הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פצעי ילדות
 
האם הגירושים של ההורים משפיעים על היכולת של הבנים להקים משפחה? אליאור פרייליך פגש גברים צעירים שהיו שם, ושיתפו אותו בתובנות ובקשיים
מאת אליאור פרייליך | 12.10.2012
 

 

 

>>> העמוד של "הזיקית" בפייסבוק

 

 

 

חיי הנישואים הם כנראה לא בשביל כל אחד. אורי, רווק בן 34 מגבעתיים, מחזק טענה זו: "מהרגע שנגמרת החתונה הבעיות מתחילות - היא רוצה את הכסף שלך ואתה מתחיל להתעסק באיפה היא נמצאת, ומה היא עושה. זה יכול להיגמר רק רע". כשהיה בן 11, אורי חווה את גירושי הוריו, אשר לדבריו, התאפיינו באלימות פיזית ומילולית. מחקרים שבחנו את אופיים והתנהגותם של ילדים להורים גרושים, מצביעים על קשיי הסתגלות בחיי היום יום, שעלולים לבוא לידי ביטוי בהתנהגות אגוצנטרית ואלימה כלפי עצמם ואחרים, בעיות קשב וריכוז ואף בנטייה לשקוע בדיכאון.

 

אך מה קורה כשאותם ילדים מתבגרים ורוצים להתחתן ולהקים משפחה? איך חיי הנישואים שלהם נראים? האם הבעיות שאיפיינו אותם בצעירותם, וזיכרונותיהם מגירושי הוריהם מלווים אותם גם בשלב הזה בחייהם? אבי (שם בדוי) בן 46 מחולון, נשוי כיום בפעם השנייה, הוא ילד להורים גרושים. "הדבר הטוב היחידי שאני יכול לקחת מהנישואים הראשונים שלי הוא שני ילדיי המקסימים", הוא מספר כשחיוך על פניו. אבי התחתן בפעם הראשונה בגיל 25 ולאחר ארבע שנות נישואים כבר היה עם שני ילדים.

 

הוא טוען שבתחילת הקשר, הדבר היחיד שעניין אותו ואת אשתו אז היה להקים משפחה, ומטרה זו גרמה לכך שהם לא הכירו מספיק זה את זו. רק לאחר הולדת בנם השני הם גילו אצל בן הזוג פרטים ותכונות אופי שאיתם לא יכלו להתמודד בחיי היום יום. "הגענו למצב שזה פשוט לא יכל להימשך", הוא מספר ומתאר ויכוחים וריבים תכופים שגרמו לחוסר תקשורת מוחלט בין השניים, עד כדי כך שלקראת סוף הנישואים הוא בקושי יכול היה להסתכל לאישתו בעיניים.

אבי: "ההחלטה להינשא בשנית, היתה הטובה בחיי"
תצלומים : sxc

אלון (שם בדוי) בן 42 מנס ציונה, בן להורים גרושים, התגרש מאישתו לאחר שלוש שנות נישואים בלבד. הוא מחלק את תקופת נישואיו לשני חלקים: בשנתיים הראשונות הם היו רגילים וללא קשיים מיוחדים, אך השנה האחרונה הייתה לגמרי ההיפך. לדבריו, כל אחד מבני הזוג הפך אובססיבי לרצונותיו, ללא שום רצון להתפשר או ללכת לקראת האחר. למשל, כשהוא רצה לשבור חיסכון משותף על מנת לקנות אוטו חדש, אישתו סירבה בטענה שהיא רוצה לשמור את הכסף לעתיד, וכשאישתו רצתה ללדת ילד ראשון - הוא סבר שזה מוקדם מדי כי הם עדיין לא מוכנים.

