירו אותי מראש. אומנם לקראת הסיום שמעתי טענות שצריך להפסיק שכן יהיה לזה סוף מתישהו, אבל החלטתי להתעלם ולהתכחש לזה. אך הן גברו, גורסות שהטיפול כבר לא יעיל. עד שהוחלט להפסיק לתת לי את הגלולה השבועית שלי. זה כבר שבועיים שאני בלעדיה וקשה לי יותר מתמיד. אומרים ששלב ההתחלה בגמילה מהתמכרות הוא הקשה ביותר. אבל לא מדובר בקושי אלא בחוסר יכולת. ובכלל, מישהו שאל אותי אם אני רוצה להפסיק לראות "האוס"?

לא מזמן שודר הפרק האחרון של העונה השמינית והאחרונה בהחלט של הסדרה עטורת השבחים. למי שלא הדליק את הטלוויזיה בשמונה השנים הללו, מדובר בסדרת דרמה רפואית המתרחשת בבית חולים. העלילה מתמקדת במחלקת אבחון מיוחדת שתפקידה לגלות מה יש לחולים שמגיעים אליה אחרי ששאר הרופאים נכשלו במשימה. בראש המחלקה עומד ד"ר גרגורי האוס, רופא בעל שם עולמי הידוע ביכולותיו הלא קונבנציונליות להבין מה לא בסדר עם המטופלים שטרם נמצא להם מזור.

זוהי גם המחמאה היחידה בערך שניתן לומר עליו. האוס הוא מיזנתרופ בכל רמ"ח איבריו, בעל אפס סבלנות כלפי כל בני האדם ומשתמש בטכניקות לא תקניות ואתיות, בלשון המעטה, כדי לברר מה גורם למטופל שלו למות. מפריצה לבית הנבדק, ועד פגיעה פיזית בו לשם קבלת תסמין כלשהו. עבור הרופא הבעייתי אין שום אמצעי שלא מקדש את המטרה. והמטרה? הוא רואה בכל חולה מעין חידה, וההתעניינות היחידה בו היא לשם הניסיון לפתור את הסיבה למחלתו ותו לא. מוות זה לא מעניין, לדבריו.

באיזו מהירות ההפקה פעלה במטרה לסגור את כל החורים. צוות העונה השמינית
תצלומים: יח"צ HOT


העונה האחרונה עלתה לאוויר תחת הצל הכבד של איומי הביקורות שהחלו להופיע ולא חסכו בטענות. הרייטינג דכדך והביקורות החוזרות והנשנות לגבי הריטואל של הסדרה שמעייף את הצופה, עשו את שלהן. חוץ מזה, כמה מחלות יש כבר בעולם? כנראה מהחשש לגרור את הגופה החליט יוצר הסדרה, דיוויד שור, לגרום לרופא הוותיק לתלות את הסטטוסקופ ולצאת לדרך חדשה.

אבל תחילתה של הדרך החדשה לא נראית מבטיחה במיוחד. הפרקים האחרונים הראו באיזו מהירות פעלה ההפקה במטרה לסגור את כל החורים, והשאירה את הצופים בסופם עם נימה צורמת משהו. ד"ר רוברט צ'ייס קולט ששנים רבות הוא לא התקדם בתפקידו ומתפטר. ד"ר אריק פורמן נשאר זאב בודד. "13" מקבלת את העובדה שסופה קרב, והמזל של ד"ר ג'יימס וילסון האונקולוג, צוחק לו בפנים, כשמחלת הסרטן תוקפת אותו במפתיע, אחרי שנים בהם העביר כימותרפיה לאחרים.

ולמרות כל אלה, הפרק האחרון כיפר על חטא, והורגש כי נעשתה מחווה של רצון טוב מצד היוצר, מעין ניסיון לתקן את היוצרות באופטימיות זהירה. הפרק שסגר את העונה קינח בהצגת הדמויות הרבות שהופיעו במהלך כל העונות, והכנסתן להיכל התהילה של הסדרה. הסוף אולי יעציב חלק מהמעריצים, כנראה מפאת הפרידה, אבל הוא מגרה את הצופים לחשוב על העתיד.

בנימה עצובה אך מעט מחויכת נאלצתי להיפרד מהגלולה שליוותה אותי כמעט שמונה שנים. היא הפיחה בי רצון להתעניין בעולם הרפואה, ולדעת מה זה ניקור מותני, וכיצד התרופה ויקודין עושה נפלאות לגוף אך גם להבין בתחום יחסי האנוש, למשל איך אפשר להתאהב באדם ששונא את כולם? ולדעת שלאנשים ישנה נטייה תמידית לשקר. אבל מה שהיא לימדה אותי הכי טוב הוא שזה אף פעם, אבל אף פעם לא לופוס.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©