 

מקרים אלה ואחרים גרמו לאווירה מתוחה בביתם. "קשה לי להיזכר בנושאים חשובים שעליהם הסכמנו", הוא מספר כשמבט עגום על פניו. לטענתו, ההחלטה להתגרש הייתה הדדית ומתבקשת, והתבצעה ברוח טובה. לעיתים ילדים נוהגים להשוות עצמם להוריהם, ומפתחים תכונות אופי ודרכי התנהגות הדומות לאלה של אימם או אביהם. בין היתר, הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בהתנהגותם בחיי הנישואים. כך למשל, אלון מתאר את אביו כמי שהיה קנאי לפרטיותו, ולא הסכים להתפשר על ההרגלים שלו כמו עישון בתוך הבית או הקשבה לקלטות האהובות עליו.

 

הוא נזכר שאימו ביקשה ממנו פעמים רבות להתחשב בשאר בני הבית ולעשות יותר דברים משותפים עימה, וכשאביו סירב תסכולה גבר, וכתוצאה מכך השניים היו רבים לעיתים קרובות על הנושא. אלון מעיד על מאפיינים דומים גם באופיו: "אני חייב להודות שגם אני חוטא באנוכיות יתר". הוא מספר שפעמים רבות התעקש לעסוק בתחביביו האישיים גם על חשבון זמן משותף עם אשתו כמו צפייה בשידורי ספורט בטלוויזיה, ומשחקי קלפים עם חבריו. היא, לדבריו, מיאנה לקבל זאת, ודרשה ממנו להתגמש ולבלות זמן נוסף איתה, אך בקשותיה נתקלו בסירוב על ידו פעם אחר פעם.

אצל אבי הסיפור שונה. הוא מכחיש בתוקף כל קשר בין אופיו לזה של אביו. הוא מתאר את אביו כאיש חסר רגישות שנטש את אימו ואותו כשהיה בן 13, לטובת חיים עם אישה אחרת, ובעצם ניתק עימם קשר כמעט באופן מוחלט. אבי מדגיש שנישואיו הראשונים הסתיימו עקב נסיבות שונות לגמרי, ושהוא מקפיד להיות בקשר רצוף ואוהב עם ילדיו "אני עושה הכל בכדי שהילדים שלי לא ייפגעו מהגירושים", הוא נחרץ.

אלון: "כל אחד מבני הזוג הפך אובססיבי לרצונותיו, ללא רצון להתפשר"
תצלום: sxc

ניתן לראות שחלק מהאנשים שמתגרשים מחליטים להתחתן פעם נוספת. אבי מסביר שהגירושים לא גרמו לו להתייאש ממוסד הנישואים, ולדבריו ההחלטה להתחתן בשנית התקבלה בקלות, מכיוון שלאחר שנה עם אשתו הנוכחית לא היה לו ספק שהוא רוצה לשאת אותה לאישה. "נישואיי הנוכחים לא דומים בכלל לראשונים", הוא מתגאה ומספר על חיי נישואים כשתקשורת שוטפת, יש הבנה הדדית ובעיקר רגשות עמוקים שלא דועכים עם הזמן. הוא בטוח כי הנישואים האלה לא יסתיימו כמו הראשונים, ושההחלטה להינשא בשנית הייתה הטובה בחייו.

אלון לא פוסל על הסף את האפשרות להינשא שוב. אמנם העובדה שבגילו הוא רווק ללא ילדים מפריעה לו, אך לטענתו, במציאות בה הוא חי, קשה לו לראות את עצמו נשוי פעם נוספת. שכן, הוא אוהב את החופש והשקט שבחיי הרווקות, והעובדה שהוא יכול להתנהג בצורה בה הוא אוהב ורגיל, בלי לתת דין וחשבון לאף אחד - מעלה חיוך ממזרי על פניו. הוא טוען שמאז גירושיו לא הייתה לו מערכת יחסים שנמשכה יותר מכמה חודשים, ובכל פעם שזוגתו ציפתה ממנו למחוייבות יתר, הוא סיים עימה את הקשר. "אני אופטימי לגבי כך שיום אחד אפגוש עוד פעם מישהי שתשבה את לבי", הוא אומר, אך במקביל חוזר וטוען שגם אם לא - הוא מרוצה מחייו הנוכחים.

 

אורי, הרווק שמתנגד נחרצות למוסד הנישואים, סבור כי אנשים מתחתנים רק בגלל מוסכמות חברתיות. אמנם הוא אינו מתנגד לחיי זוגיות משותפים ולהולדת ילדים, אך לדעתו התואר "נשוי" הוא המקור העיקרי לבעיות בקרב זוגות נשואים. ברגע שיש מחויבות רשמית לחלוק רכוש, ואיום הגירושים תלוי מעל ראשיהם של בני הזוג, המחלוקות הן בלתי נמנעות והתוצאות עלולות להיות הרסניות, בעיקר כשיש ילדים בתמונה. אורי מדבר מניסיון אישי וטוען שאותן מחלוקות פירקו את נישואיי הוריו, שגרמו עבורו לילדות קשה ובעייתית.

לדעתו של אורי, התואר "נשוי" הוא מקור כל הבעיות
תצלום : sxc

הוא מספר שעבר כמה מערכות יחסים, חלקן אף היו מוצלחות ופוריות, אך הצורך להתמסד תמיד גרם להן להסתיים. גם כשהיה במערכת יחסים שנמשכה ארבע שנים, עם בת זוג אותה הוא מתאר כ"בחורה הראשונה שבאמת אהבתי", הוא לא הסכים להתחתן, ונאלץ לסיים את הקשר, "זה היה הדבר הכי קשה שאי פעם נאלצתי לעשות, אבל לא יכולתי ללכת נגד האמונות שלי". הוא טוען שלמרות שהבהיר לזוגתו שהחתונה מיותרת ושהוא מתחייב להיות איתה לנצח, היא התעקשה לעשות את הצעד, ודרכיהם נפרדו. כיום אורי נמצא במערכת יחסים של חמישה חודשים עם בת זוג שחולקת השקפת עולם זהה לשלו. הוא מתאר את הזוגיות שלהם כזהה לכל אחת אחרת, והוא סבור שאם היא תימשך לאורך זמן, ולא תהיה טבעת בתמונה, אין שום מניעה שהוא יוכל לחיות עימה ואף להוליד ילדים.

אבי ואלון מציינים שהסיבות לגירושיהם כוללות ויכוחים, ריבים, מחלוקות ובעיות תקשורת, וסביר להניח שבעיות אלה הן מנת חלקם של זוגות רבים שהחליטו להתגרש. בנוסף, שניהם מכחישים קשר בין גירושיי הוריהם לשלהם, וטוענים שהנסיבות לגירושיהם ייחודיות למצב הייחודי אליו נקלע כל אחד מהם בנישואיו. את דעותיו ועמדותיו של אורי לא באמת ניתן להכליל על ציבור שלם, מאחר שהן קיצוניות והוא בעצמו מודה שהן לא מתאימות לדעה הרווחת בחברה בקשר לנושא. בניגוד להם, הוא כן מייחס קשר ישיר בין המצב הקשה אליו נקלע בעת גירושיי הוריו, לבין עמדותיו כיום.

כל אדם מביא את מטען חייו למערכות היחסים בהן הוא מעורב, ואצל שלושת הגברים הללו חלק ממטען זה הוא גירושי הוריהם שחוו בילדותם. אבי ואלון מודים גם כן שהתפנית הזאת בחייהם פגעה בהם, לפחות בתקופת ילדותם, וסביר להניח שהיא חלק מהאדם שהם היום. אך כל אחד מתעל מטען זה בדרך שונה, וההחלטה על איך ייראו חייהם בכלל, וחיי נישואיהם בפרט תלויה בהם. אולי פשוט עדיף להתמקד בדרך בה אבי תיעל את נסיון חייו, ולקח אותו דווקא למקומות חיוביים. כך, כשבאמצע הראיון הוא קיבל שיחת טלפון מבנו, המילה "אוהב" נאמרה במהלכה יותר מחמש פעמים, והחיוך הרחב שעלה על פניו בתחילת השיחה - לא ירד עד סופה.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©